ר' מרדכי מרדיש ב"ר חיים וינרב ווינרעב

מראווא ואונגוואר (תק"ל*–תקצ"ג*)

בנו של הגביר ר' חיים מראווא (זוגתו חיה), מצאצאי בעל אבן העוזר, תבואות שור והמהרש"ל, שהשיא את בנותיו לגאוני ישראל: רצ"ה הלר מזמושץ והמהרש"ק. שלושת הגיסים למדו יחד בביהמ"ד בראווא. כשראה רמ"מ שכל מה שהוא מחדש סותר המהרש"ק, סטר פעם על לחיו. אמר לו המהרש"ק שלבסוף עוד יזדקק לו לבוא אליו לעשות לו טובה, וכן היה (הקדמת מלל לאברהם, אות ד).

לבסוף הדפיס ממנו המהרש"ק קונטרס בסוגיא דהואיל, בסוף ספר החיים שלו. נודע כגאון בתורה וגדול ביראה. שימש כאב"ד גרבוביץ, ומשם נתקבל לאונגוואר בי"ג השנים שרצ"ה חריף עזבה ועבר לבוניהארד בשנות התק"ף. בתקפ"ה ביקר בלבוב אצל הישועות יעקב. בין תלמידיו המובהקים באונגוואר נמנה רבי שלמה גנצפריד, המזכירו בספר פני שלמה עמ"ס ב"ב דף קמא: ובספר אפריון עה"ת פרשת תולדות. בסוף ימיו עזב את רבנות אונגוואר ורצה לשוב לפולין, מכיון שבבואו לחתונה אחת מחה על ריקוד מעורב של בחורים ובתולות. אחד הוציא אקדח ורצה להורגו, ונעשה חולה מרוב פחד (ממכתבו של רז"ו לייטר). ראו"ד מבוטשאטש נשא את בתו בזיווגו השלישי, והוא מזכירו בחיבה בדעת קדושים, הלכות ס"ת, ריש סימן ע"ר, ובספר ברכת דוד, דף צא. תשובה אליו: חת"ס, יו"ד, רנ. מחותנו: רצ"ה מזידיטשוב. בנו הוא ר' ברוך שלמה זלקא ויינרב דומ"ץ בוסק. עוד בן היה אב"ד לובּיטש(?), וכמה בנות נשואות שהעמידו משפחות מסונפות בגליציה. אחת מנכדותיו היתה אמו של רז"ו לייטר מפיטסבורג.