ר' יצחק יעקב ב"ר יוסף יהודה ויס

מדולינה, מנצ'סטר וירושלים (נו' תרס"ה')

נולד בדולינה לאביו ר' יוסף יהודה ב"ר מרדכי (תרל"ח — ר"ח ניסן תש"ג. בנו החליף עמו שו"ת בתר"ץ, מנחת יצחק, ח"ב, א, לא), ולאמו יוכבד בבטשי בת ר' ישראל מייזלס בדולינה. נספתה בר"ח סיון? תש"ד באושוויץ, עם ילדיה: גיטל ובתה, בנימין בינריש ומשפחתו, אליהו מאיר הי"ד.

בצעירותו עשה חיל בלימודיו בדולינא, ונסמך מגדולי ישראל. הרביץ תורה במונקאטש. נשא את אלטא רבקה לאה בת ר' פנחס סג"ל צימטבוים ראב"ד גרוסווארדיין, נפטרה י' כסלו תש"ה בבוקרסט. בנם יחידם ר' ישכר דב נשא את מחלה חיה בת רמ"י ברייש מצירייך מחבר שו"ת חלקת יעקב, וילדיהם: ר' יוסף יהודה (חי"ז, עב) ומשפחתו; טויבא רבקה לאה אשת ר' עקיבא מנחם ב"ר יוחנן סופר מערלוי (חי"ז, צח בתשל"ז); ליפשא; יוכבד בבטשי; שרה עטיא. אביו השיב לו במנחת יצחק, ח"א, כ, כא, מד, פו, ח"ב, כה, ל. בזיווג שני נשא את מלכה בת רבי חיים דוב הלפרין האדמו"ר מווסלוי, נפטרה י"ז תמוז תשל"ג, ובזיווג שלישי את חנה מרים סימה בת רבי חיים מאיר הגר האדמו"ר מויזניץ. תשובה לנכדו מנחם מאיר: ח"ז, מג בתשל"ה.

מתרפ"ט שימש כדומ"ץ בגרוסוורדיין כעשרים שנה, עם חמיו, בעל פתחא זוטא, ור' משה נחום בלום בנו של בעל "בית שערים". בעת גירוש יהודי הונגריה לאושוויץ התחבא בבונקרים בעירו, הבריח את הגבול לרומניה, והסתתר שם בתקופה לעלות לא"י. אחרי המלחמה שיקם מעט את חורבות קהילת גרוסוורדיין. התיר מאות עגונות ועגונים, ועמו בכתובים מאות דיונים בשאלות כגון אחות אשתו וחדר"ג, ורק חלקן נדפס בספרו ח"א. מתש"ח ראב"ד מנטשסטר כ"ב שנה. הנהיג ברמה את הקהילה בתקנות מועילות, וקומם את מוסדות הדת. מתש"ל ראב"ד העדה החרדית בירושלים, ומקובל על כל החוגים. כיום גאב"ד העיר על כס הרבי מסטמר.

פירסם חדו"ת בקבצים, הבאר: בית ועד לחכמים, גפן פוריה (סיון תרפ"ז, עמ' כה-כז), לקט ששנה, תל תלפיות ועוד, ומהם שנדפסו שוב בספריו. דברי יצחק על או"ח ויו"ד, קונטרסים מחיבורו הגדול שו"ת ופלפולים, ח"א, גראסוורדיין, דפוס בנימין זאב רובינשטיין, תש"ג, 2, מ ד', כה סימנים. המסכימים: ר' אהרן וולקין מפינסק בתרצ"ז (מכיר אנכי מכבר... כאשר היה לי עמו כמה פעמים מו"מ של הלכה בענינים הנוגעים להלכה ולמעשה, ותמיד הוטבו דבריו בעיני); רד"ב ווידנפלד בתרח"ץ. שאר ההסכמות לא נדפסו. בהקדמתו כותב שאין העת מוכשר עתה להדפיס יותר. תשובות ה-ז החליף בתר"ץ עם הרוגצ'ובר, ונדפסו שוב בראש מנחת יצחק ח"ב.

שו"ת מנחת יצחק הוא מספרי היסוד של הפסיקה בימינו, במיוחד בשאלות שהזמן גרמן. ד' החלקים הראשונים נדפסו בלונדון, בדפוס החינוך של רחי"ל האניג ובניו. ח"א בתשט"ו, ח, רפ, ח עמ', 150 תשובות, עם שתי ההסכמות הקודמות, ועוד אחת מרד"ב ווידנפלד מתשי"ד. בראשו דברי אגדה מאביו והקדמה, ובסופו מסי' קלט קונטרס מקוה טהרה בעניני מקואות, ואחריו קונטרס פרסומי ניסא לסיפור ניסי הצלתו בשואה. מהדו"ב עם הוספות תיקונים ומפתחות יצאה לאור בירושלים, דפוס כפר חב"ד, תשכ"ט. ח"ב בתשי"ח, ומהדו"ב מתוקנת בירושלים, אופסט פאר, תשל"ב, ד, רעו עמ', 135 תשו'. ח"ג בתשכ"ב, ד, רפ עמ', 147 תשו'. ח"ד בתשכ"ז, ד, רפח עמ', 124 תשו', עם הקדמה. בסוף החלקים ג-ד קונטרס דברי חפץ לפרשיות השבוע, לוקט ע"י בנו. החל מח"ה הופיע בירושלים, דפוס אשל בת"א, תשל"ב, ח, רעט עמ', 135 תשו'. בהקדמתו כותב בשבח העדה החרדית, וקצת מתולדותיו. ח"ו, בירורי הלכות אקטואליות בד"ח שו"ע, דפוס עקיבא יוסף, תשל"ו, ח, רצ עמ', 171 תשו'. בסוף הקדמתו מודה לר' שלום משולם ווינברגר שטרח בסידור הספר (וח"ז). בסוף תוכן עניינים לפי א"ב, בנוסף למפתח הסימנים. ששת החלקים צולמו בהקטנה ע"י מכון חתם סופר, ירושלים, אופסט אסתר, תשל"ו. 100 מתוך 850 התשובות הן בעניני רפואה, ותומצתו ע"י ד"ר אברהם שטיינברג בחוברת אסיא, יח. ח"ז, תש"ם, ח, רפו עמ', ובתחילתו הספד על האדמו"ר מסטמר. העדה החרדית הוציאה בחוברת מפתח החלקים הראשונים.

מנחת יצחק עה"ת ודרשות, ירושלים, דפוס בהר"ן, תשל"ה, תעט עמ'. המחבר מודה לרמ"מ משי זהב שעזר לו בסידור הספר.

בספרים רבים תשובות אליו, כגון לחם שלמה, אהי"ע, י' בתשי"ב.