מדינוב (תר"ל–תרס"ד)
נולד ביום ג' אייר תר"ל לאביו ר' אפרים פישל שהיה מפרסם מרשימותיו בכתבי העת. כשנתיתם בעודו ילד קטן נישאה אמו לאב"ד קורימא שבהונגריה, ושם הרבה בלימוד התורה. נשא את דבורה בת ר' יהודה ליבוש שווענער מפשמישל. היתה ידועת חולי, ונפטרה ביום כ"ג סיון תרס"ד. ידעה היטב לשון הקודש, ופרסמה בהמגיד. גר בדינוב ושלח ידו במסחר, אך איבד את כספו. הושפע מפטירת גיסו-מיטיבו ר' שמואל שוועבר, ונפטר ביום ח' תמוז תרס"ד בהניחו יתומים. רוח השירה פעמתו כדודו מו"ח, ואת חרוזיו על הפרשיות הדפיס בהמגיד. כמו"כ פרסם בציון (דראהאביטש), ה-ו בתרנ"ז, ושיר בהמצפה שנה א. את חרוזיו הדפיס בספרון לסדר הפרשיות "שירים קצרים ומכתמים לאומים מדותים ומוסרים" לכל פרשיות התורה, קראקא, יוסף פישער, תרנ"ז, יב ד', ושער לועזי.
המצפה, י"ח תמוז תרס"ד, 3; מדינה וחכמיה, 92; קרסל, לכסיקון, א, 678.
ממשפחתם גם ר' אשר שמחה שנולד ביום י"ח ניסן ת"ר בזלין. הצטיין בנעוריו בלימודי גפ"ת. הסתכסך שם עם הרב בענין פגימת סכין של שחיטה, וברח לרישא. בגיל ט"ז נשא אשה מסוסניצה שליד פשמישל, ובהשפעת מישו"ב החל לקרוא ספרות ומחקר. למד בכוחות עצמו על בורין את השפות:
יונית, רומית, גרמנית וצרפתית. נדד כמורה עברי בטיסמניץ, וברומניה בבוהוש ובגלץ. לבסוף התישב בוינא בשם ארטור, וחי בדוחק. בלכתו ברחוב בשבת י"ז אייר תרנ"ב נפל ומת מרעב. פרסם מאמרים רבים בכתבי עת שונים. אחדים מהם הדפיס כקונטרסים. הוציא לאור עתון ביידיש עם מוסף בעברית, ואחרי כן ירחון מדעי בגרמנית. זמן מה עבר משבר באמונה, והיו לכך הדים בכתיבתו. בשנותיו האחרונות שב והתחזק, ולחם מלחמות ה' תשובות ומענות נמרצות הדפיס בקראקא תרנ"ב, נגד דור דור ודורשיו של אייזיק הירש וייס. בתרמ"ח הדפיס בוינה חוברת בגרמנית נגד המומר פרנץ דליטש, וההוצאה הראשונה נאסרה ע"י הממשלה, על כי תקף את הנצרות בלשון חריפה. בתרנ"א הוציא לאור בפרסבורג מכת"י של ילינק, את ג' חלקי הספר הקבלי שם עולם מר' יונתן אייבשיץ, וכתב לו מבוא – לתולדות המחלוקת שקרא עליו ר"י עמדן.
בן דודו יצחק ווייסמאן מלאנצוט (כ' טבת תר"ו – כ"ב חשון תרס"ה), המגיד, לו, ה' סיון תרנ"ב, 144; האסיף, ו, תרנ"ד, 152; מדינה וחכמיה, 91–90; קרסל, לכסיקון, א, 676/7; חיים ליב פוקס, לעקסיקאן, ח"ג, 410–409, עם ביבליוגרפיה.