מטרנופול (ת"ר*–תרס"ז)
נולד בטרנופול לאביו ר' דב. מבחירי תלמידיו של המנ"ח, אבל ידע להסתיר את גדלותו. בתרמ"ח עלה לארץ, וישב בשקידה באהלה של תורה. מקום נתבצר לו בין גדולי הלומדים בירושלים, ורבים באו לשיעוריו שניתנו שלא על מנת לקבל פרס. כשלא היו מספיק ספרי שו"ע, היה אומר בע"פ את הלשון עם נושאי הכלים. בין תלמידיו בירושלים: ר' נפתלי אדלר, ר' יצחק ב"ר מנחם נחום אוירבך, ר' בן ציון ב"ר הירש מיכל שפירא, ר' יונה לפקוביץ. תלמידיו היו כותבים את חידושיו, ובראשם ר' משה אייזנבך (פעסטער) שכתב כדי כרך שלם. היו לו שיעורים עם גדולי ירושלים, ובמיוחד עם בעל "לב העיברי". יגע מאד בכל מקצועות התורה, ואף כתב פירושים על פיוטי פסח. נודע כעובד ה' בכל לבו, מהראשונים לתפילה ותיקין, ומהאחרונים לצאת מבית הכנסת. לא טעם כל ימיו רק מה שנתבשל בביתו. נפטר ביום כ"ו תמוז תרס"ז (בספר בטעות: תרנ"ז). זוגתו שפרה בת ר' אברהם חיים נפטרה ביום ד' אדר ת"ש. בנו ר' אפרים נפטר ביום כ"ט כסלו תשכ"ו, ואשתו נחמה ריזל בת ר' מאיר ב"ר יצחק זאב סופר, ביום כ"ד תשרי תשי"ט.
לקוטי חיים עה"ת בדרך הפשט והדרוש, ירושלים, תשכ"ז, ח, רסד עמ'. המסכימים: בתשכ"ו ר' ישראל יצחק הלוי רייזמן שנכנס אליו כמעט מדי יום ביומו (וביודעי ומכירי קאמינא, כי היה תלמיד מרן בעל מנחת חינוך זצ"ל, ונשא ונתן עמו הרבה בפלפולא דאורייתא, וגם פה באה"ק היה מפורסם לגדול בתורה, והעמיד תלמידים הרבה מגדולי ישראל); ר' שלמה זלמן אוירבך. הספר יצא לאור ע"י נכדי המחבר, ובהקדמתם כותבים תולדותיו. ברשותם עוד כתבים על ש"ס ושו"ע. המחבר כותב בהקדמתו, שבזקנתו החל לכתוב את חידושיו. קיבצם נכדו ר' דב וייץ, בן בנו ר' יצחק וזו' בילא גיטל בת ר' הלל יהודה. הסידור לדפוס ע"י רמ"מ גרליץ.