ר' שמואל ב"ר יואל ולדברג וואלדבערג

מירוסלב (תק"ץ–תרס"ו)

נולד בלבוב לאביו ר' יואל ביום ח' (ולא ה') כסלו תק"ץ, ולמד בה תורה. נשא את אסתר בילא (נפטרה ד' שבט תרנ"ו), בתם של ר' אברהם ב"ר דוד הלוי בירנבוים מפילץ שבפולין נכד התויי"ט (נפטר בן ע"ז, כ"ז אדר תרמ"ז), וגולדה גיטל בת ר' רפאל נפתלי הירץ כהנא־שפירא נכד המגלה עמוקות (נפטרה בת צ"א, ז' סיון תרנ"ב).

בניסן תרי"ז נבחר כרבה של זולקווא, על מקומו של רצ"ה חיות ששימש לו דמות מופת באישיותו ובדרכי לימודו. עשר שנים ישב שם בשלוה, עד שבתרכ"ז עבר לרבנות ירושלם, בגלל סכסוך עם ראשי הקהילה על קבלת שוחט נגד רצונו (העברי, ג, 234). בירושלם כיהן כארבעים שנה. הלך על חבל דק בין החרדים והמשכילים, ושני הצדדים לא שבעו ממנו נחת. פיקח להוציא דין אמת, ישר הולך מבלי לשאת פני תקיפים. הפיח רוח חיים במוסדות הקהילה, ודאגתו למחסורם של היתומים עוררה הערכה רבה. לחם במחדשים, ולא נרתע מאיומיהם. בשנים הראשונות היתה דרכו מלאת חתחתים, ואף פוטר בשנת תרל"א, אבל במשך הזמן נתישרו ההדורים, ורחשו כבוד לרב העומד על שלו. לא נהנה מאמונם של הרבנים שחשבוהו כמשכיל בגלל סוג מחקריו, ושליטתו בשפה הגרמנית אותה למד לבנותיו (קובץ מרדכי זאב ברודא, 185). החסידים בעיר הסתייגו ממנו, כי הרבי משינאווא לא החזיקו כירא שמים אמיתי. קרירותם הופשרה אחרי ביקור נימוסין שערך אצלו כרב העיר, רבי צבי אלימלך שפירא מבלחוב בשהותו כאן. היה זה בזקנותו בראשית שנות התר"ס, כשנשא אשה שניה מבית חסידי יותר, והתקרב לחוגי מחזיקי הדת. דרשותיו אז היו מלאות חרטה והטפה נגד לימודים כלליים, ובהם הזכיר כיצד נראים בניו. הם כבר עישנו סיגריות בשבת, וטיילו בווינא עם נערות שלובי זרוע. צפה זאת רי"ש נתנזון, שקרא לבנו ר' יואל לא ללכת בדרכי אביו (שו"מ, תליתאה, ח"א, רסד). בתו מינה אשת ר' פנחס הורביץ, עסקנית ציונית בסטניסלב.

נפטר ביום ט"ז אייר תרס"ו, ושנים רבות לא נבחר אחריו רב בירוסלב. בצוואתו כתב שלא יספידוהו, ובע"פ מוסרים שציוה לעכב ביום את קבורתו. הניח 20.000 כתרים לצדקה. ציוה להעביר לביכ"נ הרמ"א בקראקא את ספר התורה העתיק, פרוכת וקישוטים יקרים שהיו לו בבית מדרשו (המצפה, תרס"ז, גל' 16, עמ' 4).

עטרת שושנים, לבוב, י. פורמבה, תרי"ד, 32 עמ', עם שער בגרמנית. ביאור פסוקי המזמור על שושנים בתהילים מ"ה, המדבר בשבחי המלך. נדפס לרגל נישואי הקיסר פרנץ יוזף הראשון עם עליזבט הערצאגין במדינת ביירען, ובתוכו ברכות לאביו ערצהערצאג פרנץ קרל ולאמו זאפיע.

דבר בעתו, למברג, ב. לוריא, תרכ"ו, טז עמ'. הדרשה שדרש בביהכ"נ הגדול בזולקווא, ביום הולדת הקיסר פרנץ יוזף הראשון, שבת ז' אלול תרכ"ו, ויצאה לאור ע"י תלמידו ר' מרדכי רובינשטיין. כלל בה דברי ניחומים על שאוסטריה הפסידה בקרב, נותקה מנסיכי גרמניה, ואיבדה את חבל ונציה בעקבות ברית השלום. הדבר יגרום לחסכון בצבא, והתמסרות יתר למען שאר העמים הנאמנים לקיסרות. לבסוף קריאה לאסוף כסף ובגדים ללוחמים.

דרכי השינויים, למברג, י. א. מנקס, תר"ל, פד ד', עם הקדמת המחבר, ודפוס צילום, ירושלים, מקור, תש"ל. זהו מחקר על דרכי מדרש הכתובים בספרות חז"ל, בתלמודים, ובמדרשי ההלכה והאגדה — במקום ששינו המקראות.

ספריו הבאים יצאו לאור בדפוס יוסף פישער בקראקא. דברי שמואל, חקירות ועיונים בהרבה כללים לשונות ומאמרים בתלמוד שהובאו ושלא הובאו בספרי הכללים, השגות על מה שהובא תודת הרב שמואל ולדברג מיום ט' ניסן תרנ"ג לשלמה בובר על משלוח מדרש אגדת שמואל באותם הספרים והערות נוספות, בסדר א"ב, כרך א — כל אות א, תרמ"ט, קפט ד'. אחרי ההקדמה שני מאמרים דרושיים באגדה: א. להראות יקר תפארת האמת והתורה; ב. על חובת האדם לכוין בכל מעשיו לשם שמים. בסוף מפתחות מפורטים. אמרי דעת, ח"א, כולל חקירות (גם מתחומי הפילולוגיה וההיסטוריה): א. על זמן חיבור תרגומי הכתובים; ב. דרכי התרגומים לתנ"ך; ג. סיבות הטעויות שנפלו בתרגומים, ועוד הערות. נדפס בהידור בתרס"ד, נד ד', וצולם בתל-אביב, ציון, תש"ל.

כתבי שמואל, ע"י חתנו ר' משה בובר ובנו ר' רפאל, תרס"ז, ח, מט ד'. בראש הספר קטע מצוואתו על כמות העותקים שיש לחלק, תמונתו ונוסח מצבתו, הספד על רעיתו, והנוסחים שחיבר למצבתה ולמצבות הוריה. כולל שני חיבוריו: לשון חכמים על תרגום אונקלוס לתורה ותרגומי נ"ך (על התורה נדפס בסוף חומש דברים עם נתינה לגר, ירושלים, עץ חיים, תשכ"ח, טו ד'); דברי חכמים ביאורי אגדות בבבלי, ירושלמי ואבות.