ר' חיים אפרים ב"ר אשר זיטשיק

נולד בשנת תרס"ה בפיעטרקוב פלך מינסק, כבן יחיד לאביו ר' אשר ב"ר חיים אפרים שנפטר ט"ו בשבט תר"ף, ולאמו מרים בת ר' אבא רוזנפלד שנפטרה אחרי חצי שנה בער"ח אלול. האמא היתה צדקת בנוסח הישן, בלילות חזרה על מנורת המאור וצאינה-ראינה, והתגברה על רגשות אם לשלחו בעודו רך בשנים בתרע"ט ללמוד בעיירה מאזיר שבפלך מינסק, שהיתה סניף ישיבת הומל המרכזית בזמנו של הסבא מנובהרדוק. בתר"ף עבר עם הישיבה כאשר העתיקה את משכנה לעיירה הסמוכה יורוביטש, וניצל שם בנס מפורעים. אחרי גניבת הגבול בתרפ"א לפולין, תלמיד הגר"א יפהן בישיבת ביאליסטוק. כבר בישיבה נתגלה כוחו כמשפיע, ואמר וועדים לבחורים. רבו שלחו ליסד ישיבת "בית יוסף" בבוטשאטש הגליצאית, אחרי שישיבה ראשונה כבר נוסדה בקולומיאה. אח"כ נפתחו גם ישיבות בקוסוב ובהורודנקה, ודבר קיומן נשכח כליל. הישיבה שבהנהלתו רשמה הישגים מרשימים בתורה וביראת שמים. סייעו לו שם: ר' נחמן זלדין, ר' סיני וולקוביסקר, ר' זיידל ישינובקר, ור' יעקב איזביצר הי"ד. בפרוץ המלחמה הם נסעו לוילנה, ומשא הישיבה הוטל על שכמו. נאלץ לומר חמישה שיעורים ביום החל מלפנות בוקר, לאור נרות. סדרי הישיבה נמשכו בכל עוז בהסתר, מכתב הרב פסח זיטזאמער מתרח"ץ; בקשת עזרה באמצעות הרב שמואל אפרים טיקטין, להבראת גופו החולני להערכתם הרבה של תושבי הקהילה. כשגויס לצבא בקיץ תש"א געו תלמידיו בבכיה, ואמר להם שחמיו יבחן אותם. בנסיונו לברוח לוילנה הגיע ללבוב, ובעמדו כבר בקרון הרכבת נמלך וירד ממנה. נועץ עם הגרד"ב ווידנפלד בקשר ליסוד ישיבה בלבוב. הוגלה לסיביר, ועסק שם בעבודות כפיה. בשואה איבד את משפחתו, ואת זו' לאה יהודית מורה ב"בית יעקב", בת הרב ישראל וואהרמן אב"ד באריש. אחרי המלחמה נשא את גיטל בת ר' אברהם שמואל קסטשעווסקי הי"ד אב"ד פאדבערזע ומיאדזיל בפלך וילנא, שחיתה בשלגי יערות וילנא בצל הפרטיזנים. בנם ר' ברוך תלמיד ישיבות תורה ודעת וטלז, רב בריצ'מונד־וירג'יניה, אח"כ בבימ"ד "תפארת ישראל" ביוהניסבורג שבדרום אפריקה, ובתשל"ח בונקובר־קנדה. נשא את פרומה עטה, ובנותיו מרים, רחל, שרה והדסה.

אחרי המלחמה היגר לארה"ב, והעריכוהו כאחד משרידי בעלי המוסר מהדור הקודם, אף כי לא תפס משרה רשמית באיזו ישיבה. נתפרסם כשהחל להדפיס את ספריו המוסריים. בתש"ך עלה לארץ, ונתקבל כמנהל רוחני של ישיבת תפארת הכרמל בחיפה. בתשכ"ז עבר לירושלים, והוא ראש ישיבת כולל "אור חדש" שייסד. בני ישיבות רבים מתכנסים לביתו בלילות שבת לשמוע לקח מפיו.

המדע והחיים, מאמרים מוסריים על מחקרי מסתרי הנפש, ח"א, נויארק, דפוס עזרא, תשי"ב, שס עמ'. המסכימים בתשי"א: רא"ז מלצר (ראיתי קונטרסים מהמחבר... ולעת עתה הדפיס מאמר "השכל וידע אותי"); ר' אהרן קטלר (שהנני מכירו לשבח מכבר... דברים יקרים וחשובים הראויים להאמר לפני בני תורה... גם ידעתי... שעמל הרבה בזיכוי הרבים... והצליח בעבודת הקודש); ר' משה פיינשטיין (אדם גדול ירא שמים). בסוף הקדמתו מונה את קרוביו החיים, ובסוף הספר את הנספים, וכן את הקדושים מבני בוטשאטש ותלמידי הישיבה. נלוה לספר מאמר לזכור את הנס, ובו פרטים על הצלתו בשנות השואה.

בשנים הבאות הדפיס בניו יארק בדפוס בלשן של שוסטרמן: המאורות הגדולים, קוי אור מתמצית עיוניהם, חייהם ופעולותיהם של יוצרי תנועת המוסר, תשי"ג, שצב עמ'. גם בסוף ספר זה מבכה את תלמידיו הי"ד, ומודה למסייעיו. הוצאה שניה עם הוספות בתשכ"ב, שעו עמ'. מהדורה שלישית מושלמת ומשוכללת בדפוס צילום מוקטן, ירושלים תשכ"ז, תיב עמ', וצילום ממנה בתשכ"ט.

אורות החיים, אורות מוסריים ופרקי מחשבות ועיונים בנבכי הנפש, תשי"ד, רכד עמ', הקדמה. תורת הנפש, כנ"ל וביאורים והערות עה"ת, תשט"ז, תשסח עמ'. אור הנפש א-ב, ג"כ עה"ת, תשי"ח–תשי"ט, 47, תקמד עמ'. בעלותו לארץ הדפיס אצל ליפא פרידמן בת"א, ומתש"ל בבני־ברק: פרי הארץ על חגים ומועדים א-ב, חיפה תשכ"ה, 48, תשנח עמ'. אור חדש עה"ת א-ג, ח"א מירושלים תשכ"ח על בראשית־שמות, 36, תקפד עמ'. בתשכ"ט ח"ב על ויקרא־במדבר, 36 — תתרו עמ', וח"ג על דברים עם הסכמת הגר"א יפהן, 34, תלו עמ'. ואני תפלה, אורות מוסריים ופרקי מחשבה לכל תפלות השנה, א-ד. בתשל"א חלקים א-ב, בתשל"ג ח"ג, ובתשל"ד ח"ד, 56, תקלו; 40, תלב; 32, תנד; 32, תג עמ'. קול צופיך על ההפטרות, תשל"ו, 36, תקמח עמ'. מחזור שני בתשל"ח, 48, תקכה עמ'.