ר' חיים ב"ר מנחם נחום

מצאנז (ת"פ–תקמ"ג)

נולד בשנת ת"פ בצאנז, ולכן נקרא צאנזר. אביו ר' מנחם נחום שנפטר ביום י' אלול תק"ט, היה חתנו של ר' שמואל שמלקא הורביץ אב"ד טרנוב, וגיסו של ר' אלעזר רוקח מאמשטרדם. נשא את בתו של ר' יוסף היילפרין מבראד, אבי גיסו הדומ"ץ שם ר' ישראל קרעסליס. נודע כגאון בנגלה ובנסתר, צדיק קדוש ובעל מעשים. גדול חכמי קלויז ברודי, ומעצב דמותו, בכיוון הנוטה לקבלה. קנאי נלהב, והתיצב לימינו של ר"י עמדין בריבו עם ר"י אייבשיץ. חלק על רבני פפד"מ בפרשת הגט מקליווא. עסק הרבה בתעניות ובסיגופים בדרך רבי יהודה החסיד, ותפילתו היתה בדביקות רבה מתוך סידור האריז"ל. הכניס לפרדס הקבלה את הנודע ביהודה שהזכירו בתשובותיו, קמא, יו"ד, מה-מו. גמל חסדים עם עניים וחלכאים, ונקרא החסיד לפני החסידות. בעל סמכות עליונה אף שלא כהן בתפקיד רשמי. התנגד לחסידות, והבעש"ט שאף לספחו אל חבורתו, באמרו עליו שנשמתו היא ניצוץ מרבי יוחנן בן זכאי, ובית מדרשו מכוון נגד שער התפילה בשמים.

הרב המגיד אמר עליו שיש לו את צורת ריב"ז.

מחותנו בעל "תולדות יעקב יוסף" מביא משמו כמה דברי תורה. נפטר ביום ו' שבט תקמ"ג. נספד ע"י תלמידו ר' דוד טבלי אב"ד ליסא בספרו נפש דוד. מגדולי תלמידיו גם: ר' אלעזר רוקח; ר' אשר מרגליות מחבר סידור קבלי; ר' דוד בוכנר; ר' יהודה זונדל רמרז; ר' ישעיה יעקב מאלסק בעל "וחרב פיפיות".

ילדיו: א. ר' שמואל אהרן אב"ד מאציוב שבווהלין, גיסו של ר' משה ראש הישיבה בברדיטשוב, אב"ד בוטושאן וחמיו של הריזינר, ב"ר אליעזר ראש הישיבה בפינסק ואב"ד קרלין. ייסד את קלויז מאציעבער, שהפך אח"כ למרכז חסידי בלז בברודי. נפטר ביום כ"ד אלול תקנ"ד, ונטמן בבראד. בנו ר' מנחם נחום אב"ד קונסטנטין-ישין נפטר ביום ה' אייר תקפ"ב, ונטמן ג"כ בבראד. הניח את בנו ר' חיים צחק אייזיק היילפרין, תלמיד מהר"י מיאמפולי ורבי ברוך ממזבוז. מתקע"ח עד תרי"ח ראב"ד בוטושאן. עלה אז לצפת, ובה נפטר ביום ב' ט"ו תשרי תרכ"ח. תשובות אליו מרבני יאסי: ברכת יוסף, אה"ע, כא, כד, כה, סח, עד, עה, חו"מ, יח; תועפות ראם, אה"ע, י, סה, סו, חו"מ, יא; ב. העניא אשת ר' נפתלי הירץ לנדא אב"ד ור"מ זעלחוב וישניצא בזיווגו השני; ג. חיה. על נכדיו נמנה גם ר' אברהם דב קרוכמל, מו"ל מעלות היוחסין של זקנו ראי"ז מרגליות. קבלה במשפחה שכל מי שנמצא במצוקה יזכיר את שם זקנם וינצל. רבי אליעזר פיש מביקסאד שהיה מצאצאיו, עשה פעם כן וניצל.

מסכת אבות עם פירש"י ופירוש נאדר בקודש, למברג, ש. ל. קוגל, תרכ"ב, נג ד'. בהקדמתם כותבים המוליכ"ם ר' עזריאל לוין ור' שמואל קהת ווערבר המכונה אלטר, שקנו את כתב היד מעזבונו של ראי"ז מרגליות, עם חתימת עדותו על מחבר הפירוש. המסכימים: השו"מ; הדב"ח למחותנו ר' עזריאל; ר' יחיאל מיכל קריסטינפולר (חברי בית דינו בברודי העידו שמכירים שזהו כתב ידו של ר"ח צנזר). מהדורת צילום בניו־יורק, סיני אופסט, (תשכ"א), מ עמ', נ ד', ע"י נכדו רבי נחום צבי פיש מביקסאד בנו של הצדיק ר' אליעזר הי"ד, עם הקדמתו, וקונטרס מטל השמים לתולדות המחבר.

הוד תהלה על עניני חנוכה, רשום שנדפס בוורשא ואינו ידוע. ספר נר תמיד, הגהות על הטור ושו"ע, נשאר בכתב־יד. בעלית הקלויז היו עוד כמה כתבי יד ממנו, אך התיראו לנגוע בהם. נדפסו רק הגהותיו על שו"ע או"ח, 7 עמ' בסוף ח"א של הוצאת זיטאמיר, השותפים ר' חנינא ליפא ור' יהושע העשיל שפירא נכדי הרב מסלאוויטא, תרכ"א. ראה"ז מרגליות העתיקם מגליון השו"ע שלו, ותלמידו ר' יחיאל צבי יאליש העיד על כתב־יד רבו. המהרש"ק כתב על התלמיד: נאמן עלי הרבני החריף הנ"ל, ועל עדותו כדאי לסמוך עליו כל ישראל. גם לדידי יש סימנין להכיר שהוא כת"י של מהר"ז. ההגהות סודרו מחדש באותיות מרובעות בסוף ח"ד של שו"ע או"ח, ירושלים, תשט"ז.