ר' שמואל זנויל חיים טורנר

מחשובי חסידי סטרטין בפמורן, ושימש בה גם כדומ"ץ. עסק במסחר, ובכל עת פנויה למד. נהג לבקר בלבוב אצל השו"מ. לבנו יחידו ר' אהרן מיכל מפמורן ג' בנות: א. חנה זו' ר' שמואל נחום פרנקל. ילדיו: 1. ר' ישראל בטורונטו אבי המחנך ר' שמואל נחום. אולי זו' אסתר בת ר' שלמה דיאמנט בלבוב, וילדיהם שלום, שלמה, רחל, שרה; 2. ר' צבי. זו' הדסה ובנו ר' ברוך יוסף בלבוב הי"ד; 3-4. שרה ורבקה בפמורן; ב. שרה זו' ר' דב ברל ורפל מקווּבה. ילדיו: 1. ר' אהרן מיכל שפירא-פרנקל בקנדה; 2. רעכיל ע"ה זו' הלמדן ר' חיים מאיר שפירא הי"ד; 3-5. ר' יהושע, ר' צבי הירש ור' זישע בקווּבה שנספו עם משפחותיהם הי"ד; 6. רבקה שפיגל וילדם; ג. פרידא זו' הרב שלום לייטר אבי הרב ישראל.

בשנת תקצ"ד רשם את תורות רבותיו רי"צ מסטרטין ור' ישעיה מושקט מפראגא. בנו שירש את הכתבים מסרם לש"ב (בן אחותו) ר' אהרן מיכל דיער להעתיקם לנקי, וכשחיפש מישהו מתאים לכך, מצא את רב"צ הלוי גסנבויער מקומרנא ומכרם לו. שני האחרונים עשו בכתב היד כאדם העושה בתוך שלו, סיפחו את חידושי רשז"ח ור"י מושקט לבסוף, ושינו את שם הספר כדי שיחשבו שהוא שרב"צ מסטרטין. הנכון הוא שרב"צ גסנבויער מכר לעשר שנים את זכותו, לר' אליעזר ברנדויין מקניהניטש שהדפיס בלמברג תרס"ט בשותפות עם ר' יהודה צבי קרייטנר שאריתּ יהודה, דרך חיים תוכחת מוסר, בצירוף ד"ת מרשז"ח ור"י מושקט כדי שיחשבו שזהו ספר של רבי יהודה צבי מסטרטין, ולא יפה עשו ששינו וצירפו עוד שם (וראה מאורי גליציה, ח"א, 607–606). נכדו הרב ישראל לייטר תיקן זאת בהוצאתו השניה: דרך חיים (שאריתּ יהודה, תוכחת מוסר), (ניו יורק תשל"א), ו עמ', סג ד', ובהקדמתו מגולל השתלשלות הדברים שהניעוהו להשיב אבידה לבעלים, כפי שאכן זקנו מחבר החידושים באריכות קרא לספרו. בדף האחרון רשימת הקדושים צאצאי המחבר.