ר' יעקב יצחק ב"ר מאיר ליבוש יוטס
תלמיד חכם ועסקן הקהילה החרדית בלבוב
מלבוב (תקע"ו–תרמ"ו)
נולד בלבוב ביום ב' אייר תקע"ו כבן יחיד לאביו הגביר ר' מאיר ליבוש. בביתו קיבל חינוך תורני וכללי, ובהיותו עתיר כשרונות עשה חיל בתורה, ונחשב כאחד מגאוני הזמן. מבלי לבקר בבתי ספר השלים ידיעותיו במדעים באורח פרטי, נבחן על ידי אוניברסיטת לבוב, וקיבל תואר ד"ר לפילוסופיה. אחרי פטירת בעל ישועות יעקב הוצעה לו רבנות לבוב, מכיון שהיה היחיד המקובל על החרדים, ועומד בדרישת השלטונות שיהא בעל תואר אקדמאי. סירב לשמוע על כך, וכן דחה שני כתבי רבנות שקיבל מקהילות גדולות בגליציה. עם זאת היה פעיל בחיי הקהילה מטעם החרדים, והרביץ תורה ברבים. כל ימיו שקד בתורה מתוך הרחבה גם בעת עסקו במסחר, ונודע במידותיו הנאצלות. מעודו לא קנה ספרים, וכל שהיה לו בא מירושת אביו. ספריתו נמסרה לקהילת לבוב על ידי בנו יחידו ר' שאול. נשא את אסתר בת ר' חיים יצחק בירנבוים וזו מירל, שקירבוהו מאד גם אחרי שנפטרה צעירה. בזיווש נשא לפני תר"ח את גיטל בת ר' יעקב שמואל רפפורט (וזו טויבא), אחיו של שי"ר שעמו החליף מכתבים. גדלות רוחו נשקפת בתשובתו (שארית יעקב, עא) בה כתב, שלא ידבר סרה רק טובות בגרושתו בת ר' זלמן אף שהשדכן ר' מרדכי איצק משמיצו, וכבר נשאל עליה מהרב מלנצוט. נפטר ביום ט"ו ניסן תרמ"ו. בתו בריינדל נפטרה בבוצץ ד' חודשים אחרי נישואיה ביום כ"ט תשרי תרכ"ה, והספדו עליה נדפס בהקדמתו לספר מצבת קודש, חו' ג.
חתימות מנהיגי לבוב מתרכ"ז לפי פניית המהרש"ק, על מכתב מחאה לשלטונות האוסטריים נגד חוקי החינוך החדשים. מלמעלה למטה: השואל ומשיב, ר' ירחמיאל הורביץ, רינ"ה ברנשטיין, מהרי"א איטינגא, ר' ישעיה אריה ליב הורביץ, הרב יעקב יצחק יוטס, ר' אריה שמואל מרגושס.
אהלי יעקב, על ענייני ספר תורה קדושתה וכתיבתה, עם תשובות מגאוני הזמן, למברג, גרוסמן, תר"ח, ג, נב ד'. אחרי הקדמתו מכתבו לידידו ש"ב על תוכן הספר: דיוני תורה אם יפה עשו ראשי קהל ישראל, שקנו 19 ספרי תורה להעמידם בערכאות בכל אחד ממחוזות גליציה כדי להשביע יהודים עליהם, והשאלה אם מותר למכור ס"ת לנכרי או שאדרבה מצוה לפדותו.
סדר התשובות: א. ממנו; ב. מרצ"ה אורנשטיין, שאסור לגנוב דעת הנכרים; ג. מענהו שהיו צריכים למסור ספרי תורה פסולים, ומוסר מה ששמע מפי הישועות יעקב; ד-ה. ממחותנו ראי"מ טויבש ואליו; ו-ז. משי"ב רצ"ה חיות (מתיר, מכיון שהנכרים בימינו לא יזלזלו בס"ת) ואליו; ח-ט. מר' אלעזר הורביץ אב"ד וינא (יש להתיר) ואליו; י-יא. מהשו"מ שקיבל כבר עלים מודפסים (מתיר משום איבה ואי אפשר להשתמט) ואליו.
מקראי קדש על הלכות קריאת התורה, לעמבערג, דפוס ר' בעריש לוריא, תרכ"ד, א, קלד, ה ד'. בהקדמתו כותב שבגלל הוצאות הדפוס מדפיס עתה רק ח"א ומקוה להדפיס ח"ב, שאסף בו ליקוטי דינים וגם חידושים משלו, ושהקדים ספר זה ליתר חיבוריו כי תדיר קודם. בפנים ל"ח שערים של ההלכות, סביבם הביאור, ובסוף מפתחות.
הדרת מלך, דרוש לכבוד הקיסר פרנץ יאוזף הראשון ורעיתו עליזאבעט במלאת כ"ה שנה לנישואיהם, שדרש רי"י יוטעש המעוטר בעדי זהב מהקיסר ביום ה' ר"ח אייר תרל"ט בביכ"נ קובע עתים ובביכ"נ ברח' סיקסטוסקע, למברג, דפוס ליטוגרפי מכתב יד י. קוסטקביץ, (תרל"ט), 1, 11 עמ'.
שארית יעקב, פ"ב שו"ת, חידושים בסוגיות הש"ס והפוסקים. מדף פא ע"א מקראי קודש ח"ב בעניני מקור התקנות וההלכות של קריאת התורה, חידושי אגדה ומדרש, הספד על שוע נכבד מלבוב, לעמבערג, דפוס ר' יעקב עהרענפרייז, תרמ"ח, ב, קה ד'. מומן על ידי אלמנתו, בנו יחידו וגיסו הגביר ר' דוד רפפורט. המו"ל ר' אליעזר מרגאשיש מפרט בהקדמתו את יחוס המחבר, וכותב שמדפיס רק לקט מתוך הכתבים שהיו מסודרים, כי לעצמו כתב בפיזור, וכבד הדבר לסדר ניירותיו עתה, עד שיגיע המועד לכך.
בין היתר השיב למקומות: סטאנייוויץ (כו); פאדאללא-מולדביה — הרב גדליה אהרן בנש"ק בתרל"ג (לא); פינסק — הרב משה (סג); פרוסקורוב (עה); רדואץ (יט).
תשובות אליו: ברכת יוסף (לנדא) אה"ע, פג; יד אלעזר, עו, קכא בתרט"ז–תרכ"ה; שו"ת מהר"ץ חיות, ח"א, יט, לב לפני תר"י; שו"מ, תנינא, ח"ג, כג, ח"ד, קער, קפ, קפח, תליתאה, ח"א, שצח, תג, תד, רביעאה, ח"א, לח, ח"ב, קצד, ריט, חמישאה, פג בתרט"ו–תרי"ז; מח', תועפות ראי"ם, יו"ד, מא, אה"ע, צא בתר"י. דרשותיו נדפסו בסוף מצבת קודש לר' גבריאל סוכוסטוב, כולל דרשה לרגל חידוש מצבת הסמ"ע שבהמבשר, ו', תרכ"ז, 313. מכתבו למונטיפיורי, נוה תהלה, שער התודה, 53-56.
מו"ח, המגיד, ל, ט"ז איר תרמ"ו, 155; מדינה וחכמיה, 115; לבוב, 273.
תמונות
