ר' אברהם נפתלי הירץ ב"ר מרדכי צבי הירש ינר

מקראקא (תקס"ה–תרל"ו)

אביו ר' מרדכי צבי הירש לרנר, נגיד וספרא רבה ביאנוב שבפולין, נשא את חנה בת הנגיד ר' אברהם ב"ר יוחנן חריף מפינטשוב, שהיה ר"מ בפפד"מ, ידידו של ר"י אייבשיץ, וגיסו של ר' אליהו מאליינו בעל ברכת אליהו. נפטר בשנת תקפ"ד. מילדיו: א. ר' נתן נטע אב"ד פלאוונא; ב. ר' יוחנן גביר בטשנסטוכוב, אבי ר' מרדכי אבי ר' מאיר לרנר אב"ד וינצנהיים בעלזס, ומתרנ"א רב חברת בני ישראל בלונדון. מח"ס שו"ת הדר הכרמל, וילנא, האלמנה והאחים ראם, תרנ"א, יט"ד, ובהקדמה מפרט יחוסו; ג. ר' אברהם נפתלי הירץ הצעיר ראב"ד קראקא; ד. גיטע זו' ר' יצחק שנברג מקשאנוב.

בנו של ר' זאב וולף שהצטיין בתורה ובחסד, חזר על תלמוד בבלי וסיימו י"ג פעמים, נכבד מאד על גיסיו הגאונים ובניהם, ובהם המקובל ר' נתן נטע אב"ד פשדבורז שביקרו כל שנה להתברך ממנו. נשא את ליבה בת ר' יצחק ליסקא (או ליפקא) אב"ד אפאטשנא ושדה חדש נכד המגיני שלמה, אשר ר' דב ברוש מחבר ההגהות על ספר בעלי הנפש להראב"ד הכירו, הפליג בשבחיו, וסיפר כי ר' יוסף מח"ס תבנית אות יוסף אב"ד שדה חדש חרד מפניו.

בנו של ר' מאיר שנקרא ברחל"ס, פו"מ פינטשוב, נכד רבי אהרן שמואל קיידנובר. ילדיו: א. ר' זאב וולף בנו יחידו; ב. זו' ר' אהרן אייבשיץ אחיו של ר' יהונתן, בני ר' נתן נטע אב"ד אייבשיץ, חתנו של רבי ליב צינץ ובנו של ר' זליג מקראקא, חתן הרב ישעיה אשכנזי חתן המגלה עמוקות; ג. זו' ר' יהושע אב"ד קוזניץ; ד. זו' ר' יצחק חנליש מפינטשוב, רבו של השמן רוקח המזכירו בסוף ח"א.

ראנ"ה נולד ביאנוב בשנת תקס"ה, וזמן מה היה רב שם. הוריו נפטרו בצעירותו, וכצעיר הבנים גדל תקופה מסוימת בטשנסטוכוב, בבית אחיו "השר וקצין" ר' יוחנן. שהה גם אצל אחותו בקשאנוב, וכתב משם אל הברוך טעם. למד הרבה תורה, וכבר בגיל ט"ו היו בידו הרבה חדו"ת שכתב. נשא אז אשה וגירשה. אחריה נשא את רחלי, בת הנגיד ר' שלמה זאלי קראשניך (קרשניק) מקראקא וזו' פיגלה, בת ר' שמחה אחיו של המקובל רנ"נ אב"ד פשדבורז, בני ר' אהרן אייבשיץ אחיו של רבי יהונתן.

לפני נישואיו אלה בא בגיל עשרים לקראקא כסוחר. כשהפקיד שאלו לשם משפחתו ולא הבין פולנית, חשב ששואל למקום הולדתו והשיב יאנוב. התשובה נרשמה כשם משפחתו, שהפך להיות יענער. בשנת תקצ"א נתמנה כדיין בקראקא אצל הרב צבי דוד הלוי שנפטר שנה לאחר מכן, ואצל הרב שאול לנדא שנפטר בתרי"ד, ובנו הרב אלכסנדר שנפטר באותה שנה. אז נתקבל כראב"ד העיר, בבית דינו של רד"ב מייזליש.

סיום פסק בית הדין דקראקא בחתימת הראב"ד ראנ" נחשב איש אשכולות נוח לשמים ונוח לבריות, וקיבל כל אדם בסבר פנים יפות. בפסקיו ניסה לפשר בין המתדיינים, וכולם צייתו לו. היה אהוב על בני עדתו, בגלל צניעותו ויושר הליכותיו. רדף צדקה וחסד, לא ציער אדם מעולם, והחזיר מתנות שקיבל. הרביץ תורה לתלמידים, ובתוכם שוח"ה. מתון בטבעו, ולכן סבל את נאורי העיר ולא הרחיקם. בשל כך איבד חינו בעיני החרדים שהתנגדו לבחירתו כרב העיר, והובא רבי שמעון סופר. תחילה התנגד לו, אבל אח"כ תיווך בינו ובין המתקדמים. אמרו על ראנ"ה שלומד גרמנית אצל רא"י וייצנפלד (חליפת מכתבים, 5–6). בעשרות שנות כהונתו, שימשו אתו חליפות בבית הדין דיינים שונים. בשנתיים האחרונות לחייו חלה, וציוה שלא יספידוהו. נפטר ביום ב' י"א ילדיו: א. ר' מרדכי צבי. נשא את זלאטא בת ר' שמואל. נפטר בשבת ט' אדר תר"ן. בתו הלנה זו ר' אלעזר משה הורביץ, בנו של האב"ד רחא"ל; ב. זו' ר' מאיר מרקוביץ אבי הצייר ארתור; ג. חנהלה שבזיווגה השני נישאה להרב מנחם שלום הלוי גולדמן מזלין, חמיו של ר' משה חיים גלדצהלר.

ר' שלמה זלמן שרגאי כותב בקונטרסו מן הימים ההם עד הזמן הזה, 34, כי אשתו מרים היא בתם של ר' יהושע נכד ראנ"ה מבלי שידוע איך, ב"ר יצחק ובאשע לבית שפילברג, ושל זו' שרה לאה בת ר' שרגא פייבל וחנה פייבלוביץ.

הניח כתבים רבים בהלכה ובאגדה, ורק שנים מספריו הדפיס בחייו. צלותא דאברהם, חדו"ת ושו"ת (כולל על עגונות), חקרי הלכה ודרושים, לעמברג, ר' אברהם יוסף ב"ר אהרן מדפיס, תרכ"ח, ד, רד ד', עא שו"ת. הסכמת השו"ם עם ד"ת ופרשת עופות קפריסין (בכל זאת למען כבודו ולמען לימודו, וגם ידעתיו זה רבות בשנים מאז הייתי בק' קראקא, וכמה פעמים הריץ מכתביו אלי ברצוא ושוב, על כן חשתי ולא התמהמהתי לתת עין עלי דבריו... ובאמת ראיתי הרבה דברים יפים וראויים למי שאומרם, ואברכהו שיזכה להדפיס בשלום, ויזכה שיתקבלו דבריו באהבה). בהקדמתו מוסר את יחוסו, וכותב שמדפיס רק חלק מאשר עמו בכתובים. אח"כ דף לוח התיקון. מדף קנח: כד דרושים. את המפתחות לספר ערך ר' זאב וולף ויינסברג, ותשובה אליו: ברכת אברהם, לג.

השיב אל: ב"א (ב); חתן אחותי ר' אברהם צבי (מו); תלמידי (יב, ל, מז, ברכת אברהם, כג); ידידי רב"א (לט, ובסתם: ברכת אברהם, א). מחוץ לגליציה: אונגוואר — מהר"ם א"ש (טו); בייטהען — הרב ישראל דייטש (ל-לא בתר"י, ברכת אברהם, כה); וווארט (צ"ל דוואַרט) לידידו (ר"ז, ובסוף על עופות קפריסין); זלושיץ — הרב אליעזר דוד הלוי (נח); מינסק — ר' אלי' עטינגר (ברכת אברהם, ח); פלאוונע — אחיו הרב נתן נטע (סז, סט); קמפנא — ר' שמחה הראב"ד (נג בתרכ"ד); רדומסק — הרב אליעזר ליפמן (לב); ש"ח (שדה חדש) — לידידו ר"ח (ט-י). דרוש ו' מתרי"ז — לידידו בלונדון לומר בחגיגת אבן הפינה לביכ"נ מחז"ה, לעומת מה שהניחו שם אבן פינה לביכ"נ ריפורמי; דרוש יג — בבהכ"נ הגבוה בעת מגפת תרט"ז; כ — הספד על שני מאורי הדור.

ברכת אברהם, שו"ת וקצת דרשות, לעמבערג, ר' ישראל אלימלך שטאנד, דפוס ש.ל. קוגל-לוין, תר"ל, ב, ע ד', לה תשו'. פתיחת מוסר בה כותב שמדפיס מזכרונו ספר נוסף, אחרי שקודמו נתקבל לרצון במיוחד בעירו והפצירו בו להוציא עוד, ואח"כ דרוש באגדה. מדף סד ע"א דברי אגדה, ובדף האחרון לוח הטעות.

כמה מתשובותיו בסוף עדת יעקב (איכהורן). מכתביו להיתר מצות מכונה בקונ' ביטול מועדה של השו"מ. כמו"כ במנחת קנאות ובכתבי העת. הסכמותיו בספרים רבים. תשובות אליו: בית יצחק, יו"ד, ח"א, קו, קז; ברכת יעקב (הירש), חו"מ, י (הערות על ספרו השני); ברכת רצ"ה, קיח-קכא בתרל"ב–תרל"ד; רב"ח, ח"ב, אה"ע, מח-מט, וגב"ע עם הדיינים ר' ישראל יהודה ליב סג"ל ור' אברהם מאיר גרייבר; משיב כהלכה, יו"ד, ח בתר"ה; שו"מ, קמא, ח"א, רס, ח"ג, קיז בתרי"ט; שירי טהרה, תרי"ד, דף ח ע"ב לוליציקה; תפארת יוסף, או"ח, י. תעודה מבית דינו בתרט"ז לר' יעקב יחזקאל הלוי, כרם שלמה, חשון תשמ"ב, י-יא, פקסימיל, נד.