ר' אברהם אריה ליב ב"ר שלום שכנא כהנא

מבראד (ת"ק*–תקמ"ח)

אחיהם של ר' משה מנחם מנדל הבכור אב"ד זלוזיץ, ור' אהרן אב"ד זלוזיץ בה נטמן, בני ר' שלום שכנא מהורודנקה, חתן ר' ארון אב"ד זלוזיץ, חתן רמ"מ אפטר אחי השר רח"ה מזולקווא, בני ר' יוסף יוסקא אב"ד שידלוב. נקרא בפי כל ר' ליב שיינוש על שם אביו רש"ש, שהיה בנו של ר' אריה ליב אב"ד זדאבניץ (סטאבניץ?), חתן הג"ר אברהם דיקר ממשפחת הורביץ, חתן הג"ר ישראל ספוניחיר. ראו"ל היה בכור האחים: ר' אברהם אב"ד אוסטרהא בראד ודובנא בה נטמן, ר' מרדכי אב"ד שידלוב, ר' ישראל אב"ד לוז'ענצק (ליזנסק), לו כמה ילדים, נפטר ונטמן בבראד ביום ו' חשון תקט"ו (הקדמת מעדני שמואל, 9), בני ר' שמואל אב"ד דובנא שנטמן בבראד, ב"ר שלום שכנא כ"ץ מקראקא, בנו של השי"ץ מקראקא חתן המג"ש, בנו של השארית יוסף.

מחכמי הקלויז בבראד. בסוף ימיו כמה שנים אב"ד, ר"מ ומו"ץ בברדיטשוב ובפולנאה. נפטר בשנת תקמ"ח בפולנאה, בה הרביץ תורה ברבים ונטמן. נשא את פיגא בת ר' מרדכי קע"ט, וחינכה לתורה את בנם ר' שלמה זלמן שנולד בתקמ"ב, והתיתם בגיל שש. הוציא לאור את ספרו של אביו עם ביאורו, ונפטר באוסטרהא ביום י"ז אלול תרי"ב (ברודי, 72).

אור הנערב, חי' עמ"ס הש"ס עם ביאור דברי שלמה מבנו שהיה המו"ל והמגיה, אוסטרהא, ר' אברהם קלאהר פיין ור' דוד ב"ר יצחק מרדכי, תקפ"ד, ב, ע"ד. בהקדמתו הראשונה של הבן כותב, שמדפיס עתה רק ח"א בסיוע הגיבורים בני משפחתו, ויש עוד ח"ב של דרשות והספדים לו קרא דברי חמד עם ביאור שלמה, וזר זהב סביב.

המסכימים בתקע"ד: ר' מאיר ברצ"ה מבראד (נהירנא בימי ילדותי שנתפרסם שמו כאחד מן הגאונים המובהקים, ויגע וטרח בלימודו בש"ס ופוסקים); ראו"ז מרגליות (הן עודני באבי משחר טל ילדותי שמוע שמעתי... מפארים ומשבחים מעלת תהלת הרה"ג הגדול... קדוש מרחם, ופה ק"ק בראד גדלו שעשועיו, והרביץ תורה לתלמידים הגונים והסביר להם פנים); ר' אריה יהודה ליב תאומים מבראד (מכירו הייתי לשעבר בבואי הנה... יושב באהל של תורה בקלויז רבתי דפה קהלתנו ללמוד וללמד, ורבים שאבו מבורו באר מים חיים); ר' בצלאל מאוסטרהא (שניתן לו גבורה של ארי, ושאגת ארי בקולו דופק לעורר פלפולים בש"ס ופוסקים); ר' יצחק ברי"מ מרדיוויל (ידעתי גם ידעתי את אביו); ר' אברהם דוב מאוורוטש. בתקפ"ג ש"ב רח"כ רפפורט מאוסטרהא (ונהירנא כד הווינא טליא, שמוע שמעתי הכל מודים ומשבחים ומפארים שמו, ומספרים רב כוחו ועוזזו בש"ס ופוסקים, כאחד מן הגדולים הראשונים אשר היו לפנינו... וראיתי שהם דברים עריבים ומתוקים בחריפות ובקיאות... וכעת נתעורר בנו... וביודעי ומכירי קאמינא את ח"ג, שמנעוריו עוסק בתורה ובמצות יום ולילה, וחייו חיי צער, ואין לו שום קורת רוח בעוה"ז רק מד"א של הלכה, אשר למד ולימד עם תלמידים המקשיבים לקולו ממש יומם ולילה). בהקדמתו השניה בנועם מליצה, מספר הבן שקבע את שם הספר. בסוף בשער נפרד: שער המפתחות, ו-ד', עם הסכמות רבני בראד דלעיל והאוהב ישראל. המחבר עצמו קרא למפתחות אור נוגה, לציון הדפים עין ישראל, ולמקורות מהתורה אור תורה, וקיוה שיזכה לבן. בקולופון חרוזי שירתו ולוח היחוס.