מאושפיצין (תקע"ד–תרכ"ה)
נולד ביום ח' אלול תקע"ד בהוצנפלוץ שבשלזיה עילית. למד בבראד, ואצל הגאונים בעל ישועות יעקב ובעל שערי תורה ר' בנימין זאב אב"ד וורבוי. בתקצ"ח בא מפולין לברלין. השתלם במדעים, ועסק בחכמת ישראל. לרגל נישואיו התישב בבילין ועסק במסחר, ומשלא הצליח פנה לרבנות. משנת תר"ו אב"ד אושפיצין וגליל וודוביץ, ומתרי"ד רבה של בייטהען שבשלזיה. נפטר שם בחיי אביו אחרי מחלה ממושכת, ביום א' כ"א חשון (ולא כסלו) תרכ"ה, ונטמן ביום ג'.
בעודו בחור חיבר ספר תספורת לוליניות מחברת ראשונה, ברלין תקצ"ט, 12, 100 עמ', במגמה להתיר תספורת במועד. הספר עורר סערת רוחות עזה ונכתבו חיבורים נגדו, על כי הוא כתוב ברוח ההשכלה ובשבח המדעים. תוכנו תשובות לשאלות החכם ישע"ר בחיבורו מאמר התגלחת שמתיר להתגלח במועד, ובטעמי חומרות ומנהגים. בהקדמתו מזכיר את ידידו אפרים הרץ.
בבייטהען חיבר את הלקסיקון המדעי שלו בקורת התלמוד, לבאר את יסודות התורה שבעל־פה לפי סדר ערכי האו"ב. בחלק הראשון שנדפס בויען תרכ"ג, 4, 494 עמ', כלולים יותר ממאה וחמישים ערכי האות א'. הוא מפרש בהם בהגיון שכלי מילים ומונחים בתלמוד, ומשוה ללשונות הקדם. פירסם גם חקרי תלמוד ויהדות בהמגיד והמליץ, בעברית ובגרמנית.
תשובות אליו: רב"ח, ח"א, אהע"ע, יח, יט בתרי"א; שו"ת מהר"ץ חיות, ח"א, נב לפני תר"י; שו"מ, קמא, ח"א, קלא בתרי"ג, והגהות יד שאול, יו"ד, סי' רמב ורעח.
ר' מרדכי צבי פרידלנדר אב"ד יעגענדארף, המגיד, ח, 732; המבשר, ד, תרכ"ה, 357; קרסל, ח"ב, 186–187; כרם שלמה, חשון תשמ"ב, י-יא, עם מכתב מב"ד קראקא בתרט"ז, בתוכחת מגולה על שכותב שאלת הלכה בגרמנית ולא בלשון הקודש.