נולד בבוברקא בשנת ת"ס לאביו ר' משה, ולמד בזמושץ. חכם הכולל בכל החכמות, והשיב לחורפי ישראל ותורתו בכליהם. גר שנים אחדות בלובלין, וכשראה את קלקולי הפילוסופיה השליכה מעליו, ועבר לבראד להיות שקוע באהלה של תורה. נודע על שם ספרו נצח ישראל, חידושי ש"ס בפלפול עמוק וכללי סוגיות. רבי יואל בעל שם מזמושץ כותב בהסכמתו: עלה שמים וירד מים התלמוד לים חכמתו. כמו כן חיבר שו"ת אבן ישראל, אוצר נחמד על הכוזרי וחובת הלבבות ופירוש טוב הלבנון על חובת הלבבות, ספר הדמע במוסר, ועוד ספרים רבים. נפטר ביום י"ז ניסן תקל"ז, ובמצבתו נחקקו עליו שבחים מופלגים.
מליצי אש, א, ניסן, עח-עט.
מקור: מאורי גליציה, חלק ג׳, טור 391 · הטקסט הועתק בזיהוי אוטומטי מסריקת הספר וייתכנו בו טעויות