ר' ישכר (דב) בריש ב"ר יצחק עוזר לוינשטין

מלבוב (תקפ"א–תרמ"ט)

נולד במזריטש גדול שבפולין הרוסית ביום כ"ט שבט תקפ"א, לאמו פיגה בייל בת היחסן ר' נחום שיף, ולאביו ר' יצחק עוזר לווינשטין (לובלין, תקנ"ז — מזריטש, עש"ק בדר"ח אדר תרכ"ו), ב"ר נתן (הנובר, תקל"ד — לובלין בה גר, יום ב' ד' אלול תקצ"ד), ב"ר ישכר בריש אב"ד הנובר, בנו של הפני יהושע.

מילדותו חונן במידות טובות, ובכח הדרוש והשיר. כשאביו הסוחר עבר בתקצ"ו לגור באמשטרדם, נסע ללמוד בהנובר אצל האב"ד ר' נתן אדלר. גר שם אצל סבתו בת ר' איציקל מאה"ו, אלמנת ר' בריש האב"ד הקודם. עמו למדו שם: ד"ר שמואל מייער שמילא בהנובר את מקום רבם משעבר ללונדון; ד"ר טריייענפלד רב בשטטין; ד"ר שטיין רב ומטיף בפרג. בהשפעתם עסק בלימודים כלליים, ובתר"א נסע לפרג. למד מפי שי"ר והדרשן ר' מיכל זאכס, ונסמך מהם. עבר לברלין, והשתלם מפי הרבנים יעקב יוסף עטינגר, מיכאל לנדסברג ויעקב משה גולדברג שנתן לו את בתו לאשה. הטיף שם בבית המדרש שלוש שנים, ובתר"ו הומלץ ע"י הרב ד"ר פילֵיפּזון לקהילת ליפטא סס מיקלאש בהונגריה. פעל שם רבות, ובתרי"ז עבר לבוטשאוויץ שבמורביה. גם כאן פעל בשדה החינוך, עד שנקרא בתרכ"ג ללבוב בה כיהן כדרשן ומטיף כ"ו שנה. בעל צדקה וחסד לכל החוגים, וגם חרדים נזקקו להירשם אצלו. היה בידידות עם השו"מ, ועם קרובו רינ"ה ברנשטיין מראשי הקהל החסידיים, ששלח לו ספר במתנה בו רשם את פרטי יחוס המקבל. חבר מועצת העיר, ונכבד אצל שרי השלטון שנענו לבקשותיו למען אחב"י. נסע לוינא להשתדל אצל הקיסר שמגורשי רוסיה יוכלו להכנס לאוסטריה, ונתעטר ממנו באותות כבוד בתרל"ח ובתרמ"ג. פתח ת"ת אהל משה עם לימודי חול, ובלחץ החרדים נאלץ לסוגרו כעבור שנתיים. בשנתו האחרונה נסע למקומות המרפא, בגלל מיחושים בחזהו. נפטר בעש"ק י"ב אדר תרמ"ט, ובלויתו בפורים ביום א' השתתפו 15,000 יהודים וחמשת אלפים נוצרים. ספדו לו מהרי"א איטינגא, ממלא מקומו הרב ד"ר קובק ג' פעמים, ד"ר רשקובסקי בשם מועצת הקהילה, ר' שמלקא הורביץ וד"ר לנדסברג מראשי הקהילה, ושנים מתלמידיו מרצים במכללות. אשתו נפטרה אחריו.

ילדיו: א. זו' בנו של המדפיס ר' יצחק גולדמן בוורשא, מראשי קהל לבוב; ב. זו' בנו של ד"ר שלמה רובין בויען; ג. זו' שפיצר, סוחר בויען; ד. זו' ד"ר דיאמנד; ה. משוררת גרושה; ו. העו"ד ד"ר נתן (בוטשוביץ, י' אדר תרי"ט — לבוב, י"א אייר תרפ"ט). חתן ר' שמלקא הורביץ, והיו לו ילדים. מתבולל גמור שרחק מכל עניני היהודים, ורק בסוף ימיו התקרב.

הניח בכתובים את הספרים: הדסה – י"ב שירי סיפור; מדרש ישכר – מאמרי מוסר בסגנון המדרש; פניני זהר – על הזוה"ק; תרגום שירי ר' יהודה הלוי; זמירות ישראל בגרמנית, ברין תרכ"ב (רבים משיריו היהודיים תורגמו לעברית); על יסודי אמונת ישראל הכללית. תדפיס בגרמנית, ובחוברת עם תמונתו על ידי החכם הישיש וולף. רצ"א טלר רצה לתרגמה לעברית. הרבה מדרשותיו ומחקריו נדפסו באיזראעליט ונויצייט. לתולדותיו נתחבר שם עולם ע"י צבי אלעזר טעלער ב"ר יהודה הלוי, קראקא, דפוס ר' יוסף פישער, תרמ"ט, 48 עמ', עם הקדשה לנשיא העדה ר' שמואל שמעלקא הלוי הורוויץ. בהתחלה קינה לזכרו ומבוא. בשער צוין: עם תמונתו, ואינה בעותק שראיתי (נמצאת באוסף שבדרון).