מבראד (תר"ב–תרס"ה)
נולד בשבת י' אדר תר"ב לאביו ר' יהודה מזיווגו הראשון. ביום י"ז שבט תרכ"ג נסמך מהאב"ד ר' יחיאל מיכל ק"פ, והנוסח נדפס. באותו יום נשא את מלכה בת רש"ז ר"פ, ב"ר שמאי ישכר מאוסטרהא, מגזע ר' זלמן פרלס מבראד. נפטרה ביום ה' י"א שבט תרס"א, ולא זכו לילדים. כליל המידות והמעלות. גם אחרי נישואיו והיותו ידוע חולי, לא הניח כל ימיו את שקידתו בתורה לילות כימים, טבילות ותפילות בכל מזג אויר, קיום כל מנהג קל הנזכר בש"ס ופוסקים, הנהגות מוסר, וקירוב רחוקים ליהדות. דייק בפרטי קיום המצוות בהידור, התפלל בקול בדקדוק, הירבה בסיגופים, שמר פיו ולשונו, האיר פנים לכל אדם, לא הרע לאיש, אהוב ונחמד לכל, עסקן לתורה ולחסד, מליץ וסופר. בכל מועד למד את הלכותיו, והיה בקי בסדרים שונים עם הפוסקים השייכים להם. בליל כ"ו חשון תרנ"ב ניצל משריפה, כשנימנם במיטה עם ספר באר שבע ונר דולק. כל הגיגיו בתורה ובחסידות, וזירז על כך את קרוביו ותלמידיו. עיין שקוע בספרים כשארזו בתרכ"ו את מיטען הסוסים, לנסיעה לנישואי אחותו דרך שמונה ימים. ביקר את אביו פעמיים ביום, וכשגופו נחלש רק פעם אחת. משנפטר חיבר את נוסח מצבתו, ודיבר ממנו תמיד. פעיל למען הת"ת המקומי.
המהרש"ק כיבדו על אף גילו הצעיר. בביקוריו בלבוב הפציר בו השו"מ שידפיס את חידושיו, וכן שאר רבני לבוב. בתרמ"א חיפשו לו ידידיו רבנות, ולבקשתם ענה מהרי"א איטינגא, כי זו פחיתות כבוד להמציא הורמנא לשכמותו. בביקורו בבריסק בתרמ"ד השתעשע עם האב"ד בעל בית הלוי, שאמר עליו כי הוא גדול בתורה וחסיד אמיתי. בתרמ"ז שהה במרחץ טעפליץ, וכשש בויען פגש את הרבי מסטריקוב ב"ר אברהם מטשכנוב תלמיד רמ"מ מקוצק, וכן את רבותיו אדמור"י סטרטין. במכתביו לאחיו ר' ישראל תיאר את ביקוריהם של ר"ד מטולנא, ריי"ש משיניבה ורח"ד מונזון בבראד.
נפטר ביא"צ של אביו, ביום ב' כ"ד שבט תרס"ה, באורח מופלא המתואר לפרטיו. ליום השנה של זו' סיים מסכת שקלים שהיתה המסכת שלו, החל קצת לסדר חידושים בהיותו בן כ"ב, ולמדה שוב ליום השנה של אביו. למדו והתפללו בחדרו עד לשעתו האחרונה בה קרא: דיין אמת, אתה צדיק ומשפטיך צדיקים. נסתלק בנשיקה, בפנים שוחקות וריח טוב. כשאמרו אח"כ ויהי נועם, ראו שנעו שפתיו. ראי"ב קלוגר ספד לו לפני ביהכ"נ הגדול.
זכרון אלעזר על המשנה וירושלמי שקלים, בראדי, דפוס פיטש עט ויינשטאק, שבט תרס"ו, 14, 108 עמ', שני שערים. סודר והועתק ע"י המו"ל אחיו ר' ישראל, המסדר בהקדמתו את תולדות המחבר. בעמ' 77–79 הערותיו על דברי אחיו. בעמ' 79–81 מכתב ד"ת שנשלח למהדיר מר' יחיאל מיכל הורודנר אב"ד סטרטין, עם הערותיו. בסוף בשער מיוחד: קונ' זכרון יהודא, הספרים על אביו ועל אשתו להם חיבר את נוסחי המצבות. בהקדמת המהדיר מביא את המכתבים שהמחבר שלח לאחיו בקראקא, בין היתר לנחמו על פטירת זו' בתרנ"ט. לפי עצת גדול אחד, לא השמיט את כל התארים שכתב עליו המחבר כשהביא חידושים משמו. נותרו עוד חידושים רבים בהלכה ובאגדה ללא סדר, כי בעניוותו לא חשב להדפיסם.
תשובה אליו: בית יצחק, יו"ד, ח"ב, קכט בתרנ"ד.
אברהם סג"ל איטינגא מדוקלא, מחז"ה, ה' אדר תרס"ה, 3.