ר' יצחק ב"ר צבי הירש לנדא

מזולקיב, לבוב וקראקא (תמ"ח*–תקכ"ח)

נולד באפטא לאביו ר' צבי הירש וויטשיס. רבנותו הראשונה בטרלא. ביום י"ט שבט תע"ט (ולא תע"ח) בא לאפטא, ובתפ"ד חתם כרבה בועד ירושלם. בתפ"ט כבר אב"ד זולקיב. מתצ"ב אב"ד גליל לבוב. מתק"ח (ולא מתקי"ד) אב"ד ור"מ קראקא עשרים שנה (אחרי ששילם ארבעים אלף זהובים). ר"י איבשיץ כותב עליו בלוחות עדות: ראש שבראשון לגאוני הזמן שאין למעלה ממנו. נפטר אור ליום ו' שמחת תורה תקכ"ח, ונשתמר נוסח מצבתו.

נשא את בתו של ר' שמחה מנחם פורטיז דוקטור, רופא בלבוב ונשיא א"י, ב"ר יוחנן ברוך רופא בלבוב, ממגורשי ספרד והכיר בחכמת הפרצוף, ב"ר שמחה מגזע יונה בן אמיתי הנביא (שבט ישראל לנדא, אות רד). גיסו: ר' פיבל תאומים מפרמישלא, אבי ר' חיים יונה אב"ד ברסלא, גיסו של רח"כ ומחותנו של הכנסת יחזקאל. ילדיו: א. ר' יעקב אב"ד טרלא, טרנופול וגליל פודוליה (ראה ערכו); ב. ר' (צבי) יוסף אב"ד גריידינג, מנהיג גליל לבוב, פרנס הועד בגליל קראקא. חתן הפרנס ראש הגולה, ר' ישראל איסרל ב"ר מרדכי מזולקווא שנפטר בתק"ט. תמך כאביו בר"י איבשיץ (גרידונג, 56). נפטר ביום ג' ה' (ולא ח') טבת תקכ"ו, ונטמן בזולקווא (י"א שהיה רב בה), ונוסח מצבתו בקריה נשגבה, 34. ילדיו: 1. ר' צבי הירש אב"ד צאנז ממנה חתם בתקכ"ז (סאנץ, 699), ואח"כ אב"ד זמיגרוד בה כנראה נטמן (לתולדות, 308). במעלות היוחסין, סו, מונהו בטעות כבנו של ר' יצחק אייזיק אב"ד לברטוב; 2. ר' ישראל איסר אב"ד אומנא; 3. ר' שמחה בדינוב; 4. ר' אלכסנדר סנדר הנגיד (אב"ד) בבראד. נשא את הניה בת ר' זלמן פרלס.

ילדיו: I. ר' צבי הירש בבראד שנקרא ר' הירש קורח, אבי ר' אלכסנדר סנדר בבראד. חמיו של רצ"ה הורביץ אב"ד בקשביץ, ב"ר יעקב יוקיל אב"ד בוליחוב. לפי מקור אחר המוטעה כנראה, היה ראש"ס השני בנו של ר' שלום שכנא חתן רז"פ, בנו של ראש"ס הראשון; II. ר' מאיר בבראד. נשא את ברינדל בת ר' איציקל מאה"ו מזיווגו השני; III.

מאלטשע הינדא זו' ר' שלום שכנא לנדא מבראד. נולד בקראקא לר' שמואל חתן ר' רפאל כ"ץ רש"ך הדומ"ץ שנפטר ביום כ"ג אב תקי"ח, ב"ר שלום שכנא כ"ץ רש"ך מנכבדי רישא, שיחוסו לחתן המג"ש מפורט בברכה משולשת, 112 ; 5. ר' אברהם מפרנסי קראקא בתקל"א. חתנו כנראה של ר' אנשל שמואל מקראקא; ג. ר' חיים מרדיויל אבי ר' זלמן, אבי ר' זכריה מנדל אב"ד פמורן, אבי ר' אפרים פישל לעחוויץ, אבי ר' חיים, אבי הגביר ר' אפרים פישל אברדם מאלטשטט; ד. ר' אריה ליב דומ"ץ אפטא בה נזכר בשנים תפ"ז–תק"ו. חתם בוד"א תק"ב כנבחר מלבוב, ובתקי"ב הסכים על שערי בנימין; ה. ר' אשר (ולא משה). נפטר צעיר בקראקא על פני אביו, ביום ה' כ"ב תמוז תקכ"ה; ו. שרה רבקה שינדל, זו' ר' משה ה"ש אב"ד סטנוב ב"ר נפתלי הירץ אב"ד דובנא. זקניו של הדב"ח. נפטרו בבראד; ז. זו' ר' נתן נטע אב"ד רופשיץ, בן אחיו של ר"י אייבשיץ; ח. זו' ר' משה פנחס ב"ר אברהם ב"ר חיים מלובלין; ט. זו' ר' יוסף איטינגא, ב"ר חיים יהודה ליב הלוי אב"ד לבוב הנקרא ר' ליבוש ראש ישיבה, גיסם של קדושי לבוב ונכדם של ר' אליעזר אב"ד הלישוי, (ר' יצחק סג"ל לנדא ממשפחת הנו"ב), השארית יוסף, מהר"ם פדואה, ר' השל והמהר"ל, נקרא לנדא על שם חמיו. רבה של רוהטין בשנים תק"א–תקט"ו לפחות. אח"כ אב"ד חמלניק בפולין, בה נפטר ביום י"ז חשון תקמ"ג. מכתבו בלוחות עדות. בנו: ר' ישראל יונה אב"ד לובמלא, ומתקמ"ו אב"ד קמפנא שבגליל פוזן. נתקבל ללובלין, ויתר לר' עזריאל הורביץ ראש הברזל. מצודתו פרוסה גם לפינסק. כתב קמיעות, ומח' רעק"א ביקש ממנו לשלוח לו עבור חולים. נפטר בשבת י"ח (ולא י"ז) שבט תקפ"ד. נודע על שם ספרו מעון הברכות עמ"ס ברכות, דיהרנפורט תקע"ו. זהו ח"א מספרו כנסת ישראל, וקיוה להדפיס גם על הסדרים מועד-נזיקין, חיבור עין הבדולח על אגדות הש"ס, וספר זמירת ישראל—ביאורי תנ"ך. נדפס בירושלם תרנ"ז בשם שירת ישראל, עם פרטים לתולדותיו ודברי השירה ע"י ש"ב המהדיר רצ"י מיכלזון. נשא את גיטל, בת ר' שמואל הי"ד לבית פרץ מלברטוב, נכדת העלה דיונה, קיקיון דיונה, ר' שאול ור' יהושע מסמיאטיטש נכדי המג"ש ורש"י וממשפחת הפנ"י, והיו קשורים בחיתון עם הש"ך, חכ"צ, פנ"י, ההפלאה ואחיו, ומשפחת ר"ה ליכטנשטט התוספות ישנים. ילדיו: 1. ר' אריה ליביש. נשא את רעכיל בת ר' יצחק מייזלש אב"ד קמניץ (ולא קוריץ) מח"ס חוסן ישועות. נפטרה ביום כ"ה אב תקפ"ח. בתו נעשא מקמפנא נישאה לר' יחזקאל לנדא אב"ד קוזמינקא שבפוזנא, ונולדה להם הינדה ליבא שייניווקסלר, זקנתה של זהבה פלבנר מאושפיצין, חיפה ושטוטגרט, שהמציאה לי את כתב היחוס שכתב זקנה לא לפרסום, כדי שלא להתהדר ביחוס אבות; 2. ר' יוסף שמואל הצעיר (חשון תק"ס–תקצ"ז). רבה של קמפנא על מקום אביו. נשא את דינה בת דודו אחי אמו, הנגיד ר' יונה יועש פרץ מלברטוב שיחוסו מגיע לרז"מ הבאר היטב, נכדת רמצ"ה הורביץ מהורכוב ב"ר איציקל מאה"ו. בילדותו חיבר ספר על פסקי הרא"ש, ואח"כ על יו"ד, רוב אה"ע וחו"מ, וחידושי גפ"ת רבים. החליף שו"ת עם גאוני הזמן: מח' רעק"א, חת"ס, ראז"מ, ובעל מראות הצובאות וחמדת שלמה. רצה להדפיס את הכל, אלא שחלה שנים אחדות. כשהחמיר מצבו בהיותו בן ל"ז, נסע לדרוש ברופאים בברלין, והוסיפו לו בהתחלה שם אברהם. הדפיס: גורן אטד, הספד על ש"ב הגביר מרה"ק בוורשא: ר' יחיאל מיכל איטינגר ב"ר יצחק הנקרא ר' מיכלי ראוער, ווארשא, דפוס ר' אביגדור לבנסון ב"ר יואל ז"ל, תקצ"ז, טז ד'. מבאר בו עניני ידיעה ובחירה, וצדיק ורע לו. כור הבחינה, ח"א משו"ת ודרשות משכן שיל"ה, ברעסלויא, כסלו תקצ"ז, ג, לה ד'. כולל כ"ה שו"ת שעליהן חתם שיל"ה, ז' דרשות ומפתחות. המסכימים: ר' זלמן טיקטין, ומח' החת"ס בתקצ"א. קיוה להדפיס בח"ב את יתר ההסכמות גם מבעל מראות הצובאות, ורשימת המנויים שכבר קיבץ גם לח"ב. בהקדמתו כותב שנוטל קמא קמא דמטא לידיה, כי במצבו קשה עליו לבחור את המעולים. מודה לתלמידו ר' יחיאל דב ב"ר שמחה אליעזר נ"י פרידמן שטרח בהדפסה. נפטר באמצע ההדפסה בהניחו אלמנה וילדים רכים. מוצגת צוואתו בה מבקש להדפיס את שו"ת משכן שילה, וספריו קונ' עגונות או בדיני תנאי. אח"כ הסכמת מח' רעק"א, ודברי חתנו ר' חיים בר"ד הכהן עם ד"ת ממנו. בגלל חשיבות הספר לחיזוק האמונה נגד הריפורמים, נדפס שנית בשם משכן שילה ע"י ר' שלמה הלוי האלפערן, וארשא, דפוס האחים פעדער, תרפ"ט, מא ד'. י"א שבתו היא שנישאה לר' יחזקאל ב"ר יצחק לנדא; 3. ר' אברהם אהרן משה המובא בספרי אביו. נפטר צעיר; 4. חנה תאומתו של המשכן שילה. נישאה לר' מרדכי זאב אשכנזי, ב"ר משולם זלמן אב"ד לובלין. מילא את מקום חמיו ברבנות קמפנא, ונפטר בקניגסברג. פירוש ילדיו בהקדמת שירת ישראל; 5. נעשא פיגא זו' ר' אברהם אריה מקמפנא הנזכר בהקדמת ספרו של חמיו; 6. עלקא זו' ר' יצחק נתן ליפשיץ אב"ד סנטוב בהגר. יש מוסיפים: י. זו' ר' ברוך פרנס, אבי