ר' ישראל ב"ר יהודה לנדא

מזלוטשוב (תר"י*–תרפ"ט)

נולד בבראד לאביו ר' יהודה בנו של יד המלך. נשא את הינדא לאה בתו של הגביר ר' אביגדור ב"ר משה הלוי קרסונסקי מקיוב, נפטר ביום ה' אד"א תרס"ח. גר אצלו שנים רבות בארמון פתוח לאורחים, ללא דאגות פרנסה. עסק בתורה בשקידה, והיה בקי במכמניה, ובספרי מוסר וחסידות. חסיד שושלת סטרליסק-סטרטין־קניהניטש, ועובד ה' בהתלהבות עצומה. עם זאת שלט בגרמנית, צרפתית, רוסית ובספרותן. ביקר בתרס"א במרחץ טריסקוביץ, ופגש בחדר האדים את ר"י שמלקיס. חורף תרס"ט עשה בדבוש שבשוויץ לרגל מחלת בתו.

בזמן מלה"ע א' נדד כפליט לבודפשט, והספיד שם את רבו האדמו"ר מקניהניטש. התפלל שם בביהכ"נ הגדול, וזכה להוקרת הרבנים המקומיים. עקב המהפכה התרושש, וכשנקלע לזלוצוב בה לא היה רב, בחרוהו חסידי סטרטין כרבם. שימש כדיין, אך לא נתקבל רשמית על כל החוגים כאב"ד. התחממו לאורו בשבתות ובמועדים, ומעריציו סיפקו את צרכיו. בראשם ר' שאול הי"ד, שמסר לו דירה מרווחת ברחוב הראשי. נשא לפרקים דרשות בקלויז סטרטין, וכן לסירוגין בביהכ"נ הגדול עם הדיין רמ"מ מילר. התפלל באש קודש ובקול ערב בנוסח סטרטין, ובימים הנוראים עבר בקלויז לפני התיבה. רק כשכהו עיניו בשנותיו האחרונות, יסד מנין בביתו. אמר שיעורים קבועים, והורה לתלמידים. ביניהם ר' יעקב כ"ץ ששירטט את דמותו. הסתפק במועט, וקיבל יסורים באהבה. בעל הדרת פנים ודמות קורנת, נקי ומסודר ללא רבב מלגו ומלבר, וכתבו נאה בסגנון צח. ביקר לפעמים בסבוב, וחסידי סטרטין קבלוהו לשיחות ממושכות בשמחה רבה (לא זכיתי באור מן ההפקר, 18). מחלה ממושכת ריתקתו למיטה, ונפטר ביום כ"ג אלול תרפ"ט.

זו' הישישה נספתה בשואה, וכן ילדיו ומשפחותיהם: א. ד"ר יהודה החרדי עדין הנפש. חתן הגביר ר' שמלקא רוקח, בעל אחוזת ברטשיץ שליד בלז בה התקיימה ההכשרה האגודאית הראשונה בתרפ"ג; ב. שיינדל הבכירה, זו' רמ"מ קבקוב ממינסק שגלה בכיבוש הבולשביקי והתישב בלבוב; ג. גולדא הצעירה, זו' ר' אייזיק בן זקוניו של המחזה אברהם.

הוציא לאור את ספר זכרון אלעזר של אחיו. ספרו: נפש חיה עמ"ס מגילה, עם הקדמת דברי אגדה ובסוף קונ' הספקות, ברדיטשוב, דפוס שפטל, עת"ר, 32, 240 עמ', הקדשות מחורזות להוריו. המסכימים: המהרש"ם (ראיתי ושמחתי בפלפוליו... ירא ה' מנעוריו); ראי"מ שטיינברג עם שתים מתשובותיו בסוף הספר (מילידי יקירי וגדולי עירנו, הדר כעת בק' קיוב רוסיא. מכירו אני מאז, פלפלתי עמו באיזה ענינים, וראיתי שהוא ת"ח גדול ומופלג); ר' רפאל שפירא מוולוזין (מכבר ידעתי והכרתי... כי ידיו רב לו בחריפות ובקיאות, מעמיק בשמעתתא בפלפולא דרבנן, ובסברות נכונות וישרות). בהקדמתו המליצית כותב, שזו העתקה בתרס"ד מחידושים שכתב בבחרותו לפני ל"ו שנה כשלמד מסכת זו כל אדר, וכעת שינה והוסיף. אח"כ מגולל סדר פטירת אמו הצדקנית שכתב לו אחיו מקראקא, וסדר יחוסה. היה זה שבועיים אחרי הגיעו לדאווס בשוייץ, עם בכורתו החולה חיה שרה. עסק שם ברפואתה, עד לפטירתה במוצש"ק י"ג ניסן תרס"ט. נטמנה בצריך ביום א' דחוהמ"פ. אישיותה המופלאה וסדר הסתלקותה, מתוארים במסה מופלאה הראויה לתשומת לבם של מוסדות החינוך לבנות. עוד מוסר את יחוסו מצד אביו.

מכתבו מתרפ"ט בראש תקנת רבים. לר' ישראל לנדא בשנות הת"ר: בית שלמה, יו"ד, ח"א, קצג; שו"מ, תליתאה, ח"ב, קפ בתרט"ו.