מקראקא (תק"ן–תרי"ד)
נולד בשנת תק"ן לאביו ר' (יעקב) שמואל, ב"ר שאול אב"ד פשדבורז (חתם בתקט"ו נגד השבתאים), ב"ר שמואל. מצאצאיו של הרבי ר' השל, ונהג כמותו בצדקותו ובהנהגותיו. כשחלה בזקנותו נוסף לו כנראה שם רפאל שנחקק במצבתו. מגדולי הזמן, ויותר מחמישים שנה רב בקראקא בהערצה כללית. בנעוריו פלפל פא"פ בתורה, עם ר' מאיר ק"פ מבראד ור' מרדכי בנט. עסק בצעירותו במסחר, והגיע לאמידות. מעולם לא נטל פרוטה מקופת הקהל ומהמתדיינים לפניו, שנא מתנות עד הקצה האחרון, ופיזר מהונו לעניים.
גדול בנגלה ובנסתר, צדיק וחסיד. מבוקר עד ערב המה ביתו מהשואלים בהלכה. סיגף את עצמו, ומעולם לא ראוהו אוכל. מזונו היחיד היה: תפוד מטוגן אחד וקפה שחור. מאז עמדו על דעתו לא ישן יותר משעתיים ביממה, וגם בהן מילמל תפילות ומזמורי תהילים. עם זאת היה בעל גוף חסון, ובשמחת תורה חבק שני ס"ת, וסובב עמם כצפור קלה. דמותו הנישאה משכה את תשומת לבו של הקיסר בביקורו בעיר. מקובל בעל רוה"ק, ואמר עתידות. חכם מדיני, וגאוני הזמן התיעצו עמו, כגון הדב"ח, השו"מ, רצ"ה חיות, ועמדו לפניו ביראת כבוד. גם רח"נ דמביצר מבאי ביתו בשימוש הוראה ושעשועים דאורייתא.
בר פלוגתיה של האב"ד רד"ב מייזלש, וריבם אודות מינוי שו"ב וגיטו של ר' נפתלי זימל, נתבאר בשו"ת חת"ס, אה"ע, כא, כב, וחמדת שלמה, אה"ע, עה. מתקצ"ב ראש בית הדין קהל חסידים, אלא שחלק אחר של הקהילה נהה אחרי בית דינו של רד"ב מייזלש. עמו בבי"ד גם ר"פ לנדא. החסידים התיצבו אז נגדו כשנפגעו מאיזו התבטאות שלו, והדב"ח בא אליו לשיחת פיוס. השפיעה במיוחד הודעתו כי ר' שמעון הסופר תלמיד הנו"א נגלה אליו, וסיפר לו היכן מצויה טעות בספר התורה שכתב ונמצא בבית החסידים. הכיר את רבותיהם של החסידים ושיטותיהם השונות. הגדיר את המגיד מקוזניץ כמקובל אלוקי, ואת היהודי הקדוש כאיש המעוף הגדול. כשנסע פעם אל בתו לדוקלא, ביקר אצל ר' הירש ברימנוב. ש"ב האוהב ישראל כתב לו: כשביקרתי במחנכם הקדוש.
ביומו האחרון ציוה לשאתו במיטה לביהמ"ד, אמר בקול מזמור לדוד, קידש בביתו על הכוס, ונפטר בליל שבת כ"ח ניסן תרי"ד (ולא תרט"ו). ספד לו הראנ"ד ר' משה יעקב דמביצר. נשתמרו נוסחי צידי מצבתו בה נחקק: שר אלפים וגדול ליהודים, רכבו ופרשיו אב לשרידים. נספד בלקוטי חבר בן חיים, ח"א, דף ס.
ילדיו: א. ר' אלכסנדר סנדר השל אב"ד קראקא; ב. ר' יצחק. הוא כנראה חתן הנגיד ר' יהונתן געלדווארט, שהיה חלפן זקן ועשיר וצאצאיו כיהנו כראשי הקהילה בדורות הבאים, ב"ר צבי הירש מנכבדי העיר, ב"ר אהרן איבשיץ שנקרא בפי כל פירד, אחיו של רבי יהונתן. ביום כ"ט אדר תרי"א נולד לו ר' (צבי) הירש שהיה מגיל כ"ט מראשי הקהל, ועסקן בצורכי ציבור בקראקא. ממנהלי ביה"ח היהודי, יועץ לשכת המסחר והחרושת במערב גליציה, יועץ קיסרי, וחבר מוסדות שונים.
נפטר בליל שבת כ"ט אייר תרס"ד. רבבות השתתפו בלויתו, ובתוכם ראשי השלטון. ספד לו האב"ד רחא"ל ואחרים (המצפה, ה' סיון, 4, י"ג סיון, 7, עם תמונתו). ר' דוד מראשי הקהל בקראקא השיא בתרצ"ו את בנו אלכסנדר; ג. זו' ר' מאיר ברמ"מ ויינברגר מדוקלא.
תשובות אליו: אבני קודש, לט; חת"ס, או"ח, ג, נ, סג, קב; משיב כהלכה, יו"ד, ז בתר"ד. ד"ת ממנו בהקדמת מחנה ישראל (נימן), ח"ב. מכתבו בשו"ת פרי עץ הדר, יג. חתם עם בנו נגד אסיפת ברונשוויג, קנאת ציון, דף טו. מכתבו לרה"ק בברסלוי בתר"ב לחיזוק מעמד רבם מול הכופרים, כר"ש, חשון תשמ"ב, יז-יח, עם תולדותיו. כלילת יופי, ח"א, קיח ע"א, ח"ב, ע ע"ב-עא ע"ב; לוחות זכרון, תרנ"ז, 35–36, תרס"ד, 44–45, 113–114; רמ"מ קרנגיל, שה"ג השלם, ח"א, 224; מרקוס, החסידות, רלג-רלה; קראקא, 104 א.
תמונות
