ר' מאיר ב"ר חיים יצחק מאירסון
ראש אב בית דין וינא, אב"ד בוטושן ופקשן
מוינא (תרכ"א–תרצ"ז)
נולד בברזון בתחילת תרכ"א כבן עניים, לאביו ר' חיים יצחק שנפטר בגיל תשעים. מילדותו הצטיין כעילוי, ומילא את כרסו בש"ס ופוסקים. כשהתיתם מאמו עבר אל קרוביו העשירים, משפחת טולצינסקי באומן. נשא בתרמ"א את רחל בת הגביר ר' משה מאניס זינקוב מסטאוויטש הסמוכה.
לא היה חסיד הנוסע לצדיקים, אף כי נתגדל באוירה כזו. בגלל גזירת איגנטייב על נתינים זרים נאלץ לגלות, ונתקבל בגיל כ"א כאב"ד בוטושן, וכעבור כמה שנים בפקשן. מתרמ"ז ראב"ד וינא ארבעים שנה, ורב ביהכ"נ לעדת פולין. נהג את נשיאותו ברמה ובכבוד, ונתפרסם כאחד מגדולי בעלי ההוראה. חריף שכל, ובשעות אחדות חתך דיני תורה מסובכים. כך התעשר מבוררות בין בנק רוטשילד לבנק אחר, לפי הזמנת ממשלת אוסטריה שהיתה מעורבת בענין כצד שלישי. היה זה מאורע בלתי רגיל, שרב חרדי חסר השכלה כללית ומשפטית ישמש כבורר. בבית דינו נדונו עניני אישות, ולהסדרת עניני הממונות הלך לבתי המשפט, וזכה להערכת השופטים. טירדותיו מנעוהו ללמוד הרבה, אבל עמד לו זכרונו המצוין.
לפלפוליו בשבתות דריגלא נהרו המונים. גדול ביראת שמים ובמידות תרומיות, מקובל על כל גדולי ישראל, וביתו בית ועד לחכמים. הנהיג סדרי כשרות מתוקנים בעיר, ורב הקהילה גידמן סמך עליו. יסד את חברת מחז"ה המקומית, נמנה על ראשוני אגו"י, ועסק בצורכי הכלל. סירב לתמוך בהרצל שהתדפק כמה פעמים על דלתו. בעת מלחה"ע א' היו ידיו עמוסות עבודה לטפל בפליטים.
על הקהילה השתלטו עסקנים חילוניים, ששאפו לפרוץ את חומת היהדות שהקים בקפידה רבה. הם קבעו כי עליו לפרוש מהרבנות אחרי כהונת שלושים שנה ומלאת לו שבעים, כחוק וכנוהג של עובדי הציבור באוסטריה. לפי קריאתם בא הרב יוסף באב"ד מקלוש לכהן כראב"ד בעיר, ופרצה בשל כך מחלוקת סוערת בעולם הרבני. לימין ר"מ עמדו רח"ע גרודזנסקי והחפץ חיים, רבני פולין וא"י, ואדמור"י רוזין בוינא. כבורר שימש הרב יהודה ליב פיין אב"ד סלונים, ומופלא המעשה ברבי ישראל מטשורטקוב שהורה לו לא לפרסם את פסקו. היו לו שונאים רבים. בתרצ"ג (ולא בתרצ"ה) שהה בארץ כחצי שנה, קנה בית בירושלים על מנת להשתקע כשיפרוש מהרבנות, אלא שלא הספיק. נפטר ביום ג' ניסן תרצ"ז, ונטמן ליד הרבי מצורטקוב. שני ת"ח טיפלו בוינא בסידור רובי חידושיו ופסקיו. הוחרמו ע"י הנאצים עם ספריתו הגדולה ואבדו.
בכניסת הנאצים נמלטה אלמנתו לארץ בתרצ"ט. נפטרה בירושלים בת תשעים בתש"ט. ילדיו: א. חיה הבכירה רופאת ילדים, זו ד"ר שמואל נגלברג, רב בוינה ובשטייר כאחרון בימי השואה. נספו באושוויץ הי"ד; ב. שרה, מוסמכת אוניברסיטת וינא ללשון וספרות צרפתית. נישאה בתרע"ו לפרופ' אברהם יעקב ברוור; ג. מרים, בלשנית ומוסיקאית, זו' עו"ד מרדכי גרוספלד הבנקאי. עלתה לארץ בתרצ"ט. נפטרה בירושלים בתשל"ב; ד. יצחק. רואה חשבון בוינא הי"ד; ה. שלום. עו"ד בוינא, לונדון וצירין בה נפטר בתשי"ח; ו. דוצנט פנחס, רופא נשים בכיר בוינא ובלונדון. נפטר בוינא בתשכ"ט.
שערי ציון, תרצ"ז, חו' ו-ט, לז; אחד מתלמידיו, הצפה, ג' ניסן תרח"צ, 3; זכרונות אב ובנו, 547, 578–581; מכתבו של נכדו פרופ' משה ברוור.
מגזע צבי, ר' אהרן משה, ר' ישכר דב בריש, ראה לפי: ר' אהרן משה, ר' ישששכר דב בריש מגזע צבי מגיד ראה בתוך: פיליפ מד ראה לפי: מט