ר' יוסף חנניא ליפא ב"ר אריה יהודה ליבש מיזלש

ממנוסטרישץ (תרל"ה–ת"ש)

נולד בשנת תרל"ה בפולין הרוסית, לאביו ר' אריה יהודה ליבש ראב"ד פרמישלא בהאב"ד ריח"ל. בן י"ג דרש בביהמ"ד הגדול בפשמישל לפני מאות כאחד הרבנים המובהקים, ותהום העיר (נ.ו., המגיד לישראל, ו, 168). נשא את בריינא רעכיל בת הנדיב ר' אברהם חנוך הכהן זילביגר מצשינוב (ולא מטשנסטוכוב כפי שכותב: שתים ערים, מא). חמיו היה ת"ח רב חסד, ומקים הת"ת לו הוריש ט"ז אלף כתרים. נפטר בן נ"ט ביום כ"ד שבט תר"ע, בהניחו את זו' האלמנה עטיל. בבית העלמין ספד לו חתנו ריח"ל, ובבית העלמין חתנו ר' דוד דילר (מירוסלב) נכד הבני"ש (רה"ק ראי"ל הורוויץ, המצפה, ט' אד"א תר"ע, 3). סבל מפגעי הזמן. שש שנים אחרי נישואיו לא זכה להיבונות, ואחרי שנפקד בבן יחיד ישראל יקיר, נפטרה זו' בת כ"ה ביום כ"א כסלו תרס"ב. נשא את אחותה הצעירה לאה, ונולדו להם: שמואל שמלקא (נפטר ביום י"ז אדר תרס"ו); נפתלי הירץ (הרצל); הענא; אהרן משה; גיטל; יטקה; יעקב; מלציה; בלומה; חנוך; אריה. נספו עם אמם הי"ד.

נסמך בתרנ"ז מהבית יצחק, דרך המלך, ודודו ר' משה מייזלש אב"ד פרמישלא. בעל רשיון ממשלתי לכהן בקהילה גדולה. מקורב לחסידי הוסיאטין שרצו בו כאב"ד חורוסטקוב. מתרנ"ה רבה של צשינוב עשר שנים. בתרס"ה נבחר למנוסטרישץ, וכיהן בה ל"ה שנה כרבה האחרון (ברכות לבחירה, מחז"ה, כ"א אייר תרס"ה, 7; על ההכתרה, קמחז"ה, י"ג סיון, 6). למדן מופלג, ותלמידים שמעו לקח מפיו. התפלל בביהמ"ד בו היו לומדים רבים, ולא בביהכ"נ. נואם בחסד עליון, ובעל עט חריף. שלט בשפה ובספרות הגרמנית, והשתמש בהם בקשת ריח"ל מייזלש ממניסטרישץ מיום ב' וירא תר"ץ מרי"ל לנדא רב הכולל ביוהנסבורג, להסדיר רשיון מסע לשני בני עניים מעירו השמים פעמיהם לדרום אפריקה, ומוכן לשלם עבורם הסך הדרוש לזה. שמותיהם: קלמן שלמה זבאראוער יליד 12.10.1899 ; בערנארד וועבעל יליד 20.1.1898. הם עסקו במסחר ופרנסו את הוריהם, וכעת נשבר מטה לחמם ואחד התיתם.

בנאומיו. בקי בהויות העולם, והחרדים הסתייגו ממנו בגלל אהדתו לציונות. במלה"ע א' שהה בווינא. נפטר בשנת ת"ש, והובא לקבר ישראל.

שו"ת נחלת יוסף על או"ח ח"א, מונקאטש, דפוס קאהן עט פריעד, תרע"ג, ח, קח ד', סב סי'. המסכימים: המהרש"ם עם ד"ת (ראיתי פלפולים ישרים ונכונים למוצאי דעת, בחריפות עצום ובקיאות נפלא); אביו עם ד"ת (להודות ולהלל את שמו הגדול, כי חנני בבן חכם אשר רב כוחו וחילו לאורייתא). בהקדמתו המחורזת כותב שחידש זאת בצעירותו, ועוד הרבה עמו בכתובים: חידושים על הש"ס, ודרושי הלכה ואגדה. בסוף פתיחת האגדה ד"ת בהלכה. הספר עוסק בבירורי ענינים בלי שמות השואלים. מדף צב ע"ב דרושי אגדה. בסוף הגהות ד"ת ומפתחות. עותקי הספר אבדו כליל בזמן המלחמה, ואחריה אף לו עצמו לא היו יותר.