ר' עוזיאל ב"ר צבי הירש מיזלש
רב באוסטרובצה, ריטשוואל ועיר חדש
מעיר חדש (תק"ד–תקמ"ו)
נולד בשנת תק"ד כבנו הגדול של ר' צבי הירש מסמיאטיטש, שנקרא ר' הירש נטעליש על שם חמיו, נפטר צעיר והניח יתומים, ב"ר יצחק (איציקל) מוולודובה, שזו התיחסה לר' נפתלי הירץ אב"ד ור"מ ווין דליטא מגזע רש"י. אמו דרעזיל היתה בתו של ר' אברהם נתן נטע אב"ד וישניץ בליטא, מחי"ס נטע שעשועים, נכד הב"ח והרמ"א. נקרא גם בשם המשפחה רוזנווסר.
בגיל ט"ז התקרב לחסידות, ושמע ד"ת מהבעש"ט. אחרי פטירתו התחבר לר' נחמן מקוסוב ושאר בני החבריא קדישא, כגון ר' חיים חייקא מאמדור, ר' אברהם פודליסקר, רמ"מ פרימישלן, ומצטט אותם בספריו. דבק במיוחד במגיד ממזריטש, והספיד את המגיד מזלוטשוב (תפארת עוזיאל, דף לו ע"א). בין ידידיו ר' לוי יצחק מברדיטשוב, וזוגות האחים ר"ש מנ"ש והפלאה, הנו"א ור"ז שאמרו עליו שלא טעם חטא מעולם, וקראו לו עב"ד ה' (עוזיאל בן דרעזיל). מעין המתגבר בתורה בנגלה ובנסתר, ובשניהם העמיד תלמידים רבים ממדינות שונות.
נשא את בת הגביר ר' שלמה ב"ר מאיר מזליחוב, שהחזיק אותו ואת ישיבתו על חשבונו ברווחה ובסבר פנים יפות. כיהן ברבנות אוסטרובצה, ריטשוואל, ועיר חדש שליד קראקא. נפטר צעיר בטרם מלאו לו מ"ב שנה, ביום כ"ח כסלו תקמ"ו (ולא תקמ"ה).
ילדיו: א. ר' ישראל בקולבסוב, חתן האב"ד ור"מ ר' יצחק שמילא שם את מקום אביו ר' ישעיה; ב. ר' צבי הירש בסמיאטיטש, נגיד שסייע להדפסת ספרי אביו; ג. זו' ר' קלונימוס קלמן ב"ר יהודה ליבוש מעיר חדש, נכד ר' שמואל ר' חיים ר' ישעיה מקראקא אב"ד ור"מ פפד"מ. מצאצאיו: ר' עוזיאל מטשכוויב וביסטריץ; ר' נתן טימברג בב"ב ב"ר אברהם ב"ר עוזיאל, חתן ר' יהודה אליעזר הלוי שטרסמן, בנו של ר' יצחק דוד (וזו' פויגלפריי) וחתנו של ר' ישראל איינפלד, כולם מקראקא; ר"י לובלינר בברוקלין.
תפארת הצבי עמ"ס ביצה, עם כרם שלמה (על שם חמיו) בשיטות הש"ס והפוסקים, והוא ענף אחד מאילן הגדול שנקרא עץ הדעת, הובא לדפוס ע"י בנו מסמיאטיטש, זאלקווא, דפוס ר' גרשון ברז"ו סג"ל ליטעריס, אב תקס"ג, ב, כט; טז ד'. ד"צ אחרי שבט מיהודה (ירושלים תשל"ג, ב, טז) ד'. הכתבים סודרו ע"י אחיו הצעיר ותלמידו: ר' יצחק אב"ד צוזמיר, שנקרא למלא את מקומו בעיר חדש.
האח קרא לחיבורים תפארת עוזיאל, והוסיף מדור זר זהב משלו. בהקדמתו מספר בשבחי אחיו, שלא פסק מלימוד אפילו רגע כמימרא. חיבר על כל הש"ס בחריפות עצומה ובמיוחד על או"ח, וכעת מסדר רק מה שלמד אצלו ושמע מפיו, כי בכל היתר שלטו ידים זרות ליטול ולהסב על שמם, לרבות כתביו באגדה ומוסר, על התנ"ך, הסידור והמחזורים. מציג שיר משלו, ודרשת אחיו מעת היותו בן י"ד. אמר לו שבדעתו לקרוא לחיבוריו עץ הדעת טוב כי הם על דרך האמת, ולחיבורו על יו"ד כרם שלמה. המהדיר קורא לספר חותם טהור, על כי הוא חתימה לספר מנורה הטהורה. הוא מודה לחתן המחבר ולבנו מקולבסוב, ומתנצל בקולופון על שמדפיס עתה רק על פ"א, כי זה כשנה שגלה ממשפחתו לטפל בהדפסה.
עץ הדעת טוב עמ"ס כתובות, וארשא, דפוס ר' נתן שריפטגיססער, אלול תרכ"ג, סא; נג ד'. הובא לדפוס ע"י ר' נתן מאיר בן אחיו ר' יצחק וחתן בנו ר' צבי הירש, המבאר מעבר לשער מדוע הקדים על מסכת זו, ומביע צער על מה שאבד. המסכימים: ש"ב רד"ב מייזלש מווורשא (יראו ישרים עוצם חריפותו ובקיאותו, בפלפולא חריפתא ואסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, ואור מתוק לעינים ברוחו פי שנים); בעל חידושי הרי"מ למו"ל "הרב המופלג מגדולי הדור" (היה מפורסם לגאון בדורו ואיש קדוש); ר' ישעיה מושקט מפראגא (דברים עתיקים העומדים ברומו של עולם, יוצאים מפה קדוש בשלהבת י-ה); רי"ה אשכנזי מלובלין (אבותינו סיפרו לנו גדולתו וחסידותו); ר' יעקב אריה מרדזימין (רב האי גאון מפורסם, ראש גולת אריאל, אביר הרועים, מופת הדור, המקובל האמיתי); ר' יעקב דוד אב"ד אמשינוב ב"ר יצחק מוורקה (הם דברים קדושים הנובעים ממקור עץ החיים); ר' יהודה ליב איגר מלובלין (לכל זמן ועת לכל חפצי שמים להתגלות כל אחד בזמנו). הקדמת המלבה"ד חותמת בשיר. הוא מספר מגדולת המחבר, מהתלאות שעברו על עצמו, וצערם של אחיו על שאין בידם להדפיס מכתבי דודם. מנעוריו נתגדל בין החכמים, אבל כבדה עליו העתקת הכתבים המיושנים.
נדפס עמו ח"ב: תפארת עוזיאל הנקרא עץ הדעת טוב, על התנ"ך ע"ד האמת. מעבר לשער כותב המלבה"ד, שטורח כבר יותר משנתיים בקיבוץ והעתקת כתבי המחבר, וכבר חלה מרוב המאמץ והטלטול לוילנא, בה המתין שבעה חודשים לאישור הצנזורה על ספר אחד. הספר מועתק על ידו משני כתבי יד, והוא מודה לבניו שסייעוהו: ר' יצחק ברדום ור' עוזיאל בסאפקוב. המסכימים: הדב"ח (ראיתי שהם בחריפות ובקיאות גדול, והמה חצובים מפה קדוש ה', ואי"א נתרבה (?) מצדיקי גדולי הדור שלפנינו, והיה מופלג בחסידות וצדקות, כאשר שמענו מתמימות דרכיו, ומהפלגת גדולת חכמתו בנגלה ובנסתר); השו"מ; מהרש"ס; ר' יהושע מסוסנוביץ חתן אחיו; ר' יעקב אריה מרדזימין (שילב ואיחד סתרי התורה עם הוויות אבי ורבא); אחיו ר' עוזיאל שמריה אב"ד סקרנביץ (לפני פטירתו אז שהוא מרמז עליה); ר' אליעזר שלום אב"ד פיעטרקוב חתן אחיו רצ"מ (כידודי אש יתמלטון מהם, להלהיב נפשות שומעיהם ורואיהם... מי אנכי זבוב קצוץ כנפים, להעיד על רום תלעפות(!) נשר בשמים). הקדמת האגדה מהמלבה"ד חותמת בשיר. בעמוד האחרון השמטות שהשיג מרבי אפרים פישלש(ה) מסטריקוב תלמידו המובהק של המחבר, ובקולופון תקוה להדפיס גם את החיבורים על שבת. ח"א צולם שוב בניו יארק, דפוס ספרוגרף, (תש"ך), בתוספת דף הנצחות בהתחלה ובסוף.
תפארת עוזיאל ח"א עה"ת וחמש מגילות, הוא הנדפס כבר בתרכ"ג, וכעת בהידור ע"י רמ"מ ב"ר אברהם אבא נ"י עם הקדמתו, בילגורייא, בימ"ס ר' משה ליפשיטץ בוורשא, דפוס רנ"נ קראנענבערג, תחילת עת"ר, נז; לה ד'. ניתנות מן ההסכמות הקודמות אלו של בעל חידושי הרי"מ, הדב"ח, רבי יעקב אריה מרדזימין, ר' יהושע מאוסטרובה; ר' יעקב דוד מאמישנוב; ר"ל איגר. מצורף לו ח"ב על מועדים, נ"ך, והוויות אביי ורבא. בעמ' 51 הספד על ר"ש מנ"ש, ר"ל אב"ד קראקא, ר' אהרן תלמידו אב"ד זעלחוב, ומח' הנו"א. הדפסה נוספת בתרפ"ד. מהדורה מסודרת מחדש באותיות מרובעות, ע"י ר' פנחס מרדכי ב"ר יהודה זאב הלוי וזו' מרים הוכרמן מבני־ברק עם הקדמתו, תל־אביב, דפוס מ. גרינברג, תשכ"ב, רג עמ'. קיוה להוציא גם את יתר ספרי המחבר. ד"ץ בירושלים תשמ"ו. קונ' ליקוט מהספר על שיר השירים, ר' יצחק גרשטנקורן בספרו אהבה בתענוגים, ח"ג, תשי"ט, עמ' שטו—שכב.
מנורה הטהורה ח"א (וח"ב) על הלכות שבת עם הפנים ע"ד הפלפול, כשבצד הפנימי: קני המנורה – קיצור חידושי הדינים. מומן ע"י נכדיו ר' עוזיאל מקוזניץ ב"ר שלמה זלמן צבי אב"ד ביאלאברזיג יחיו, ור' יהודה אריה ב"ר עוזיאל ז"ל. למברג, דפוס ראי"ו סלט, תרמ"ג, ב, קסג ד'. המסכימים: ראי"י מס"ג ע"י רצ"ה ליב בילויג (חריפותיה ובקיאותיה היה עד להפליא, וקמסיק שמעתתא אליבא דהלכתא), חתנו ר' נחום דב ע"י ר' יהושע אורנשטיין, ובניו ר' יצחק ע"י ר' ישראל בר"י מרגליות, ור' ישראל ע"י ר' אלכסנדר זוסיא אורנשטיין; רד"מ מטשורטקוב ע"י רצ"ה שטרנברג, בנו ר' ישראל ע"י ר' אהרן דאמפ; רמ"ש מהוסיאטין ע"י ר' דוד שוואגער, בנו ר' ישראל ע"י ר' משה יונה שטיינברג, ר' שלום יוסף ע"י רז"ו פרידברג, חתנו ר' יצחק מאיר ע"י ר' ישראל מרדכי ט"ב; הדב"ח בתרל"ד (שמעתי זה כמה מספרים הילולו ושבחו מקדושתו וטהרתו... וחיבת הקודש שהיתה לו אצל הה"מ, איך היה מיקרו ומכבדו ביתר שאת וביתר עוז); רמ"מ מויזניצא; מהר"י מבלז ע"י בנו מהרי"ד (וציוה לי לכתוב שהוא בעצמו היה כותב המכתב הזה); השו"מ בתרל"ג (כבר נתפרסם תורתו וגאונו בספרים אשר כבר נדפסו, אשר כל גדולי הגאונים מעריצים ומקדישים שמו); רצ"ה אורנשטיין (מי לא ידע מכבוד קדושתו, הלא תהילתו מלאה ארץ בספריו אשר כבר האירו פני תבל); מהרש"ס. אח"כ הסכמות גדולי פולין מספר עץ הדעת טוב. בקולופון מודה המו"ל השני לש"ב התומכות: גיטל בת רצ"מ, זו' הרבי מאוסטרובה, ולאה בת ר' ישכר מייזלש ז"ל, ומוסר רשימת מנויים מפורטת מגליציה, הונגריה ופולין, בה כלולים רבים מקרוביו. הדפסה נוספת בוורשא תר"ן, וד"צ בישראל תשכ"ח, ג, א, קסא ד'.
קרוביו המנויים גרו במקומות הבאים, ויצויינו אלו הנקראים מייזלש. בגליציה: אושפיצין (ר' יעקב); באבוב (ר' ישראל); גורליץ; דומברובה; טרנוב; סנוק; קלוש; קראקא; שניניבה. בהונגריה: בורשה (ר' חיים ור' מרדכי אבי ר' משה אריה); ברדיוב (ר' עוזיאל נא"ה ז"ל ואחרים); זבורוב; מונקטש (ר' מנדל ור' משה); סיגט. בפולין: אוזרוב; אוסטרוביץ; אוסטרובצה; ביאלאברזיג (אביו האב"ד, חתניו-גיסיו: ר' אברהם חיים פרומר ור' משה קאפער, אחיו ר' אליקים פנחס); ביאלע גדול; גוריי; וארשא; וולושצבה; זוולין; זליחוב (ר' אברהם ב"ר משה אהרן ז"ל ואחרים); זמושץ (ר' יצחק); זמושץ חדש; חלם; חלם (ר' אברהם ואחרים, וחמיו ר' יעקב סמט); חמלניק; חנטשין; טומשוב; ידלינסק; לובלין; לודמיר (ר' שמואל); לשצוב; מנדזיב; סטבנניץ; סטקיצין; סלומניק; עיר חדש ליד קראקא; פולטוסק; פילוב; פילץ; פינטשוב; פראגא; פרצובי; קארוב; קוצק.
עץ הדעת טוב עמ"ס שבת, למברג, דפוס ראז"ו סלט, תרמ"ו, ב, צג ד'. נדפס ע"י ר' עוזיאל ב"ר שלמה זלמן צבי שטרח בהעתקה, ובחתימת הקדמתו מציג שיר שחיבר, ההסכמות כמו במנורה הטהורה, פרט לאדמו"י רוזין. במקום הסכמת מהר"י מבלז, זו של רי"ש משינאווא. ד"צ בישראל, פאר הספר, תשכ"ח.
ראי"י ברומברג, סיני, סד, קצט-רג; קולבסוב, 37-38.