ר' אלכסנדר סנדר ב"ר מרדכי מרגליות
אב"ד זברז, סטנוב ופשוווירסק
מסטנוב ופשוווירסק (ת"ץ*–תקס"ב)
בנו של ר' מרדכי חסיד מבראד. מנעוריו הרביץ שם תורה לתלמידים חריפים שנעשו גדולי ישראל. הנו"ב שיבח את ל"ב פלאי פלפולו שלבו כלב הארי (תנינא, אה"ע, נד). גם הפמ"ג מפליג בשבחו (או"ח, סי' תצח, משבצות זהב, ס"ק ז). השו"מ כתב עליו בהסכמתו לספר איגרא רמה: הגאון האמיתי מופת הדור, הצדיק המפורסם מאור הגולה, אחד מהמיוחדים שבחכמי דורו, ושמו יקר מאד על הארץ. היה עוצר כח להתוכח במלחמתה של תורה עם ר"י איבשיץ, אך לא עם ר"מ איגרא.
סדר יחוסו שכתב נדפס בשה"ג החדש, מערכת גדולים, אות מ, ס"ק סט. נשא את אסתר בת רצ"ה אב"ד זברז (וזו' חיה בת ר' חיים יונה תאומים אב"ד פרמישלא צילץ וברסלא), ב"ר שלמה אב"ד פינטשוב מח"ס ויקהל שלמה, ולמעלה בקודש. י"א שרבנותו הראשונה היתה בדוברמיל שלוש שנים, עד לפטירתה של רעיתו הצעירה. ידוע כי היה אב"ד זברז על מקום חמיו בתקל"ד, וחתם ממנה גם בשנים תקמ"א–תקמ"ה. בד בבד היה אב"ד סטנוב שעל שמה נקרא לתהילת עולמים, וחתם ממנה בתק"ם–תקמ"ט. סבורים כי רבנותו בפשוורסק היתה בשנות חייו האחרונות, והוקיר שם מאד את רבי משה סופר מח"ס אור פני משה. בהסכמות לספרו כתבו גדולי ישראל, שרבנותו האחרונה היתה בסטנוב, ואולי חזר לשם. נפטר ביום א' כ"ט טבת תקס"ב, ונשתמר נוסח מצבתו. רצ"ה הורביץ כותב שנפטר בסטנוב במבחר שנותיו, ונטמן שם או בדינוביץ.
חזות הכל ראה בלימוד התורה, והתנגד לדרך החסידות. לא הסכים עם כמה מפסקיהם של אדמורי"ם גאונים. תלמידו ראו"ז בן אחיו מסר עליו, שהיה לו גילוי אליהו. נזדמן כמה פעמים ללבוב, והשתתף שם באסיפת רבני גליציה. התפלפל שם עם הקצוה"ח, ועם הישועות יעקב בעודו צעיר לימים. התיעצו אתו בשאלות הנוגעות לכלל ישראל, כגון את מי לשלוח לוורשא להשתדל לבטל את גזרות המלכות.
ילדיו: א. ר' שמואל אב"ד סטרי; ב. ר' מרדכי אב"ד סטנוב; ג. ר' נפתלי צבי הירש, חתן הנגיד ר' ליב מהרימלוב. גר אצלו בתקנ"א, ואח"כ עבר ללבוב. אביו מזכירו בשו"ת הרא"ם, טו, ותשובתו שאביו הסכים עמה בסוס"י נב. בשו"ת בית אפרים, חו"מ, ז, כותב עליו בתקע"א: הראני גיסי ב"ד החריף ובקי, ומודה לחתנו ר' מרדכי ביק שהשתדל בהדפסת שו"ת בית אפרים כנזכר בהקדמת חו"מ; ד. ר' יהודה אריה ליבוש אב"ד זמיגרוד. הסכים על הדפסת הרמב"ם, ברדיטשוב תקצ"ג. בנו ר' אפרים פישל היה חמיו של ר' דוד שטייגר מטורקא, וזו שפרינצא בת ר' יהודה וייס מסיגט, סוחר יין מחסידי בלז ובעל תפילה מעולה, בנו של ר' יעקב בן ציון וייס שבא מפולין לסיגט; ה. ר' יוסף אב"ד זמיגרוד אחרי אחיו הקודם. חתן הנגיד ר' יהושע רה"ק בדרוהוביטש, כנזכר בהקדמת תולדות אברהם; ו. זו' ר' יוסף שואל פ"ת, אבי ר' אלכסנדר סנדר אב"ד פשוורסק על מקום זקנו שאולי אליו השיב בתקס"ד, בית אפרים, תנינא, ח"ב, מו (לב"ד ר' אלכסנדר שמואל!); ז. דבורה זו הגביר ר' אורי שרגא פייבל בלאך מוילנא בביאליסטוק, ב"ר נח מוילנא, ב"ר אורי שרגא. בנם הגביר ר' אלכסנדר סנדר בביאליסטוק, חתן הנדיב ר' יצחק (איצעלע) זבלודובסקי משם, נפטר ביום כ"ה חשון תר"ט, וידועים שמות צאצאיו, ושמות נכדים רבים אחרים של ראס"מ.
הכתבים שהניח היו בידי רצ"ה הורביץ (שערי בנימין, יא), וכנראה קיבלם מזקנו ראו"מ. כרך שלם של שו"ת על ד"ח השו"ע היה בידי האחים ר' אלכסנדר סנדר ור' שמואל זלמן מרגליות נכדי המחבר, ומתוכו הדפיסו בתחילה רק את חלק שו"ת תשובות הרא"ם אה"ע עם הקדמתם. תשובות הרא"ם, שו"ת מעניני קדושין, גיטין, חליצה, מינקת, תקנת עגונות וכדומה, וואַרשא, דפוס ר' צבי יעקב ב"ר אליהו ז"ל באמבערג, תרי"ט, ב, סז, ד', נז סי'. בראשי הדפים: חלק ג. ד"צ בישראל תשל"ב, בתוספת דף של תוכן הענינים: המסכימים: רד"ב מייזלש מווארשא (גברא רבה קא חתים עלה, הוא הרב הגאון המופלא שבחכמי הדור אשר לפנינו); בעל חידושי הרי"מ (ודבריו אין צריכין הסכמה, כי היה מפורסם במיוחדים שבדור); ר' יחיאל מיכל ב"ר מאיר ק"פ מבראד (שמח לבי ותעלוזנה כליותי, כי בא מועד להוציא לאור תעלומות חכמה נובעות ממקור נאמן... לרבים המתאוים ושואפים ליהנות מנוגה ברק וקרני הוד תורתו. והן יקר תפארת הרב המחבר אינה צריכה לראיה ולעדות זולתו, כי מודעת זאת לכל יקר פעלו תקפו וגדולתו, וכי היה נמנה את גדולים שבדורו לתורה ולתעודה); ר' ישעיה מושקט מפראגא (כבר נודע בשערים גברא דכולא ביה, ופומיה רברבן ממלל... קא חתום על הספר כתיבת יד הנוכחי).
השיב למקומות: בוזנוב (כא, כב); בראד (כט, מא, מט, מט), ולאב"ד לדחות דבריו (ד, ח (ממנו), ט, לא, לה); דראבוטץ (דרוהוביטש?) (מ); הרימלוב — להרב (כג, כד); זברז (יא).
בחותמי גבית העדות: האב"ד ר' צבי הירש, המגיד ר' אברהם בניימין וולף ב"ר יהושע השל, והדיינים ר' שמואל בר"מ מיברוב ור' אפרים. בשנת תקל"ו חתם מכאן כאב"ד להיתר עגונה, עם דייניו שמהם המגיד דלעיל נתחלף בר' אברהם ב"ר וולף, בהסכמת ר' אברהם אב"ד בוזנוב, ונצטרפו עמו שני ת"ח מפה: ר' משה ב"ר יוסף ז"ל ור' שמואל ב"ר יעקב ז"ל; זלוזיץ (מב); זלוטשוב; זמושץ (כה, נז); טיסמניץ; טרמבובלה; טשורטקוב — לאב"ד ר' משה עם ר' אליעזר ור' מרדכי (יז); טשרנוביץ; יערסלאב (מה); מיקולינין — להרב הירץ (ו); סטנוב — ר' עוזיאל (כז); סטרי; סלאפקוביץ — לאב"ד (ג, מו); סניאטין; פודקמין; פולשטין — הרב (לח); פראג — הנו"ב (לג, לז, ומממנו: לב, לו, ולבני הדודים, נב); רדיויל — הרב בנו של אב"ד לבוב (כח, מד); שארובקי (מט). בתקנ"א (ב). בלי שם, מקום ותאריך (י, ל, לט, נ, נא, נד, נו). להרב יהודה (מז); לר' יצחק אייזיק (יח).
כרך אחר של הכתבים נדד כמאה שנה מאיש לאיש במשפחה, עד שקנאם (או ירשם) הנגיד ר' (אלטר) אריה ליבש פרנקל מגלינא, ב"ר יוסף שאול פ"ת, ב"ר אלכסנדר סנדר אב"ד פשוורסק, בן בתו של המחבר. בעודו רך בשנים רצה להדפיסם, אלא שרומה ע"י המדפיס מאיר. לעזרתו נחלץ המלבה"ד: חתנו בנש"ק ר' יצחק עקהויז מגלינא, בנו של ר' אברהם יעקב קופל ז"ל, ונכדו של הנו"א.
הוא יגע רבות לקבץ מנויים להדפסת הספר, השתהה כמה שנים בגלל צרות רבות שאפפוהו, עד שפגש את המדפיס ר' דוד שמואל ראטה מלבוב שהתחסד עמו ונתן בו אימון, והדפיסו בדפוס חיים רוהטין. תורת הרא"ם, לעמבערג תרנ"ח, ד, פ ד'. מובאים בו ד"ת על סדר הפרשיות, ליקוטי נ"ך ומסכתות. בדף מב שער: שו"ת הרא"ם, תרנ"ז, כב סי', בעניני יו"ד בעיקר. המלבה"ד עומד בהקדמתו על רוב יגיעתו. חמיו כותב בהקדמתו על זקנו המחבר, שכל גאוני דורו שאלו אצלו כאשר ישאל איש בדבר האלוקים, כי הפלא ופלא היה ברוב חריפותו ובקיאותו, והוא שאמר על עצמו כי יעצור כח ללחום עם רבי יונתן במלחמתה של תורה. "יראתו קודמת לחכמתו, איש קדוש מאד ובעל מופת וסובר הרזים, מקובל נורא, בנסתר לו עשר ידות, הרב דומה למלאך ד' צבא-ות". המסכימים החל מתרנ"ד: מהר"י שמלקיס לש"ב הנגיד מגלינא (ובסוף ימיו אוה למושב לו עיר סאטנאב... להרבות בשבח הספר הזה אין מהצורך, אחרי כי שמיה דמר חתום עליו, ומחברו היה איש גדול ונעלה דגול מרבבה, ומה יוסיפו מליצה ושיר על תהלתו, אחרי כי שמו הגדול נודע למכביר, מלאה פני תבל הודו, והארץ האירה מכבודו); ש"ב ר' משה כהן ר"פ מלבוב אב"ד ליזנסק (ובסוף ימיו בק' סאטנאב... וראיתי קונ' אחד נדפס זה רבות בשנים בעודו בנעוריו, שנדפסה תקנה מגדולי מדינתנו, וכתוב על המחבר הזה רבן של רוב חכמי דורו, ואמרתי עתה נתקיים בנו מאמר הכתוב (איוב כח) ומשך חכמה מפנינים, כי ידוע שבלשון הקודש המרגליות היקרות נקראות פנינים, והרב הנזכר היה מטה עוז ותפארה ממשפחה רמה מרגליות, דור אחר דור מגדולי קדם, מה"ר יעקב מרגליות הראשון שעשה סדר גיטין, והן עתה משהראנו את חכמתו, ומאתו נמשך לנו החיבור הזה להאיר לנו מחכמתו, ורוח מבינתו נמשך עלינו בחיבוריו, נתקיים מאמר הכתוב: ומשך חכמה מפנינים. וראיתי כי תוכו רצוף אהבה מכתבי האר"י ז"ל... וראיתי שאף שפוני טמוני מהקדמת האר"י לא נעלם מאתו דבר, וביותר בחידושי הלכות העמיק הרחיב בספר הזה); ש"ב ראל"ה מסטרי (חמדה גנוזה כתבי קודש אשר השאיר אחריו ברכה, זקנו הגאון האמיתי אור ישראל מוהרא"ס מרגליות זצוקללה"ה אבד"ק סאטנוב, והספר הזה א"צ להסכמה דידי ולא דכוותי, כי הלא המחבר הזה נודע ומפורסם טבעו בעולם הספרות התלמודית, שהיה אחד מיוחד מענקי הרוח, גדולי בני עליה אדירי התורה והתושיה, אשר האירו פני תבל בחכמתם, ואין גם אחד מתופשי התורה, אשר לא ידע את יקר תפארת גדולתו והדר גאונו, וההיא מרגניתא דלית בה טימא, כל מה שאת משבחה מתגני לה); ר"ב וייס מטשרנוביץ (ומי לא שמע גדלו מעשי תקפו וגבורתו של הרב המחבר זצ"ל, ועי"כ בודאי מצוה וחובה על כל אשר יש לאל ידו, לתמוך ידי הרב המו"ל חמדה גנוזה זאת... כי יהיה סיבה להאיר פני תבל בספרו של גדול בדורו); רד"ב כ"ץ ר"פ מראווא (הגאון הקדוש המפורסם על פני תבל); ראב"ב קלוגר מבראד (הרב הגאון האמיתי מאור הגולה... ודבר שפתיים אך למחסור, להרבות בשבח הגאון הזה אשר מלא כל הארץ כבודו, ותקפו וגבורתו הלא כבר נודע מעט ע"י תשובותיו אשר נדפסו בקוראי שמו תשובות הרא"ם, וזה רק אפס קצהו מחיבוריו הקדושים, והיה ראש וראשון בזמנו, וכל גאוני הדור מברכים ומשבחים בגאונו שלו, עיין בשו"ת נטע שעשועים להגאון מבוטשאטש זצ"ל מה שכתב עליו, לכן שמחתי מאד... ועיינתי בהם וראיתי כי המה דברים פשוטים ונעימים, ומצוה רבה להוציאם לאורה); רד"מ מטשורטקוב ע"י רצ"ה ר"פ, בנו ר' ישראל ע"י ר' אהרן דאהל, בניו ר' חיים אהרן ור' נחומני ע"י ר' מודיל שפירא; ר' יצחק מבויאן ע"י ר' ישראל מרגליות, בנו ר' מנחם נחום ע"י ר' יוסף בילוג, בנו ר' ישראל ע"י ר' ישראל רויזן; ר' ישראל מהוסיאטין ע"י ר' דוד שוואגער, חתנו ר' יצחק מאיר השל ע"י ר' ישראל משה ט"ב; ר' ישראל מויזניצא ע"י ר' אפרים מהלער; המלצה מר' אורי יולס ע"י בנו ר' נחום הכהן.
תוכן התשובות: מינקת (א); סירוכות (ב); טריפות (ג-ח); הספר בשמים ראש (ט), חמץ (י-יג), אתרוג (יד), שותפות (טז), שוחט (יז), וסתות (יט), מסורת (כ), ספר תורה (כא), חרם הקהילות, (כב). תשובה לקונסטנטין שכתבה כאב"ד סטנוב בשנת תק"ם בבראד, והראה אותה לאב"ד (טו). מדף עג ע"א רשימת המנויים מגליציה ומהונגריה, ובדף האחרון לוח הטעות והתיקון.
שרדו שני כרכים עבים של תשובותיו וחידושיו בנו ר"ש, והם הועתקו כנראה וסודרו לדפוס ע"י הבן, ונמצאים בספריה הלאומית. כרך נוסף של תשובותיו, תפור באי סדר עם מכתבי הרבנים השואלים, נמסר לגנזי ישיבת פוניבז' ע"י הרב ציקונובסקי מרומניה, אב"ד ריו דה זנירו ומירון ואח"כ בבב"ב. גרגירים מחידושיו עמ"ס קידושין והלכות שבת, נדפסו בקונ' מרגליות טובה שהוציא לאור ר' אפרים זלמן מרגליות עם הקדמה ופקסימילים, לונדון תשמ"ב, 16 עמ', לרגל נישואי בנו הרב אברהם אהרן, עם גאלדא בת רשע"ק שלזינגר אב"ד שטראסבורק. בסוף מכתב מהחתם סופר לראז"מ, ויחוס משפחת מרגליות כפי שנרשם במעלות היוחסין.
תשובות אליו: אריה דבי עילאי, יו"ד, י' לסטנוב; בן אחיו, בית אפרים, יו"ד, לח, נב, אה"ע, ח"א, י, מו, מז (נזכר), נז, סד, קיא, חו"מ, לג; גבעת פנחס, יא, כח בתקנ"ג; גור אריה יהודה, יו"ד, עו; ובחרת בחיים, מ; טוט"ד, תנינא, קג, קגא; ספר יהושע, לז, לח וממנו; ש"ב, ישועות יעקב, אה"ע, ג, יט; מח, נט"ש, נו, סט; פרי תבואה, לב בתקמ"ט לסטנוב; ראש אפרים, ח"ב, בסוף, יב, לג, מה; שו"ת ר"מ איגרא, אה"ע, ז-יא בתקנ"ב; (שו"מ, קמא, ח"ג, קצ); שובע שמחות, מהד' תרצ"ה, עמ' כה-ל; מח', תפארת צבי, אה"ע, מינקת, ג, ד, ו, עגונות, כג-כה, או"ח, טז. תשובות ממנו: בית אפרים, אה"ע, ט, נג, חו"מ, יז מזברז בתקמ"ב, מה מסטנוב לאחיו; ראש אפרים, ח"ב, בסוף, יח לאחיו, מו; לרצ"ה מזמושץ ובראד, כר"ש, ניסן תש"ם, ח-י, אלול תשמ"ב, יג-טו; לר' ישכר בר מזלוטשוב, שפתי חכמים, ג, יד-טו, עם פקסימיל. בתקמ"ב השיב לנו"ב, ולא נדפס. ד"ת רבים ממנו בספרי בן אחיו ראז"מ. הסכמותיו בספרים רבים. גזע ישי, סי' ח-טז, דפים ה-ו; דעת קדושים, 70, 73–75 (מונה בטעות את ילדיו כבני ר' מאניש, וכבר תיקן זאת ר"י כהן צדק במאמרו ונצדק קודש, האשכול, ד, 218); ענף עץ אבות, 35, 50–51, xx — xix; רב-רה ובמפתח; מגילות יוחסין בראש מטעמי יצחק יו"ד, בהתחלת כוכב מיעקב, אות ח; דור דעה, גאונים, קיא-קיג, מלואים, 8, וממנו: אשל הגדולים, קד; תולדות, 197 (משובש לחלוטין).