מלבוב (תרמ"ד–תש"ב)
נולד ביום כ"ד ניסן תרמ"ד (ולא תרמ"ו), כבן שלישי לאביו הפחד יצחק מבויאן. נשא את ב"ד רייזל בת ר' אהרן שור מברדיטשוב, חתן ר' יוסף מונזון חתן ר"י מרוזין, וגירשה. נשא בשנית את חנה בת ר' מרדכי טברסקי האדמו"ר מלויעב ב"ר נחום ב"ר אהרן ב"ר מוטלה מטשרנובל, והיה שם הצעיר בין ט' הבנים והחתנים. לא זכה לילדים. כשנפטר חמיו בתרע"א, שב לבויאן. בפרוץ מלה"ע א' ברח עם אביו לוינא, ואחרי פטירתו קבע את מושבו כאדמו"ר מבויאן בלבוב. בנה בלבוב בית וקלויז בו יסד ישיבה על שם זקנו מרוזין. הוא המה מבחורים יושבים, ושימש ועד לחכמים, ומרכז לצדקה וחסד בעיר. התרכזו סביבו חסידי רוזין בגליציה. שררה שם אהבת ישראל, והתלכדות תלמידי חכמים עם פשוטי עם. באצילותו ועדינותו משך אליו המונים שבאו לשולחנותיו בהם אמר ד"ת, ולהסתופף בצילו במועדים. גילה פעילות בעניני הציבור ואגו"י. רודף שלום, ומקובל על כל החוגים. עודד את חסידיו לעלות לארץ, וביקר בה בתרצ"ג לרגל חנוכת הבית של אחד מחסידיו. הגבאי שלו: ר' מרדכי ליסקובטר הי"ד, ת"ח שהרביץ תורה לבחורים מופלגים בבימ"ד חדשים בעיר. כותב הפתקאות: ר' שמשון זיידר בנו של הר"מ בעיר. כשפרצה מלחמ"ע ב', נעשה ביתו מרכז לפעולות הצלה וסיוע לפליטים. בכיבוש הסובייטי נרשם כסוכן ביטוח. שהתה את כוס היגונים תחת השלטון הנאצי. נעשו נסיונות רבים לחלצו, אך ללא הועיל. נהרג בביתו פניית האחים האדמו"רים מבויאן (בלייפציג ובלבוב) בתרצ"ב על דבר יסוד קלויז לאנ"ש בוינא על שם אביהם ה"פחד יצחק" עם זו' ביום ב' אלול תש"ב, ויש עדויות שנטמן באחת החצירות.
נחלת יעקב, חלק קטן ממאמריו בשבתות ובמועדים, נאסף נעתק וסודר לדפוס ע"י ר' שואל אלכסנדר ב"ר מרדכי ביסטריצקי. ירושלים, המרכז להוצאת ספרי חסידות מבית רוזין בנויארק, תשל"ג, 8, קיח עמ', עם הסכמת אחיו רמ"ש מבויאן שמסר חלק מהכתבים, וקבע את שם הספר. בהקדמת המהדיר אומר שחלק מהתורות נכתב ע"י המשב"ק, ומוסר התולדות בקיצור. בדף האחרון הנצחות ותודות. בהכנה מהדורה חדשה, בתוספת למעלה ממאה מאמרים שנתגלו לפני שנים אחדות.
מכתבו בלוח ירושלמי תרצ"ו של כולל גליציה. אלה אזכרה, ג, 28–32; אדמורי"ם שנספו בשואה 14–17; פשמישל, 438: תמונתו בגן הטירה; בסוד ישרים ועדה, עח-פג; הרב אלישע פקשר, תפארת ישראל, י', 16,22.
תמונות
