מרימנוב (תר"ד–תרע"ג)
נולד ביום ו' טבת תר"ד (ולא תר"ג) לאביו רבי צבי הירש מרימנוב, מזוגתו השלישית מלכה בת דודה ראשונה לר' אריה ליבוש קנר, ונתיתם ממנו בקטנותו. כשאמו נישאה לר' י' מרוזין, עבר לשם. התחנך על ברכי אביו חורגו, ואח"כ אצל בנו רא"י מס"ג, וקיבל את שם המשפחה פרידמן. נשא את נכדת הבעש"ט. ראי"י מס"ג שלח לצורכי העיר ברימנוב, וסידר שיתישב שם בתרכ"ז כרב ואדמו"ר. ניהל שם את עדתו מ"ו שנה, ורבים נהרו אליו. נשתמר תיאור מפורט של טירתו עם ארבעת מגדליה, והיא כללה בימ"ד, דירה לרבי ושטיבל, בית מרחץ, מאפית מצות ואורוות סוסים. בביתו גר הת"ח ר' יאיר חמיידס, המלמד של נכדו רצ"ה. הגבאי שלו: ר' יוסף דוד זיסקינד. בתרס"ב בא לביקור ברישא, והתאכסן בבית חסידו העשיר ר' אנשל זילבר, תעשיין יי"ש שעל מגרשו עמד הקלויז של רימנוב בעיר (רישא, 105–106). נפטר ביום כ"ד ניסן תרע"ג. ידיעה על פטירתו: המצפה, ב' אייר, 6. לא הניח בן, ובתו מלכהלה נישאה לר' אשר ישעיה הורביץ מדזיקוב מח"ס מעדני מלך שמילא כאן את מקומו. אחרי שהתגרש ועבר לקראקא, המשיך כאן בנו רצ"ה חיים חתן האהבת ישראל מויזניץ, ואמו הגרושה נישאה לב"ד רבי ישראל שלום יוסף פרידמן מבוהוש.
מכתבו המזויף מתרס"ד נגד הציונות, דובב שפתי ישנים, ח"ב, פרפז. מכתביו ופקסימילים, נחלת צבי, א, תשמ"ט, קדקה.
אהלי שם, 445; מליצי אש, ג, שבט, 63; רימנוב, 30, 51–52, 70-71.