מצורטקוב (תרי"ד–תרצ"ד)
נולד בפאטיק ביום י' (ולא ב') אייר תרי"ד לאביו ר' דוד משה מטשורטקוב. נשא את רוחמה שבע בת דודו ראי"י מס"ג, נפטרה בת שמונים ביום כ"ד חשון תרצ"ה. הסתיר את גדלותו בתורה ולמדנותו. יד ימינו של אביו בהנהגת החצר, ויהודים אהבו להתייעץ עמו בעניניהם. בקי בהוויות העולם, ושלט יפה בגרמנית. ישב עם החסידים בשולחנות בשעות שאביו חזר לחדרו, וביאר את תורותיו. חצי שעה לפני הסתלקותו הורה אביו להביא את כסאו, ציוה לבנו לשבת עליו, ומסר לו בכך את ההנהגה. כשביקשו שיזכה לעלות לארץ, ענה: אמן אתך ביחד, ותלה שמסיבה זו לא זכה לכך.
בעל שכל ישר ומוח חריף, וכינוהו הפיקח באדמורי"ם. נהג גינוני מלכות כמנהיג הדור. נסעו אליו גאוני הזמן כמו המהרש"ם, ראל"ה הורביץ, ראמ"מ שטיינברג, ר"מ ארק, ר"מ ראטה ורב"צ כ"ץ. מבחירי חסידיו מהר"ם שפירא מלובלין. בעת קריאת הפתקאות ראו אצלו עניני רוה"ק נגלית. בעל עינים כחולות גדולות, יפוי וחן חיצוני ופנימי, מדייק בסדר ונקיון, וספרא רבה. זקנים העידו שדמה לזקנו מרוזין בתואר ובקומה, ורק משהגיע לשישים דמתה צורתו לאביו.
חש את בעיות הדור, ושקד לפתרונן. ראה בעין יפה את ישוב א"י כשישמרו שם תורה ומצוות. עודד את העליה אליה, במיוחד לרווקים, בעלי מקצוע ובעלי הון, ומנע יציאה ממנה גם לנוכח קשיי קליטה. עם זאת התנגד לציונות המדינית. כשביקר אצלו בתרס"ז ד"ר ארתור מהלר, היהודי מפרג שנבחר לפרלמנט האוסטרי, הורה בחשאי לחסידיו להצביע בעדו. נתן ידו לאיחוד היראים, ובתרע"ב נמנה על מיסדי אגודת החרדים שהקימו אדמור"י רוזין בטשרנוביץ. עודד את יסוד אגו"י בקטוביץ, ונמנה על מנהיגיה הבולטים.
ראש המדברים בכל מקום, ובכנסיה הגדולה בתרפ"ג נבחר כנשיא מועצת גדולי התורה. בכנסית תרפ"ט כיבדוהו גדולי ישראל מאד, ורמ"מ אפשטיין מסלבודקה קרא עליו בהתרגשות: מלך בישראל. בנסעו לחנוכת הבית של יח"ל שהה בלובלין ארבעה ימים, ושמו לב לכך שלא נפטר שם אז אף יהודי.
בשנת תרע"ד יצא עם משפחתו כמדי שנה למרינבד. כשנודע לו שעירו נכבשה ע"י הרוסים, נסע לוינא והתישב בה. עטרת אדמו"ר בית רוזין בעיר, וגדולי הדור שהתרכזו בה הסתופפו בצילו. בעל השפעה עצומה על חיי היהדות במקום. לא נתן יד לפירוד הקהילה החרדית, ואדרבה השיג הסכם מאוחד שעניני הדת בקהילה הכללית יסודרו ע"י החרדים. פיזר לצדקה סכומים עצומים, ותמך כל שבוע ברבנים ובעניים שנמלטו לעיר הבירה. דחה את הפצרות חסידיו לשוב לגליציה, אם לצורטקוב ואם לפודגורזע בה רצו לרכוש לו מגרש גדול. אמר פעם שמאות יהודים בוינא הבטיחו לו שלא יחללו שבת ומקומו כאן, ויש ששברו כי מפה קרובה הדרך יותר לא"י. מדי שנה ערך מסע מפואר לצורטקוב לחיזוק חסידיו, ושהה בה תקופה מסוימת.
בחודשים האחרונים לחייו התרופפה בריאותו ונותח. בצהרי עש"ק י"ג כסלו תרצ"ד נכנסו אליו מקורביו, ושמעוהו מפזם ניגוני שולחנותיו. כך נפטר אחרי חצות, ורבבות השתתפו בלויתו ביום א' לשער 4 חלקה 21. מחוץ לאהלו נטמן ר' שמואל ב"ר נתנאל דויטשלנדר, מיסד ומנהל קרן התורה ובית יעקב, נפטר בת"ב תרצ"ה. מעשה פלא אירע סביב תביעתו של הרב מאירזון, אחרי שהדיחוהו מרבנות וינא וקיבלו אחר במקומו. נשתמר מכתבו של השליש ר' יהודה ליב פיין אב"ד סלונים, המספר שעיכב את הוצאת פסק הדין, כי הרבי הזהירו בחלום, שאם יפרסם — לא יוציא הרב מאירזון את שנתו. כשנלחץ לכך ע"י אגודת הרבנים בוורשא ולא נותרה לו ברירה, שוב נתגלה אליו בחלום ואמר: מדוע הוא לוחץ, הרי חיים נתתי לו, ואמנם נפטר בתוך השנה.
ילדיו: א. ר' חיים אהרן הבכור שנפטר בצעירותו; ב. ר' נחום מרדכי שמילא את מקומו; ג. ר' דב בר מראשי אגו"י; ד. מרים זו' ש"ב ר' מנחם נחום מאיצקן; ה. חוה זו' ר' צבי אריה טברסקי (תר"ן–תשכ"ח), ב"ר מרדכי יוסף מזלטופולי. מתרצ"ט בת"א. מח"ס אמונה ודעת, הטוב והתכלית. נפטרה ביום י"ז סיון תש"ג, ונטמנה בהר הזיתים. בתם מלכה זו' ר' פנחס ביברפלד עורך הנאמן ורב במינכן, ובנם מיכאל.
קונ' עטרת ישראל, ד' תורות שאמר בשבועות הראשונים להנהגתו, סודרו לדפוס ע"י ר' ישראל רפפורט. הוסיאטין, דפוס פ' קאוואלעק, תרס"ד, ט ד', הקדמה. מהד' מתוקנת, ירושלים תשל"ב, י' ד', כשבעמוד האחרון שני ד"ת מספר לקוטי אמרים על תהלים, ושוב בסוף דברי דוד השלם. סודר מחדש עם הוספות בסוף דברי דוד, תשל"ה, טז עמ'.
העורך המלבה"ד המשיך להדפיס עם ציוני מראי מקומות: תפארת ישראל עה"ת והמועדים, ד, ע ד'. כלולות כאן התורות שאמר בשנים קודמות, בישבו עם החסידים כשלא נערך שולחן. הקדמת העורך בשפה משובחת, והוא כותב שעמו עוד בכתב, בלתי מסודר, על מחזור נוסף של השנה. הרבי עבר על חלק מהדברים, ונעתר להדפיסם. בסוף השמטות, תורות מפסח שנה זו, ורשימת מנויים מפורטת של חסידי טשורטקוב באוסטריה-הונגריה, רוסיה, א"י, רומניה, מערב אירופה ואמריקה. ד"ץ בירושלים, דפוס אופסט ש. מונזון, תשכ"ה. יצא לאור ע"י ר' אברהם יעקב פרידמן, ומעבר לשער מודה לתלמידו נכד גיסו: ר' יעקב יצחק ב"ר ברוך ברניג שסייעו להדפסה. המשיך לרשום את התורות, ובשנים תרע"ב-ג הוציא לאור דפים בודדים בצורת כתב יד, לחלוקה לתלמידים.
ישמח ישראל, תורות לשבתות ומועדים, וינה, דפוס האחים אפפעל, תרצ"ג, קסז עמ'. בהקדמת המעתיק והמסדר ר' דוד זיידמן כותב, ששמע את הדברים בוינא מתרפ"ב, ותוכנם אמונה בהשגחה פרטית ובכל דרכיך דעהו. הצורך בהדפסה נובע מריחוקם של רוב החסידים, והרבי נתרצה לכך רק בגלל מצוקתו של המלבה"ד ר' צבי פרמינגר. בעצמו עבר על חלק מהמאמרים, והוטבו בעיניו. ד"צ באנ"י, בתוספת דף הנצחה בהתחלה וג' בסוף.
גנזי ישראל, התורות שכתב בעצמו בשנים תרנ"ג–תרצ"ג, וחלקם אף לא אמר ברבים. ברוקלין, דפוס בלשון, תשכ"ה, טז, תמז עמ'. הסכמת פקסימיל מחתנו רצ"א מזלטופול. המסדר והמלבה"ד ר' יחיאל מיכאל ב"ר מרדכי הלוי שכטר, המספר בהקדמותיו שקיבל את הכתבים מאלמנת האדמו"ר האחרון ר' שלמה בהסכמתו, וטרח להעתיקם במדויק. שתי התורות האחרונות מבנו רנ"מ. אח"כ שמות המנדבים והמונצחים, ולוחות פקסימילים מהתורות ומאיגרותיו. חלו בהם שיבושי סדר והשמטות, ועל כן יצאו לאור מסודרים מחדש עם הסכמות חדשות ומפתחות ע"י ר' ישראל שפיגל בשלושה כרכים, ירושלים תשמ"ו.
נזר ישראל עה"ת והמועדים. ליקט וערך ר' דוד משה שפיגל, סידר והביא לדפוס בנו ר' ישראל. ירושלים, ביכ"נ עזרת ישראל דחסידי טשורטקוב, תשמ"א, קפח עמ'. בהקדמת הבן כותב, שאביו לא זכה להדפיס את הספר בעצמו. התורות נאגרו מבני המשפחה, עזבון ר' דוד זיידמן, הרב יואל פינק ואחרים, וסייעו בעריכתם ר' אלישע פקשר ור' מרדכי יוסף ויינשטוק. פתח דבר מהאב, לתולדות הדפסת ספרי טשורטקוב. מעמ' קלא נאומיו בכנסיות הגדולות. בעמ' קמג שער: פאר ישראל והדרו לתולדות המחבר, מאת האב. מעמ' קעה: חסיד בכל ישותו, הבן על האב.
תשובות אליו: בית שלמה, יו"ד, ח"א, קפ, קפה בתרכ"ח; שו"ת רב"ז, ח"ג. ד"ת ממנו: ספר הישר והטוב מחסידו ר' טוביה הכהן רוטנשטרייך; הנאמן, מה, 23-25. קונ' דברים שרשם לעצמו, ופיענחם ר' נח עקיבא אנגל עם הערותיו, אז נדברו, 85, 14-21. תקנותיו לקביעת בית החיים: ר"ש לייטר, ילקוט חדש קסה. מכתביו: לטובת ישיבת ברודשין ע"י רצ"ה שטרנברג, ספר התקנות, עמ' כג; דובב שפתי ישנים, ח"א, שנג-שנו, מכתבים מזויפים נגד הציונות, 143–145; לעזרת תורה בתר"ף, זכרון בספר, 188; ברכות בתרע"ד עם רבי ישראל מהוסיאטין, לר' שמלקא רוקח שנעתר לעמוד בראש אגו"י בגליציה, דף באוסף קלוגר; קריאתו לכחור ברשימה 33, אונזער ווארט, קולומיאה תרפ"ח, גל' כ"ו אדר. שני מכתביו מתרצ"א-ג לרא"ז הלפרין ע"י הגבאי ר' יוסף שטרנברג, בסוף דברי שלמה של נבדו. המשכיל מרדכי גוטפריד כתב עליו בהערצה מופלגת בחוברתו מס' נו: נשמה מעולם האצילות, וינא, כסלו תרצ"ד, 16 עמ', ובה מספר על שיחותיו הרבות עמו. הספדו של ר' דוד רייז, זכור לדוד, 35.
שבתי שנפלה, תקופות ואישים, 9–12; עיר הגולה בסו"ס שם משמעון, תמז, תסד, תסו; רב"ז יעקבזון, אשא דעי למרחוק, לפי המפתח; הרב משה לייטר, הדרום, יט, 133–138, כב, 133–134; ר"א סירקיס, איש האמונה, 130–133; ישראל שפיגל, המודיע, ט"ו כסלו תשכ"ט, ב, י"ב כסלו תשד"מ ז, מסילות, כ, 6–14; הנאמן, מח, 32–35, מט, 5, נ, 3, נא, 34–35, נב, 2–3, נג, 5; יעקב כץ, שערים, י"ב כסלו תשכ"ז, ז; הרב אריה בקנרוט, מסילות, ב, 6–12; 16–17; תפארת ישראל, יח, 15–26, ועל יחסו לא"י, ו, 27-33.
בנימין קלוגר בדבר סכסוך השוחטים ביגולניצה. אחרי החתימה ... יר את הספר לשון צדיק
תמונות
