ר' ישראל שלום יוסף בר"ר יצחק פרידמן
אדמו"ר בבוהוש ונשיא כלל רומניה בארץ ישראל
מבוהוש (תרט"ז–תרפ"ג)
נולד ביום י"ג תשרי תרט"ז (ולא תרי"י, תרי"ג, תרכ"ג), בן הראשון לאביו ר' יצחק מבוהוש אחרי שתי בנות.
נשא את מלכה בת ר' משה אברהם צוקרמן מרשקוב. בזיווי"ש חתן ר' יוסף פרידמן מרימנוב. אחרי פטירת אביו בתרנ"ו, עלה על כסאו כאדמו"ר בבוהוש. נהרו אליו המונים, גם בגלל ידיעותיו ברפואה. הקים בחצרו ישיבה שהעמידה את גדולי רומניה בדור הבא. נשיא כלל רומניה בא"י, ובזמנו היו בארץ ששה בתי כנסת של בוהוש. במלה"ע א' שהה זמן מה בהונגריה ובגליציה. נפטר ביום כ"ג ניסן תרפ"ג. בנותיו: א. זו' ר' דוד טברסקי שנפטר בתרח"צ (ולא תרע"ח), ב"ר מרדכי זוסיא; ב. זו' ר' יעקב יוסף ב"ר מנחם נחום מרחמייסטריבקה. נפטרה בצעירותה; ג. בלומא רייזל זו' בן דודה רמ"מ מבוהוש; ד. זו' רבי גדליה אהרן רבינוביץ ב"ר יהושע השל ממנוסטרישטש בזיווג הראשון (ספר היובל מנוסטרישטש, ניו יורק תשי"ץ). (30) פאר ישראל עה"ת והמועדים, ירושלים, מכון בוהוש, תשל"ט, רכד עמ'. רבי יצחק מבוהוש-ת"א כותב בהסכמתו: אע"פ שכפי מנהגינו מעולם לא נחה דעתנו מהדפסת אמרי קודש, דיותר נאה להם להיות בבחינת הן הן הדברים הנקנים באמירה, אבל כל זה היה טוב לדורות ראשונים, שהיה לבם כלב האריי ופתוח כפתחו של עולם, משא"כ עתה שנתמעטו הלבבות ונחלשו המוחות, ולולא הדברים אשר באו בדפוס, כמעט ולא נשתמר מתורתן של ראשונים כלום.
בהקדמת המו"ל לר' יעקב מנדל פרידמן, מוסר שמות שלושת הרבנים שרשמו את התורות בשנים תרנ"ז–תרע"א. בסוף מפתחות. עומד להופיע ח"ב הכולל ד"ת לנ"ך, אגדות הש"ס וליקוטים.
תשובה אליו: שושנים לדוד, ח"ב, ד. מכתבו לטובת חברת בני ציון בקונ' שהוציאה בתרס"ה, עמ' ו.
הרב אלישע פקשר, תפארת ישראל, יד, 22–26, 56, עם תמונתו ופקסימיל; כרם החסידות, ג, קפו-קפו, עם פקסימיל מכתבו מתר"ף על חזקת הרבנות בסקולען.