ר' משה (ניו) ב"ר שלום יוסף פרידמן

מקראקא (תרמ"א–תש"ג)

נולד בהוסיאטין ביום י"ד אדר תרמ"א, לאביו ר' שלום יוסף בן שנתיים נתייתם מאביו, והתחנך על ברכי סבו. כשחלה בתרנ"ג נשלח לטיפול בקראקא, וגר אצל ר' אהרן מרקוס. שב להוסיאטין לחגוג את הבר מצוה, ושנית באייר ללוית זקנו. נשאר שם אצל דודו רבי ישראל. נשא בתרס"א (ולא בתרס"ג) את ש"ב מרים בת ר' מנחם נחום מבויאן־טשרנוביץ בנו של הפחד יצחק, ועבר לבויאן. הושפע מחו"ז שהעריכו מאד. כבר אז הוכרה למדנותו בכל חדרי תורה, ושאלות הלכה שהתעוררו בחצר הופנו לפסיקתו.

בפרוץ מלה"ע א' ברחה כל המשפחה לוינא, ובה נשאר גם בשנים שלאחר מכן. שמו נתפרסם כאחד מגדולי ההלכה בדור, הממזג את המורשת החסידית עם הלמדנות הצרופה. ר"מ מסר לו קוויטל, ובא לפעמים בערב להרצות לו מחידושי היום. בהשפעתו החל הגאון לעסוק בקבלה, ואף שוחחו על ההבדלים בין קבלת הגר"א לקבלת חב"ד. ביתו ועד לחכמים גדולי ישראל וצורבים, ושעות עשה בספריות לעיין בספרים ובכתבי יד. מתלמידיו בעיר: הרב שמעון פירסט (עיר הגולה בסו"ס שם משמעון, תמ, תס). ממנהיגי אגו"י העולמית, ובכנסיה הגדולה בתרפ"ג נבחר למועצת גדולי התורה.

בסוף קיץ תרפ"ה קבע את מושבו כאדמו"ר מבויאן בקראקא, ונעשה שם תל תלפיות. לא היה ספון בחדרו כאדמור"י רוזין. התכתב ויצא לפלפל עם גאוני הזמן. הכל ראוהו כגאון מופלג המשפיע קדושה וטהרה, והיה חביב ההמונים ומקובל אף על נכדי צאנו. למוצא פיו שחרו כל החוגים בעיר ללא כל מתנגדים, ועניים מצאו בו תומך. עבודתו באש פנימית, האריך בתפילות, ובתורותיו הסתמך גם על ספרי קבלה. בעל הדרת פנים, לבושו ללא רבב, ודיבורו בנחת ובחיוך. אחרי פטירת מהר"ם שפירא מלובלין נתמנה מנהיג רוחני ונשיא הועד הרוחני של יח"ל, ונסע להשתתף בחלוקת תעודות צורבא מדרבנן.

בכניסת הנאצים גר בגיטו קראקא, ובחורף תש"א (ולא תש"ב) נאלץ לברוח לגיטו טרנוב. גר שם בבית ר' ישראל ב"ר אהרן מרקוס. נהג כמו קודם בחסידות ופרישות, לימד שיעורים וערך שולחנות. פסק בשאלות המתעוררות, לרבות דיני פיקוח נפש. רבים התחממו לאורו, וראשי הקהילה השתדלו לגונן עליו. בחודשים האחרונים דאב על שנאלץ להסיר את זקנו, ואף את שפמו. בת"א הקים דודו ר' ישראל מהוסיאטין ועד להצלתו. בשווייץ השיגו לו ר"מ שטרנבוך ור' חיים ישראל אייז דרכון לפרגואי, אבל איחרו את המועד, כי הנאצים כבר לא התחשבו בו. קבר במרתף את כל כתביו, אבל השבים אחרי המלחמה לא מצאום. כשהוחמר המצב הועבר כחולה לביי"ח, ושאל על ר"י מרקוס ממקורביו שנפטר בדיוק באותה שעה.

באקציה האחרונה ביום ה' ב' (ולא ג') אלול תש"ג נלקח עם עוד 150 שרידי היהודים, דחוסים בקרון בקשת רבי משה פרידמן בתרצ"חית מהרב יהודה ליב לנדא מיוח... אפשרות לש...

אא מיוהניסבורג, לסייע לישיבת חכמי לובלין השרויה במצוקה ואין לה ותחרות לשגר משולח לשם משא מלא סיד ברכבת שפניה לבוכניה (ולא לבלזיץ). כמעט כולם מתו בדרך מחנק, ולא הגיעו לאושוויץ. בספר מגילת אושוויץ מובאת תעודה שנרשמה ע"י הנידונים למות ונשתמרה, לפיה הגיעה לשם הרכבת בפסח תש"ד (!). אחרי ההתפשטות אחז ר"מ בדש בגדו של המפקד הגרמני, ונשא נאום נרגש בגרמנית רהוטה על נצח ישראל ושילומת הרוצחים. אח"כ הלך עם אחיו למשרפות בקריאת שמע ישראל. אותו מרצח אכן נתפס, נשפט, והוצא להורג בתש"ז (בית יעקב, 217/18, 12–11). היא"צ נקבע ליום ג' אלול.

דעת משה, שו"ת וקצת תורות עה"ת והמועדים. ירושלים, דפוס איתאח, תש"ז, יד, קיד עמ', כא סי' (יז מהם מספר מראה יחזקאל). יצא לאור ע"י ר' יעקב) אהרן רבינוביץ שנולד בסלאוויטא בשנת תרנ"ח (ולא תרנ"ו) לאביו ר' אליקים גצל נכד רב ייבי ור"ש מנ"ש, ולאמו חוה צביה בת רי"ל הכהן ב"ר גרשון כ"ץ אב"ד סלאוויטא, נכדת ר' דוד לאה'קס תלמיד הבעש"ט. מגיל י"ד נסע לרבו הפחד יצחק. גר בקולומיאה. במלה"ע א' ברח לוינא, ולמד אצל ר"מ ארק. נשא את רבקה בת הנגיד רז"ו הורן מחסידי צורטקוב, וגיסו: ר' גרשון הגר אב"ד טויסט. עסק במסחר בוינא, וכשנכנסו הנאצים ניצל לארץ ע"י משפ' שטרנבוך. מו"ס בת"א, ועשה רבות לקירוב הנוער לחסידות. נפטר ביום ל' כסלו תשכ"א, וזו בלונדון ביום כ"א תמוז תשכ"ד. ילדיו: א. מינה זו' אפרים ירום. בנם חיים זאב וזו' ורדה; ב. שרה זו' ר' שלמה כ"ץ בלונדון; ג. אליהו וזו' אסתר; ד. חיים וזו' פנינה. בהקדמתו מבכה את המחבר שנספה בלי בנים, ומספר מתולדותיו ותולדות אחיו רמ"נ. בעמ' עג שער: דעת משה, אמרי קודש עה"ת והמועדים, ליקוטים ומכתבים. בקולופון מודיע שמקוה לקבץ עוד כתבים.

מן התשובות: להרב אברהם שלום מבסרביה בחיפה בתרח"ץ (יז, ובמהד' ב: יט); להרב אברהם סופר מזגיעריץ שבאיטליה בתרצ"א–תרצ"ה (כד, כא. במהד' ב: כב, כג-כח, כט).

דעת משה השלם. ח"א: שו"ת בד"ח שו"ע ופלפולים. ח"ב: תורות עה"ת והמועדים, ליקוטים ואגרות. נערכו וסודרו מחדש ע"י ר' אפרים פישל רבינוביץ. ירושלם, בימ"ד תפארת מנחם דחסידי באיאן, תשמ"ג, שלז עמ', מד סי'. מעבר לשער הודעה על הכוונה להוציא כרך נוסף. בהקדמת המהדיר מפרט שכלולי מהדורה זו, הכוללת את קודמתה בתוספת מרובה על העיקר. רוב התשובות והתורות אבד, ובארגז שניצל ללונדון ע"י בני המשב"ק פגעה פצצה שכילתה הכל. מודה למסייעיו, ובמיוחד לר' משה קנר שהמציא לו חלק מהכתבים. בעמ' קנז שער ח"ב. מעמ' רנו ל"ז אגרות. בסוף כל חלק מפתחות. מעמ' רצג תולדותיו. בעמ' שג-דש תולדות המהדיר הראשון. מעמ' שיד תולדות אחיו רמ"נ ופקסימילים. בסוף תודות והנצחות.

בין היתר השיב אל: ר' אברהם מרדכי הרשברג נכד ר"ש ז"ק אב"ד ביאלא (ל בתרצ"ו); ש"ב ה' ברוך טברסקי (כה, במהד' תשד"מ: מו, בתרח"ין); ר' יוסף פצנובסקי (לג בתרצ"ז); ר' משה רוטנברג (לא, לב בתרצ"ט).

דעת משה, כולל שו"ת, תורות עה"ת והמועדים, אגרות ותולדות, י"ל ע"י כולל ס"ג ומכון כרם ישראל. ירושלים, דפוס ישיבת אהל יוסף בב"ב, תדש"ם, יב, רנה עמ'. מעבר לשער תודה לעורך הרב דוד אברהם מנדלבוים. האדמו"ר מס"ג כותב שביקר אצל המחבר בגליציה, ונבחן על ידו. בהקדמת המו"ל לכלל דעת משה שנוסד בתשל"ב והמכון, תודה לכל המסייעים.

בפתח השער כותב העורך ר' אלימלך שרגא שפירא, שעשה בהכוונת רבנים חשובים. ס"ח התשובות מסודרות לפי סדר השו"ע. לר' וולף פפנהיים, לט בתרצ"ב לוינא. מעמ' קז מו"מ בהלכה עם גאוני הזמן, ט סי', תוכן ומפתחות. בעמ' קסז שער ח"ב. בעמ' קצה שער לי"ג האגרות. בעמ' רט שער: פני משה לתולדותיו, ע"י ר' ישראל שפיגל שאביו היה מבאי ביתו, וחלק שמע מר' יוסף מרקוס מלונדון בנו של ר' ישראל ב"ר אהרן, שעשה עמו בגיטו טרנוב את ג' שנותיו האחרונות. מתאר בפירוט את סדר יומו ועבודתו במשך כל השנה, ובמיוחד בשבתו בגיטו טורנא עד ליומו האחרון. בעמ' רמהו תולדות אחיו רמנ"ן. בעמ' רמזח ד"ת של רמש"י מס"ג ליום ההילולא. בסוף תודות והנצחות.

יז מתשובותיו: מראה יחזקאל (הוכברג), ח, י, יא, יג, טו, יז, יח, כה, כו, ל, לב, לג, לט, מ, מה, ובמפתחות דפים פה ע"א, צח ע"ב בתרצ"גתרחי"צ. שימשו יסוד לספר דעת משה תש"ז. כמו"כ בשו"ת ש"ב פרי יהושע (אייבנשטיין), סא, סב. ד"ת ממנו: קובצי דעת משה מאת הכולל שעל שמו בירושלים; תלפיות, טרנוב תרח"ץ, חו' א, סי' א.