ר' דוד מאיר ב"ר יהושע פריש

מברזן (תקע"ב*-בתרמ"ב)

נולד ברוהטין בשנת תקע"ב לערך, לאביו ר' יהושע נכד הפנ"י. נשתמר נוסח הסמיכה שקיבל בתקע"ו מהמהרש"ק. הוא כותב בה שאע"פ שנדר לא לתת הורמנות, אבל לא אדעתא דגברא רבה דכוותיה. לגודל חריפותו נתקבל כאב"ד ברזן בה היו ארבעים לומדים שראויים להוראה, וכן אריות כרא"ל נתנוון, רש"ב איגר בנו של רעק"א, ר' פנחס בורשטיין, ר' שמואל חיים גבל שנקרא ר' יוסף שאול הקטן, ואחרים. מלבד בית הדין שלו, היה בעיר באותו פרק זמן עוד ב"ד של ר"י שמלקיס. הצטיין בכוחא דהיתירא. החליף שו"ת עם גאוני הזמן, וגם צדיקי החסידות פנו להכרעותיו. נפטר ביום ג' כ"א למב"י תרמ"ב. ספדו לו אב"ד נריוב והגביר ר' שמעון ר"פ (ל. קיפפין, העברי, יח, רסט).

יד מאיר מהדו"ק, תשובות בד"ח שו"ע. לעמבערג, דפוס רי"מ ניק ורא"ו סלט, תרמ"א, ג, נא ד', נז סי'.

מעבר לשער הראשון ההורמנא של המהרש"ק, בה כותב עוד: ראיתי כי התורה חזרה לאכסניה שלה, כי הוא בר אבהן מגזע ישישים ומגדולי היחוס... יורד לעומקה של הלכה, יש לו יד ושם בפלפול רב וחידוד... וכבר היה לו כמה פעמים פתחון פה לפני פה, ומצא חן ושכל טוב.. ויכולין כל בית ישראל לסמוך על הוראתו בקדושה, והסכמת מהרי"א איטינגא (אין צריך להסכמתי, וכבר יצא טבעו של הגאון המחבר בעולם, ולו שם ויד בין גדולי הדור אשר לפנינו, וגם אמו"ר מוהרמ"ז סמך אותו בשתי ידיו, ותמיד תהילתו בפיו... המה דברים חריפים ומתוקים מדבש, נכונים וישרים לאמיתה של תורה). בהקדמתו כותב שחידש חיבורים רבים על כל הש"ס והשו"ע ובמיוחד על הל' נדה כעין התבו"ש, ועל פרקי אבות עה"ת ושו"ת. בהיותו מטופל בילדים ודחוק לא היה יכול להדפיסם, וכעת משנישאו מדפיס זאת בהשתדלות זו' שינדל.

בדף האחרון מפתחות. ד"צ עם שו"ת מנחת שי ח"ב, מונורו, הספר ור' יצחק בראך, תש"ן.

בספר תשובות לאחיו ר' ישראל אריה (לא), ולבניו ר' ברוך (יא, יז. השיא בתרפ"ג בבודפשט את בתו עטיל לר' אפרים ב"ר אליעזר צבי לוסטיג), ר' מרדכימאטיל (מב, מד), ר' שלמה (ח, לג. שו"מ, תלי תאה, ח"א, רלא). לנכדו ר' יהושע בורשטיין, מהרש"ם, ח"ד, נב בתרמ"ג. לר' יהושע פריש בפשמישל: בית יצחק, יו"ד, ח"א, מפתחות, מא.