ר' ברוך ב"ר חזקיה יחזקאל יהושע פיבל פרנקל-תאומים

מוישניצה ולייפניק (תק"ך–תקפ"ח)

נולד בשנת תק"ך לאביו ר' יהושע חזקיה יחזקאל פיבל אב"ד אוסטרובצה (נכדו כתב בנחלת אבי, שבנוסח מצבתו הוקדם השם משה. נשא את בתו של ר' ישכר בריש אב"ד טשכנובצה נכד ר' אברהם אחי המהרש"א, נכדת הרבי ר' השל. נפטר בשבת ו' אייר תקל"א), בנו של ר' יוסף אב"ד אוסטרובצה, דרשן פוזנא, וראב"ד לובלין בזמן הרב שאול מרגליות (כשנעשה חרם שלא לארגן מנינים פרטיים בבתים, נזכר ביום מותו, מכיון שהוא סגי נהור. נפטר ביום י"ח תשרי תקמ"ג. נשא את בתו של רנ"נ אב"ד טורבין נכד המג"ע, חתן ר' ברוך אברהם כ"ץ ר"פ אב"ד פיורדא), בנו של ר' אריה ליב אב"ד קרעשוב (חתן ר' יצחק אייזיק דומ"ץ פרמישלא חתן המג"ש), בנו של ר' יחזקאל יהושע פיבל אב"ד פרמישלא וברסלא מח"ס פנים מסבירות, בנו של הקיקיון. רמ"י עפשטיין האדמו"ר מאוזרוב אמר שהיה לר"ב כתב יחוס עד דהע"ה, והוא (או אביו) דור כ"ד לרבנות במשפחה בן אחר בן. קבלה בידי נכדיו שהיה נכד המג"ע ז' פעמים.

אחיו: א. הגביר ר' אהרן אריה יהודה ליבוש. נשא את גיטל בת הנגיד ר' משה הלוי בורנשטיין שדודו היה ר' משה הלוי סופר מפשוורסק, ועבר אליו לזאוויכוווסט (לא כאב"ד). ילדיו: 1. ר' יחזקאל מאיר פ"ת ששינה את שמו לווינברג. עבר אל חמיו משנשא בתק"ע את גולדא רחל, בת ר' יצחק נתן נטע ברלינר אב"ד בילגוריי, ב"ר דוד טבלי מפיעטרקוב, ברצ"ה לוין אב"ד ברלין. בהיותו באוסטילה לרגל מסחריו, נפטר ביום י"ז אייר תר"ט. ילדיו: I. אסתר זו' ר' שמואל אליהו שוורדשרף מבילגוריי, אבי חנה בילא אם רצ"י מיכלזון מפלונסק; II. זו' אחיו ר' דובריש שוורדשרף, אבי אב"ד גוריי טומשוב; III. רצ"ה יוסף; IV. ר' שאול ווינברג בבילגוריי; V. ר' טביל ווינברג בפינטשוב. לכולם צאצאים. 2. ר' יונה'טשי הפיקח בירוסלב. חתן רצ"ה הורביץ אב"ד וישניצה, ב"ר יעקב אב"ד קטלבורג חתן ר"ש מנ"ש. בתו זו' ב"ד רד"ב פ"ת אב"ד צשינוב; 3. ר' זאב וולביש בוורשא, חותנו של ר' איטשאלי הירשפינקל משם, חו"ז של ר"י רוזין מרוגטשוב; ב. ר' יצחק אב"ד טיקטין. נקרא הלבן. חתן ר' מאיר הלוי כיילעס מטיקטין אבי האחים מאירזון מטיקטין "געברידער מאיר", ואחד מהם ר' יעקב פישל מביאלא. צאצאיו בוורשא, נובידבור ושדלץ; ג. ר' יוסף. בתו חנה זו' ר' לוי יצחק כהנא מחסידי צאנז בוישניצה; ד. שרה זו' ר' דובר אב"ד שדה לבן. בתם גולדה זו' ר' ירחמיאל בנו של היהודי הקדוש מפשיסחא. עוד עליו ועל צאצאיו: יכבד אב (ולדן), 57-60.

מילדותו נודע ר"ב כעילוי, ולמד אצל ר' יהודה ליבר חריף קרונגולד ראב"ד קראקא (עם חברו ר' יוסלה חריף לייבטג מזבורוב), ר' דוד טבלי אב"ד ליסא, ור' אברהם דיין ומגיד שם (מזכיר ד"ת ששמע ממנו, עט"ח, אהע"ע, טז). י"א שגם אצל ר"מ איגרא שאמר עליו שהוא מהיחידים שיורד לעומק דבריו (גרם המעלות, ט-י). נסמך מזקנו בעל תפארת למשה שנסמך מזקנו הרבי ר' השל, עד הסמיכה של יהושע בן נון.

נשא את בתו של הגביר ר' יהודה פרנס מוישניצה מנהיג המדינה דגליל קראקא, ב"ר ברוך פרנס חתן ר' יצחק סג"ל לנדא אב"ד קראקא דוד הנו"ב. חמיו רצה להושיבו על כס רבנות וישניצה אחרי רנ"ה מרגליות לנדא שנפטר בתקל"ח, בטרם מלאת לו י"ט שנה. מתנגדיו רצו להביא את ר' אלעזר קליר מרכניץ שפרש מהמועמדות כעבור ג' חודשים בסוף חורף תקל"ט, ונותר ר"ב יחידי. אז השלימו עמו גם ירביו, מה גם שרמ"ז אב"ד לבוב הצדיקו, כשעוררו על חליצה שסידר. פתח בעיר ישיבה, ונהרו אליה מכל עברים, כי שמעו על עוצם פלפוליו וגדלותו בתורה. בהיותו מתנגד מהחסידים בעירו. כשבאו להתלונן עליו אצל החוזה מלובלין אמר: מה אעשה ותורתו חביבה עלי מאד. אמנם רמ"מ מרימנוב וראי"ה מאפטא חיזקו את ידם, ובסופו של דבר נאלץ בשל כך לעזוב לדעת מרכוס (החסידות, קפו), אלא שיש לפקפק בדבריו. כיהן כ"ג שנה בקהילה ידועת המחלוקות, ותיקן בה תקנות מועילות.

בשנת תק"ס (ולא תקס"ב) נתקבל לרבנות לייפניק שבמורביה, על מקומו של ר' בנימין וולף איגר שנפטר בתקנ"ו. גם שם יסד ישיבה גדולה, והרצה בה שיעורים. הקים גם עירוב, ת"ת וביקור חולים, ובפיקחותו חילץ את בני הקהילה מרדיפות. המתיחות שהיתה בינו לבין ר"מ בנט רב המדינה – הפכה לידידות. בעל לב טוב ומידות תרומיות, עניו בתכלית, ואוהב כל אחד מישראל. בעניני יהדות תקיף כארז, ולחם ברוחות המנשבות. בביתו דיברו יידיש כמו בפולין, ולא גרמנית. כל הזמן שקוע בתורה, ואף כשבשנים האחרונות כבדו עיניו. עיין גם בספרי האחרונים ובספרי דרוש ומחקר, והרבה לרשום בשוליים את הערותיו. החת"ס העיד עליו, שאלמלא נשתכחה תורה מישראל היה מחזירה בפלפולו. האבני נזר אמר, שמעולם התיגע להגיע לחריפותו.

כשיצא שמו לתהילה ברחבי המדינה הרצעה לו רבנות אובן, וויתר לטובת מהר"ם מינץ. נמנה בין ג' המועמדים לפרשבורג אחרי ר"מ איגרא, אך החת"ס זכה בגורל. כשנפטרה זו' נשא בשנית את בת רי"ל הלוי מליסא. אחרי פטירתה בתקס"ט, נשא בשלישית את אלמנת ר' משה הכהן ר"פ מבראד (מזכירה בעט"ח, אה"ע, טז), בת ר' צבי יהושע הלוי הורביץ אב"ד טריביטש וטרנוב בר"ש מנ"ש. נפטר ביום ז' (ולא ג, ו) תמוז תקפ"ח, ויש נוסח מצבתו (גם במליץ יושר גולדשטוף, 50–51). נספד ע"י החת"ס, מהר"ם א"ש, מהר"מ שיק ואחרים כנדפס בספריהם, וכן בסו"ס המכריע עם זר זהב-מנחת יהודה, דף קעב, ד.

תלמידיו התפזרו אחרי פטירתו לקעלין ולישיבות אחרות, ובכל מקום היו מהמובחרים, ונמנו על מנהיגי הדור הבא. בניהם: ר' יחזקאל פנט אב"ד קרלסבורג; ר' שמשון חתן ר' נחום טריביטש אב"ד ניקלשבורג; ר' דוד שטערייר (אליו: עט"ח, יו"ד, ג); ראי"ל מלבוב אב"ד פיכוב; ר' יצחק אייזיק טויבר מנכבדי לייפניק; ר' משה פוליטץ מאויבן ישן מעתיקי חידושיו; ר' דוד צבי שיף מקרעשוב ממעתיקי חידושיו; ר' משה פרנקל אב"ד קמידט-שרש (אליו: עט"ח, אה"ע, י').

ילדיו (לא ברור אם כולם מזיווגו הראשון): א. ר' יהושע של מקומרנא הבכור; ב. ר' יוסף. נשא את ליבא לאה בת ר' חיים הלוי צמח מפלונסק, נפטר עש"ק י"ז אדר תק"ס, ברצ"ה מח"ס צמח לאברהם, ב"ר חיים, ב"ר יהודה ליב, ב"ר חיים בן המג"א. הרביץ תורה בישיבתו שבפלונסק, ועסק בשתדלנות לטובת אחב"י. נפטר ביום כ"ט טבת (שבט) תקצ"ז, ואהל הוקם על קברו. בספר בית אהרן לר' אהרן מקויל, נדפס עליו הספדו של ר' סנדר מגומבין ועוד שני גדולים. מכתבו לר' אברהם טיקטין אב"ד לונטשיץ מתקס"א וקיצור תולדותיו, כר"ש, כסלו תשמ"א, י-יב, וראה: יכבד אב, אות ה. י"א שבנו של ר"ב גם ר' פנחס חתן ר' נתן בליק מברסלא-גורליץ, היהודי הראשון שהתישב בבייטש, חמיו של ר' ישראל וגשל.

הבנות: ג. זו' הדב"ח. כשנפטרה נשא את אחותה: ד. רחל פיגא; ה. זו' ב"ד ר' מנחם מאנש מרדכי פ"ת, ב"ר נטע יונה בנו של ראי"ל אב"ד ליזנסק ובראד. שלח מלייפניק לזקנו אבי אמו ר' אליקים גצל מרגליות ולאחיו ראו"מ, את מה שכתב חמיו בגליונות הבית אפרים (כת"י שאצל ראי"א מרגליות בוינא). חמיו מזכירו בהגהותיו לנו"ב, וגיסו בדב"ח, אה"ע, ו. נפטר ביום י"ב אדר תקצ"ו, ומהרש"ק הספידו בספרו אבל יחיד שנדפס אז בוורשא. בנו ר' נתן נטע זאב ברח להונגריה, ושינה את שמו לוויינברגר; ו. יוכבד רבקה (ולא מרים), נפטרה צעירה ביום ד' כ"ט כסלו תקצ"ד, זו' ר' מאיר יחיאל הלוי קמינר ב"ר יעקב יוסף צמח, ב"ר אברהם אבא מפלונסק, ברצ"ה הצמח לאברהם. תורה וגדולה במקום אחד. נפטר בברדיטשוב ביום א' חשון תר"ז. בנו ר' יודל מחנטשין חמיו של השפת אמת, ואביו של ר' חנוך שמשון אבי שרה אמו של מח"ס זקני מחנה יהודה. בסוף ספרו דגל יהודה, פיעטרקוב תרח"ץ וד"ץ בירושלים תשכ"ז, תולדותיו ותולדות משפחתו. תשובות אליו: גיסו, דב"ח, ח"א, חו"מ, יא; מי באר; ז. חיה זו' ר' ישעיה שיף ב"ר זאב דב וולף בר מזמושץ; ח. גיטל זו' ר' שלמה זלמן בר"ש גולדשטוף מקראקא.

נקרא על שם ספרו ברוך טעם, ו' שערים של חידושי גפ"ת. למברג, דפוס רי"ל באלאבן, תר"א, ג, מ, מו ד'.

המסכימים: החת"ס (וכי לא ידעתי עוזו ותפארתו והדרת גאונו, והלא כל דבריו יאירו, כזוהר הרקיע יצהירו); ר' נחום טרייביטש מניקלשבורג בתקצ"ח (עדה נאמנה על עוצם חריפות ובקיאות מחברו, הרב הגאון המובהק מופת הדור ואב כל בני הגולה, המפורסם בכל קצוי ארץ וים רחוקים, אין על עפר משלו, זה סיני ועוקר הרים בוצינא קדישא... וכבר יצא לו מוניטין בעולם, ועשה שם לו על פני חוץ לכבוד ולתפארת: הגהותיו על ש"ע א"ח); ש"ב ר' אלעזר הלוי הורביץ מויען המפליג בשבחיו, השיג את רשיון הצנזור בוינא, וקבע את השם בעוד שנועד להיקרא עמק ההלכה. בהקדמת בנו המו"ל ר"ה כותב, שאביו העדיף הרבצת תורה בע"פ על טירחת סידור חידושיו לדפוס. בהקדמת חתנו הדב"ח מוסר שערך את הכתבים, צירף בשולים הגהות משלו, ופעמים שינה מעט את הלשון. יצא לאור שנית ע"י ר' אשר זלקי ויינפלד מצאנז, פרעמישלא, דפוס רח"א זאפניק עט קנאללער, תרל"ח, ב, קכד ד', בהזכרת שם המסדר עם הגהותיו דברי חיים. מדף קיא ע"ב הגהות המחבר על הנו"ב. אותה שנה גם ביוזעפאף, ואח"כ בקראקא תרנ"ה, לובלין תרס"ב, וארשא תרע"ד, ודפוסי צילום.

עטרת חכמים, ח"א: שו"ת בד"ח שו"ע. ח"ב: חידושי סוגיות לפי סדר מסכתות הש"ס. יוזעפאף, דפוס השותפים: האחים ר' שלמה ור' ברוך זעצר ור' יחזקאל רענר, תרכ"ו, ב, סב; סט ד', יב, כו, כ, לא סי', ובס"ה פט תשובות. בהסכמת חתנו הדב"ח כותב שראה תשובות רבות בבית חמיו, ורובן נגנבו. החידושים נכתבו שלא כסדר, וכעת ערכם נכדו רד"ב פ"ת מצשינוב בסיוע בנו ר' פנחס, עם כתבים שקבלו משאר הנכדים. בהקדמת המו"ל נכדו ר' ישעיה צבי הלר מפרמפול כותב, שבן המחבר שאף להדפיס את הכתבים שבידו, ונלאה לסדר מעוצם טירדותיו. אח"כ ד"ת מהמחבר ששמע המלבה"ד מפי ממנו הספר: נכד אחיו ר' דוד טבל ב"ר שמואל אליהו שוורדשרף מבילגוריי. פיזר לכך יותר מאלפיים רו"כ, ולא הוחזר לו אף חלק מזה. נדפס שנית ע"י ר' מרדכי ראזען מו"ס בוורשא ובנו ר' שלמה, פאדגורזע, דפוס רש"ח דייטשער, תחילת תרס"ב, פ; פו ד'. עם הסכמה ישנה מהדב"ח, וחדשות מר"י שמלקיס ורי"ה ולרשטיין, דברי המו"ל, והקדמת ר' ישעיה צבי הלר מפרמפול. ד"צ יוזעפאף בניו יורק, ישראל זאב, תשכ"ב, בשני כרכים.

מרגניתא דר"ב עה"ת, ליקוטי נ"ך, אגדות והגדש"פ, עם הגהות ומראי מקומות ע"י ר' מנחם אליעזר מאהלער מצאנז, ב"ר יצחק אשר תלמיד המחבר. הוציאו לאור עם ר' אשר זלקי ויינפלד מצאנז. למברג, דפוס קרל בודוייזר, תרמ"ג, ג, פז ד'. ההסכמות גם לספר אמרי שפר לרנ"ה מוישניצה שהוציאו לאור: רצ"ה אורנשטיין (העידו נכדיו הרבנים כי הדברים יוצאים מפה קדוש... וגם הספר בעצמו יעיד בעליו, כי מחברו היה גדול בתורה בהלכה ובאגדה); מח' הייטב לב; ר' דוד ה"ש מקשאנוב (היו תחת ידי בני דודי ר' יעקב מצשינוב, ר' יחזקאל מקלסני ורי"ה שמסרום למו"ל... הזילו כסף רב בהעתקת הכתבים); ר' אהרן ה"ש מצאנז (מה מני קטן הערך כמוני, להלל ולפאר השמש כי יזרח אורו בצהרים, ומי עוד אשר לא ראה מאורות שמשו זורח בחצי השמים, ומי חרש ולא שמע גדולתו, וכל מעשה תקפו בש"ס ופוסקים, ויותר שהיה חכם להשיב לכל שואל דבר ד' זו הלכה, עוד דרש ולימד דעת ודרכי ה' בשבתות השנה, בדברים היוצאים ממקור נאמן וברוך, ויורדים לחדרי לב שומעיהם... כתב היד היה מטושטש מאד, ולא ניתן לקרות בו); ר' ברוך ה"ש מרודניק (דברים נפלאים בבקיאות הפלא ופלא, כל הרואה יכיר ויודה, כי לית דין צריך בושת מלהביאו לבית הדפוס); ר' שלמה מוישניצה. בהקדמת המולי"ם מודים לנכדים שמכרו להם את כתב היד, לר"י ג"ב שמכר להם את כה"י של אמרי שפר, ולר' אליעזר מרגאשיס בלבוב שטרח בהדפסה, וביאר מקומות מוקשים. רמ"א מוסיף לבקש לשלוח אליו חומר להוצאת ס"ח עם ביאור ומקורות. נדפס שנית ע"י נכדו הרב משה ה"ש בהאב"ד צאנז בלי האמרי שפר, פיעטרקוב-וורשא, תר"ץ, קיב ד', עם הקדמתו מעבר לשער.

מרגניתא דר"ב השלם. מהד' מסודרת מחדש עם הוספות ע"י נכדיו רב"ש שניאורסון ור' אלחנן היילפרין, לונדון, דפוס החינוך, תשי"ז, ח, רחצ עמ'. בעמ' סט שער חלק הדרושים, נדפס לראשונה מכתב יד. בסוף מפתחות והנצחות. בהסכמת רד"ב ויידנפלד כותב: בזכרוני כי אאמו"ר שר התורה, זירזני תמיד לשקוד על הספר ברוך טעם. בהקדמת המו"ל מוסרים, כי חלק הדרוש נוסף מהעתק כת"י שירש הגרב"ש מאבי אמו, ומכתבי יד שאצל ר' נפתלי פרוידיגר, מורשת זקנו ר' פנחס ליב פרוידגר שנתקבל כאב"ד אויבן ישין בהמלצת רבו המחבר, ונבררו מתוכם הדברים שממנו ולא מגאונים אחרים. אח"כ פקסימיל ומכתב המלצה מתקע"ה לר' שלמה צבי הירש ברגר מנכבדי לייפניק, ותולדות המחבר.

ברוך שאמר, חידושי הר"ב על הרבה מסכתות וסוגיות השי"ס שאבדו ממנו בחייו, ורי"ש משיניבה שמע כמה פעמים מאביו הדב"ח שמקוה שיימצאו, וכעת אחרי פטירתו כשנסע ר' אברהם יוסף פישער מאלכסנדר מו"ל לשון הזהב ומלא העומר לאוסטריה, מצאם אצל רב גדול אחד, עם עוד כתבים שנשרפו אשתקד כשגר בפשיסחה. פיעטרקוב, דפוס ר' מרדכי צעדערבוים, תרס"ה, ג, לט ד'. בקולופון כותב שלא הדפיס ההסכמות שעמו. בהקדמתו מספר שהראה את כתב היד לשפת אמת, עיין בו חצי שעה בפניו ואמר שמכיר את הכתב, כי היה גם אצל זקנו ר' יודל קמינר. כמו"כ אישרו בנו האמרי אמת, רמ"ד מהורנוסטייפל ועוד נכדים. טרח כמה שנים בהעתקה, ובגלל שהיה בדפוס – ניצל מכליה בשריפת אשתקד בה עלו באש כתבים רבים שהיו לו. עבר לאלכסנדר בחוסר כל, ומקוה שיתמכו בו. נסע לאוטבוצק לבקש הסכמה מהאבני נזר (נוסחה ניתן), ואמר לו שקיבל תועלת רבה בלימוד מהברוך טעם. בעל יסורים מהתרושששותו, ומיתת בניו משה יחיאל מיכל (14) וחיים יהושע (12). הרבי מאוסטרובצה נתן לו הסכמה, שנשרפה עם פלפול שמשחזרו כאן. הוציא לאור בתרס"ז גבורות ארי עמ"ס תענית, ורצה להדפיס גם ברוך שאמר ח"ב. מהד' ב' מסודרת מחדש עם תיקוני השגיאות ע"י נכדו ר' מרדכי דוב ה"ש, ירושלם, דפוס התחיה, תשכ"ו, 28, קפד עמ'. מעבר לשער הודעה על הסכמת האדמו"ר מגור נכד המחבר. הסכמות פקסימיל מרד"ב ויידנפלד ומהאדמו"ר מבאבוב, וכן מרי"א ארנברג ומהמחבר. בהקדמת המו"ל כותב שזירזו לכך רד"ב מטשבין, ומפרט שכלולי מהדורה זו. תולדות המחבר כמו במרגניתא דר"ב השלם ברשות המוליי"ם. בסוף הוספות מכת"י פרוידיגר, מספר מי באר, ומגנזי הספריה הלאומית שבה נמצא כת"י של חידושיו על מסכתות וסוגיות, והנצחות.

חדושי רבנו ברוך טעם חוברו מכתביו ע"י נכדיו רב"ש שניאורסון ור"א היילפרין. לונדון, דפוס ג' השותפין, תש"ך, ו, קל עמ', הסכמה נוספת מרד"ב ויידנפלד. במבוא המו"ל נסקרים ספרי המחבר, ומקורות ספר זה בכתבי היד: א. העתקה שהוטמנה במרתף בקראקא ע"י אחות רב"ש. נמסרה אחרי המלחמה לר' אשר ישעיה הלפרין אב"ד דמבניק בניו יורק שהביאו לפרג וכיום אצל רב"ש, ועליו מיוסד הספר; ב. אצל ר"נ פרוידיגר; ג. העתקה מאוחרת שנאצל ר' אריה ליבוש הכהן למפל בלונדון, ור' משה ה"ש משיניבה העיד עליה שהיא מהמחבר. כמו"כ נמסר כת"י ר"ש גרוס מאונסדורף תלמיד המחבר, ונמצא אצל ר' אברהם הלוי שישא. בסוף תודות והנצחות.

דרושי ברוך טעם למועדים והזדמנויות, הספרים וליקוטים. לראשונה מכתב יד ע"י רב"ש שניאורסון ור"א היילפרין. כפר חב"ד, דפוס יד החמשה, תשכ"ג, קמה עמ', וההסכמה הקודמת בעידכון התאריך. בפתח דבר כותבים המו"ל, ששני כרכי העתקה היו אצל הרבנית חנה קליש אלמנת ר' יוסף צבי אב"ד סקרנביץ וב"ב, מורשת אבותיה עד גיס המחבר רד"ב אב"ד שדה לבן, ונמסר בהשתדלות חתנה ר' נחום טברסקי. כרך אחד של חי' ושו"ת כבר נדפס, ומהשני באגדה נברר מה שטרם נדפס, וסודר עם מראי מקומות. בשני כרכי קובץ ברוך טעם, ירושלים תשמ"ט, רוכזו ספריו והגהותיו בגליונות ספריים נוספים.

רשם את חידושיו בגליונות ספריו חשובי הראשונים והאחרונים, ומהם נדפסו הגהות אמרי ברוך: על שו"ע או"ח (לבוב תקצ"ו?); על חו"מ מכתב יד שאצל נכדו המו"ל רד"ב ברי"ה פ"ת עם הסכמת הדב"ח, לבוב תר"ך; על יו"ד בתרכ"ה עם הגהותיו על החוו"ד; על אה"ע בתרס"ד עם השלמות שנשמטו מדפוסים אחרים. על בבלי לראשונה בלבוב תרכ"ב, ועל ירושלמי בווילנא תרכ"ג. על משניות בלבוב תרכ"ב בשם משנת רב, ומאז בכל ההוצאות הגדולות. כמו"כ על כו"פ (לבוב תרכ"א), ש"ש (תרכ"ד), טורי אבן (וינא תרל"ו), חות יאיר (לבוב תרנ"ד), קצוה"ח (ירושלים תשמ"ה), שות"ת הר"ן, בית מאיר, או"ת, נתה"מ, פנ"י, פנים מאירות. נמצאה בירושלים העתקה מהגהותיו לנ"ג ספרים, ומעט נדפס בסיני תשי"ט, חו' ב-ג, ועוד.

בספר זכר שלמה (גולדשטוף) נדפסו גליונות ברוך טעם על ט"ו ספרים. לר"ח אנגל מרדומישלא היה פר"ח עם הגהותיו, והעתיקם לדפוס. אחרי שנשתמר כל תקופת המלחמה, אבד בתשכ"ג בעת המשלוח באחריות לדפוס. נמצאים בארץ גם שני כרכים באגדה שרובם לא נדפסו. ידוע שאבדו עמ"ס ב"ב ודרושים, כנזכר בהקדמת גבורות ארי עמ"ס תענית.

כתבים היו גם נכדו ר' אליהו פ"ת אב"ד פשוורסק. גליון הפלתי, מחדש עם הוספות ע"י נכדו הגרב"ש, ירושלים תשמ"ט.

אהל ברוך לתולדותיו ושיחותיו, מר' יהונתן הלוי אייבשיץ מו"ץ וורשא. בשער מודה לרצ"י מיכלזון, שהעתיק לו מאמרים הנחוצים לו. לאדו, הוצאת ירושלים ת"א של יצחק שלאמאוויטש, תרצ"ג, מד ד"צ בירושלים תשכ"ה לערך, בהשמטת המודעה שמעבר לשער, והעברתה לסוף הדף שלאחריה. זקני מחנה יהודה, מר' יהודה אריה ב"ר יצחק ב"ר אברהם דב ברל בלכרוביץ מטומשוב באוטבוצק. וארשא תרצ"ט. בח"א שרשורות זהב של יחוסי המשפחות קמינר-פ"ת עם נוסחי המצבות, ובח"ב חדו"ת מזקניו שאליהם מתיחס.