ר' ישראל ב"ר דוד פרנקפורטר

מלבוב ופריז (תרל"ד–תש"ג)

נולד בלבוב בשנת תרל"ד, ובגיל י"א-י"ג נתיתם מהוריו: הצדיק ר' דוד'ל לבין (תלמיד מובה"ק לשו"מ ומהרי"א מקומרנא, נכד ר' יוסלי לובלינר מלבוב מגזע הט"ז והתוי"ט), וזו' מינדל בת ר' ליפא יום טוב לעף, נפטרה כ"א שבט. מוצא המשפחה מרש"י, והיתה אצלה מגילת יוחסין לתנא רב ייבא סבא. בן דודו: השופט פליקס פרנקפורטר באר"ב. למד אצל הרב יצחק הלוי הורביץ מסוכוסטוב, ודברים ששמע ממנו מביא בספריו באר ישראל, יד, יז, מג, היכל ישראל, קיב (פריסטובר!), קנג, רח, רצו. מהנוסעים לקומרנא, וספג הרבה מזקני החסידים בלבוב. בשבת סליחות תרל"ט היה במונקטש אצל הדרכי תשובה (היכל, לג). ממיסדי המזרחי בלבוב עם הרב ראובן מרגליות. בתרפ"ז עבר לפריז, וכיהן י"ג שנה כרב בית הכנסת תפילת ישראל (פליישמן). כל ימיו עמל לזכות את הרבים בשמחה ובמאור פנים. עודד לבבות שבורים, ונתן מעשר מהכנסותיו. בכיבוש הנאצי השתדל במסירות נפש, שלא יתבטלו התפילות והשיעורים בבית מדרשו. במחנה הריכוז דרנסי שליד פריז, ראו את אמונתו ואהבת הבריות שלו. לא נענה להציעה אלו שרצו להיאסר במקומו. בפורים תש"ג שמח שעלה בידו להתפלל במנין, ולקרוא את המגילה. מיד אח"כ נשלח לאושוויץ עם זו', והיא"צ נקבע כ"א אדר.

נשא את בת דודתו וויטל בת ר' אורי אופנר מקומרנא, ושניהם נכדי התבואות שור. מילדיו נפטרו בלבוב בקטנותם: אידל (כ"ו אלול); דוד ליפא יום טוב (כ"ה אב); יוסף אורי (ג' שבט); הב' יהושע בן עליה בגיל י"ד (י"ט סיון); מחלה (כ"ח אלול); בת־שבע בגיל י"ט (י' ניסן); אלטא שרה חיה פראדל זו' ר' שבתי (ט"ו אייר). שרדו רק: א. ר' זכריה רב בטרויא, תעשיין ונושיא ביהכ"נ תפארת ישראל בפריז, וחלק מזמנו בירושלים. מייסד ישיבת תורה ומלאכה בית ישראל בטולוז, ומרכז פרנקפורטר בבקעה שבירושלים לזקנים לומדי תורה ועושים במלאכה. ממנהיגי המזרחי וארגונים יהודיים עולמיים, ועסקן לתורה ולחסד. אליו: היכל ישראל, פז, פח. נשא את לאה נעשע (מסרה נפשה בשנות השואה להכניס את בנה לברית ביום השמיני. אחרי החורבן כפה פרשה לעני להחיות (נדכאים), בת ר' יעקב ב"ר יואל לקסאמסטר מירוסלב (בעל אכסניה של האדמורי"ם מסדיגורה וליובאוויטש בפריז. נספה באושוויץ ביום ד' כסלו תש"ג), וזו' בילא בת ר' אליהו ראובן (רוזמן) חריטן (נפטרה ביום י"ג טבת בפריז); ב. ר' אליעזר צבי זיידא. נפטר צעיר ביום ט"ז אייר תשט"ו. בנו הרב יוסף דוד תלמיד ישיבות אקסילבן, אנטוורפן ולונדון, מוסמך מר' אלחנן הלפרין. אב"ד קהל עדת ישראל בפריז בה גר עם משפחתו; ג. באבטשע מרים זו' הרב חיים ב"ר ישראל פינקלשטיין, רב בלייקווד ובירושלים. נפטר בליל ש"ק ג' ניסן תשמ"ב.

הלכות דעות להרמב"ם עם פירוש דעת ישראל הכולל הגהות, מראי מקומות מחז"ל ומאמרים מגאונים, פאריז, דפוס מ. זנברן, תרצ"ב, ד, יח, סג עמ'. בשער שחיבר גם את הספרים מקוה ישראל וזכות ישראל. המסכימים: ר' יעקב משה ספרין מקומרנא בתרפ"ד (לקבל את בן ביתי אהובי וחביב צמ"ס... זה זמן כביר אשר היה עשיר, והרבה פעל ועשה לטובת אחב"י... ומחמת צוק העתים שעתא דחיקא לו... ספרו דרך מגידות, ותוכו רצוף דברים מצדיקי עולם... למי שתמכו בסבר פנים יפות מבטיח אני בכל כוחי, שאעתיר בעדם שימתק הדין מכל אחד ואחד מישראל); בנו ר' שלום מקומרנא בתרצ"ב (נאה דורש ונאה מקיים, איש האשכולות חמודות ותבונות, מוכתר בנימוסין... בן הצדיק שזקני מהרי"א מקומרנא קרא לו מיין שאפקאלע (ארון) ספרים, ולפעמים קרא לו לעכטיגער ר' דוד"ל, והיה תלמידו המובהק ויקר מאד אצלו, והיה ג"כ מגזע זקנו התוי"ט. ומצאתי דברים יקרים בדרך הבעש"ט ותלמידיו... כל רואה ספרי ישמחו בשמחת אמרי נועם); ר' יצחק ציף מלבוב (מאד הוטבו דבריו בעיני... כבר איתמחי גברא, ומכיר אני אותו זה ימים רבים לאיש חסיד וירא ד', עוסק כל ימיו בתורה ובחסידות). בהקדמה כותב שחיבר את הספר לרגל מלאת 800 שנה להולדת הרמב"ם, ואף כי החרדים מתנגדים לזה, היינו משום שהם מסלסלים בדבריו תמיד, אבל לפשוטי העם זוהי ההזדמנות לעסוק בגדולתו של הרמב"ם. אח"כ תולדות הרמב"ם בשפה קלה.

מזכיר דברים ששמע מהחסידים ר' מנדל זגיל מלבוב (טז), ר' משה ניימן סוקולובר מלבוב (לט), ובספר היכל ישראל: הצדיק נסתר ר' וועלוויל בלוטניק בלבוב (ס), נסיעתם בלבוב לקומרנא של הצדיק ר' דוד טבל, והחסיד ר' יונה לעף (קח); ר' יוסלה (ערה); ר' יצחק ברנדלר (קל); ר' בריש רוז מיריטשוב ולבוב (רסו), וכן מר' אייזיק טיטיבר מחסידי צורטקוב (קב), ר' דוד ניימרק משצריץ (קפ), רמ"מ ה"ש נכד רי"מ מקומרנא (רסב, רסד), וריא"ה הרצוג. הביא לדפוס בבילגורייא תרצ"ג את ספר פעמן זהב על השמלה חדשה הלכות טריפות, מאת ר' אליעזר דיכטר שו"ב בפריז, חמיו של הרב הראשי ר' יעקב קפלן.

באר ישראל, אוצר דברי גאונים וקדושים כחומר לדרוש בסדר ערכי הא"ב. בילגורייא, דפוס ר' ישראל חיים ווינבערג, תרצ"ז, 12, 148 עמ'. להסכמות רי"מ ור"ש מקומרנא נוספו: ר' משה ב"ר דוד ז"ל וויסקופף, רב עדת יראים בפריז בתרצ"ד; רז"ו גרסטל מירליטשוב בלבוב בתרפ"ד (מעשיו הישרים נודעו בשערים... הננו מעיד נאמנה שראוי המחבר... להיות נעזר ונתמך מכל צד). בהקדמתו מפרט את תועלת הספר לגדולי הלומדים ולפשוטי עם. אח"כ דרש לבר מצוה, ומפתח לפי סדר התורה. בסוף: מזכרת לנדיב ר' מרדכי ב"ר יהושע קלאפיש מפריז, שנפטר ביום ט' ניסן תרצ"ד, נטמן בהר הזיתים, ובנו יסדו ישיבה על שמו; ילדיו שנפטרו; ראשי תיבות.

היכל ישראל עה"ת בעריכת מעין החכמה, ירושלם, דפוס עקיבא יוסף, תשכ"ח, שנח עמ'. בהקדמת המו"ל בנו ר' זכריה מודה לאד"ח ר' קלמן המר מרישא שזירזו להדפסה, ומוסר שנותרו בכתובים עוד רבים מחידושי המחבר. תולדותיו בהקדמת חתנו ר"ח פינקלשטיין, שנכתבה מיד לאחר מלחמת ששת הימים ותחת רושמם. כפתיחה לחיבור הוצג: קונ' אורחות חיים להרא"ש עם ביאורו אורחות ישראל, שהחל בעצמו להדפיסו ולא סיים. מעמ' נז עה"ת. בעמ' ראש שער ח"ב: על שבתות, חודשי ומועדי השנה. בעמ' רנא שער: גפן ישראל על פרקי אבות, תשכ"ז. נספחו ו' עמ' של תיקוני טעויות, כי ההדפסה חלה בעיצומם של הקרבות.

תשובה אליו: צל"ח, מא בתרצ"ג.

אנציקלופדיה תלמודית, ח"ד, מהד' תשל"ו, בהרבה עותקים).

*