ר' יוחנן ב"ר משה פרשל

מפוטיק וסניאטין (תרי"ח–תרפ"ט)

נולד ביגולניצה בשנת תרי"ח (ולא תרי"ט) לאביו ר' משה, ולאמו פייגע מנוחה בת ר' אייזיק שיזעל, נפטרו לפני תרס"ד. נכד למהר"י אב"ד הורודנקה וסרט.

מצעירותו נודע כבקי וחריף. תלמיד הרב משה תאומים, ונסמך ממנו בתר"ם. בעצתו לא הדפיס את ספריו עד הגיעו לארבעים. נשא את ברכה בת הגביר ר' צבי הירש גולדברג, והתישב בפוטיק זלוטי. נכנס מעט לעסקי מסחר, אבל רוב הזמן עסק בתורה, כשאשתו וחמיו מסירים ממנו את עול הפרנסה. בשנים תר"ם–תר"ע הורה ונחשב כרבה של העיירה. בזמן מלה"ע א' שימש כרבה של צורטקוב, בעת גלותו של הרב יעקב לנדוי. כבר לפני כן התישב כרב בסניאטין בלי מינוי רשמי, אבל רק אחרי המלחמה נעשה בפועל רבה של העיר ללא התנגדות. חובב ציון, וראש המזרחי במקום. התפלל כל יום שיזכה לקדש את השם ברבים, ובנו ר' משה שמצא את התפילה בין כתביו, הדפיסה והפיצה בציבור. נפטר ביום ו' אייר תרפ"ט, ונטמן שם. בנו גם ר' יוסף שאליו השיב בסי' סא, וראה"ב קלוגר כתב בתרס"ד שדבריו מצאו חן בעיניו. נכדו: הסופר המלומד הרב טוביה בניו יורק. בשנת תרנ"ח ההדיר במונקאטש את שאלות ותשובות רבי יהודה מינץ עם הקדמת תולדותיו, ופירוש רחב בשם ביאור מהרי"פ שחיבר בהיותו בן כב-כג.

שו"ת וישב משה, חידושי דינים והוראות בד"ח שו"ע ממה שבא לפניו. מונקאטש, דפוס רש"ז כהנא וחתנו ר' עוזר הכהן פריעד, תרס"ד, ד, נז ד', סד סי', בלי שמות השואלים בדרך כלל. בשער מוסר שעמו בכתובים: כרם צבי על שש שמעתתא כדוגמת השב שמעתתא, תורת הזבח בעניני שו"ב, ביאור למהרמ"פ (ר' מאיר פדבה), וכן צידת יוחנן, נחמד להשכיל, גפן אדרת. בדפים נד:-נו: הגהות ותיקונים לספרו ביאור מהרי"פ, כולל תולדות יהודי פולין וחכמי וד"א. מעבר לשער לוח התיקון ואח"כ השמטות, וכן בדף האחרון עם תשובה נוספת. המסכימים: ראל"ה מסטרי (עברתי בין בתרי חידושיו, ואתענג למצוא בהם מטעמי פלפול כאשר אהבתי, דרכיו דרכי נועם ושפתיו ברור תמללנה, לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא); ראב"ב קלוגר (מעט אשר עיינתי בטרם מסרתי לכורך, טעמתי טעם כעיקר דאורייתא, ושוב: בימים הללו בעוה"ר אשר תורה ירדה עשר מעלות, יקר הוא למאד לראות איש כזה, אשר בידו האחד אוחז בעקב המסחר, וידו השנית לא נייחה מלכתוב חידושים ופלפולים, ויורד לעומקה של הלכה); ר"ח גלרנטר מקיטוב (בלא שפתי חנף אגיד בזה להדכ"ת, כי אחרי אשר שמתי עיני בספרו פעמיים ושלוש, ברכתי עליו ברכת הנהנין. אמרתי מי יתן והיה כל עם ה' מסוחרי ורוכלי ארץ, כמותו ירבו בישראל). כבר בטרם קיבל הספר ושמע שיש בסביבתו "איש חריף מפופלפל גדול לאמיתתה של תורה, ומשרת הרבנות איננה נתונה על שכמו" ביקש לדעת ממנו ולהכירו, עד שביקר אצלו רש"י שטרק ראב"ד ויוניצא והרבה לשבחו. מעודדו להעלות על הכתב גם את חידושיו לעתיד, ומתנצל על שלא נותר לו אף ספר משלו לשלוח אליו בתמורה. שוב שנית עם הערות ד"ת (ראיתי שהוא נבנה על אדני השכל הישר... ותוכו רצוף משך ופנינים ספוני טמוני תוה"ק.. וכבר מלתי אמורה, כי דבריו מצאו חן בעיני מאד). מבקש שירכשו את הספר, ויסייעו בכך להדפסת יתר חיבוריו; ר"ב וייס מטשרנוביץ (מצאתיו מלא ברכת ה', אמרי נועם חן ושכל טוב כאשר אהבה נפשי). בהקדמתו באגדה מזכיר את גודל טירדותיו וצער גידול בנים לתורה, ושאיפתו להוציא את ספר חידושיו באגדות חז"ל, ופירוש על העין יעקב ממדרשים. במאמר מוסגר מקונן: ארץ גליציא היא בעוכרי, אשר היא עתה בעו"ה כמדבר שמם לתוה"ק.

בסוף מכתבי רבנים שבקשו את הספר: רצ"י מיכלזון מפלונסק, ר' יצחק קליין דומ"ץ סטמר, ר' ישראל ברגר מבוקרשט, ור' שלום צבי גולדבוים אב"ד גרבוביץ.

בספר משיב גם אל: ר' יחיאל מיכל הכהן פריד במוזשיהגר (סג), ר' עוזר ממונקטש בהרב נתנאל פריד וממנו בתרס"ג (כט), ר' ליבלי סופר (מו).