ר' צבי הירש ב"ר יהודה ליב הכהן

מרימנוב (תקל"ח–תר"ז)

נולד בדומברובה בשנת תקל"ח, לאביו ר' יהודה ליב כ"ץ ולאמו שפרינצה. הוריו גידלוהו בתמימות, ונפטרו בהיותו בן עשר. גדל בטרנוב אצל ר' דוד קמלהר, בן דודו ר' זושא אחי אמו, שהתפרנס בדוחק. (בן) דודו הדריכו בדרכי היהדות, ומסרו להיות שוליה לחייט ר' יהודה. נפשו לא באה על סיפוקה, וכבר אז ניכר בפרישותו ממשחקי ילדים, תפילתו בכוונה גדולה, וקומו בהיחבא לתיקון חצות. בהיותו בן ט"ו ביקר בעיר רבי אברהם משה מפשוורסק. הנער נמשך אחריו, הסתתר במקוה שלא יוציאוהו, התבונן בפני הצדיק, וטבל מיד אש קודש, והחליט לזנוח את החייטות ולדבוק בחסידות. יצא מהעיר לדרך הפונה מזרחה, איכר הסיעו בעגלתו לפריסטיק, והורידו ליד ביתו של רמ"מ מרימנוב. יושבי בית המדרש קירבוהו, ונשאר עמם. למד עם כל אחד, ושינן את לימודו. שימש אותם, ובעיקר את רמ"מ בו נקשר לאהבה, ועמו עבר לרימנוב. מאז דבק בו השם ר' הירש משרת. בגיל י"ח כבר היה מופלג בתורה, ועל ידיעותיו בחו"מ נמסר בצבי לצדיק, צט. נאמן ביתו של רבו, שאמר עליו מה שאמר האריז"ל על רח"ו, שלא בא לעולם אלא בשבילו.

משנפטר רבו בתקע"ה נסע להיות מהיושבים אצל ר"נ מרופשיץ י"ב שנה, וכן נסע אל השרף מסטרליסק והאדמ"ע. בשובו לרימנוב בתקפ"ז גרו בה שלושה מגדולי תלמידי רבו: ר' עקיבקא, ר' ירמיה ור' יעקב, ועכ"ז בחרו בו לעמוד בראש העדה, משנתגלה כח עצותו וברכותיו. בעבודת ה' סלל לו דרך משלו, ולעומת מידת היראה של רבו, היתה מידתו אהבה ושמחה תמידית שניכרו גם בפני חסידיו. י"ג ילדיו נפטרו בצעירותם, ואעפ"כ לא ניכר עליו, וזכה למדרגות רמות בזכות השמחה בה היה שרוי תמיד. בניגוד לשיטת קוצק המדגישה את המחשבה, הרי שאצלו העיקר עבודת הלב. נפלאות סופר על התפשטות הגשמיות שלו בשעת התפילה, והשפעתה על כל הסובבים אותו. תפילתו ביקוד אש ובשאגת ארי, וכשאמר בסליחות ער"ה את החרוז אם אמנם שבו כולם בלב ונפש לחלותך, לא נותר איש ברחבי ביהמ"ד הגדול שלא שב בתשובה שלימה. שפל ברך, וסובל חרפות מתנגדיו מבלי להשיב. על כל מכתביו חתם אוהב ישראל באמת, והצהיל פנים לכל פונה. מסתפק במועט, ואת כל הכנסותיו חילק לצדקה. פיזר כל שבוע מאות לעניים וליושבי שולחנו, וכשנפטר אמר ר"מ מפרימישלן שננעלו שערי הצדקה.

רבים התרעמו על שתובע דמי פדיון גבוהים משוחרי פניו. את לבושיו עשה מכספי פדיונות בכורים שקיבל ככהן. כל לילה קם בשלוש, ולמד עד עלות השחר. הניח תפילין, אמר הברכות, ולמד עד שמונה וחצי. בא מעוטף לביהמ"ד לתפילתו המאומצת בקול גדול, ורק בשמו"ע עמד בהכנעה רבה בלי להתנועע כמעט.

בשובו לביתו באחד עשרה טעם מעט, וקיבל את קהל פוקדי דלתותיו. באחת ישב לסעודה עם מתי מעט ממקורביו. קבלת שבת עבר לפני התיבה בניגונים מופלאים ובריקוד, ואחרי שקידש החליף את בגדיו הרטובים מזיעה. גם תפילת הבוקר בהתרוממות הרוח, וכן כל סדר היום עד להבדלה ומנגינותיה.

רמ"מ מקוסוב וראי"ה מאפטא דיברו בשבחו. רש"ל מלנטשנה אמר, ששמע עליו כרוז שהוא כהן משוח מלחמה. מי שהכירו בצעירותו כעלם שחור ללא תואר והדר, השתאה לראותו בזקנותו דומה למלאך אלוקים. לשבת חוקת תר"ג ערך מסע מפואר אל ר"י מרוזין, שראהו לראשונה בהיותו בן ס"ה ותהה: לא ייפלא שאדם מצרף נשמתו, אך כיצד יכול לרומם גופו לדרגה כה גבוהה. אח"כ שב אליו שנית לאירוסי ילדיהם. במרחץ סברנץ פגש פעם את המהר"ם א"ש שביקש את ברכתו. כמו"כ נפגש עם הגאונים ישעיות יעקב, קצות החושן ומהריא"ז, ועם הצדיקים ר"מ מאפטא, ראי"י מרופשיץ ואחרים. מהנוסעים אליו: מח' ר' אברהם קנר מקורטשין, ר' אליעזר מדזיקוב, ר' בנימין זאב מזמיגרוד, ר' זאב וולף פרנקל מפשוורסק ורישא (ישב לידו בשולחן ונתברך ממנו. מראשוני המנדבים לבנות לו בית — רישא 105–106), ר' זנויל מליטוביסק, ר' חיים מצאנז, רחמ"י השרף ממוגילניצה, ר' יהודה ליב פרנקל מסנוק, ר' יהודה צבי מרוזלא, ר' יחזקאל שרגא משיניבה, ר' יעקב (יעקלי מדוקלא) דיבנקר, ר' מרדכי דוד מדומברובה, ר' נחמיה מביכוב, ר' נפתלי מליזנסק, ר' צבי אלימלך מדינוב, ר' שלום מקמינקא, ר' שלמה זלמן מוילפולי, ר' שמעון מירוסלב ועוד.

שמעו יצא כפועל ישועות, והמונים נהרו אליו. רבים מחסידיו גרו בטרנוב (טורנע, א, 193, 209), ובמקומות רבים בגליציה ובהונגריה. בקורטשין וברימנוב הצביע על המקום בו ינבעו מים, והתברר שראה נכוחה. סבל ברגליו, ונסע בקיץ למקומות המרפא. בתר"ו היה מעורב במרד הפולני נגד אוסטריה. מרקוס מוסר עליו דברים פלאיים, שעדי ראיה בזמנו חזו בהם. ליהודים לא אונה דבר בזכותו, והפולנים ששמעו את תפילתו הבוקעת שחקים, אמרו שהמרד נדון לכשלון (רבי דוב בר מייזלש, כז-ל). אחרי החגים בראשית תר"ז, נעתר להפצרות בני ביתו לצאת למסע להביא טרף לביתו, ובדרך הצטנן ושב חולה. רופאים הוזעקו למיטתו, ותפילות נישאו לשלומו. ביום ד' ל' (ולא כ"ט) חשון בערב התישב, וקרא לזו' וילדיו לברכם בבכי רב. בירך גם את הנגידה צפורה זו' ר' יעקב ישראל אברהאם שתמשיך במעשי חסדה, ולא תעתיק את מושבה בגלל ריבוי העניים. אמר את סדר הוידוי, בירך שהכל, ונסתלק סמוך לחצות. הרבנית זעקה בלויתה בה נראה עמודא דנורא, והאנשים תמכו בידיה ומחלו לה את חובות בעלה. האריכו את הדרך לבית העלמין כדי שלא לעבור ליד בית תפילתם, כמו בהלויות רבו רמ"מ.

רבו השיא לו את בתו של ר' חיים גרייצר (פרוון מפשוטי העם. אחיו ר' יונה ר' גצל גרו בתקצ"ז ברימנוב). נפטרה בתק"ף לערך בהניחה בת קטנה, ואז נשא את בתו של ר' אלחנן מבילגורייא שזכתה לגילוי אליהו. באלול תקצ"ז (ולא בתר"א) נשא בשלישית בהיותה בת י"ט, את מלכה בת ר' דוד ליב לייבנר מדוקלא, אלמנת ר' שמשון, בנו של הגביר ר' יוסף בנדיט אקסלרוד מקורטשין, שהיה דור ז' לר' שאול וואהל. הניח אח קטן, והיו צריכים להמתין שנים לחליצתו. בירך אותה שקרובה ישועתה לבוא, ואכן כעבור זמן נפטר הילד. אחרי שנשאה באה חמותה הראשונה נכדת החוו"ד, לקבול על פטירת בנה. הבטיח לה בן אחר אע"פ שכבר בלתה, והוא שנעשה אח"כ רה"ק בקורטשין. אחרי פטירת רצ"ה נישאה אלמנתו לר' מרוזין, ומהרי"א מקומרנא יצא להצדיקו שאין בזה חשש קטלנית (ברל, רי"א מקאמרנא, 111). כשנתאלמנה שוב רצתה לשוב למקומה, ולא הניחה רא"י מסדיגורה. נשארה שם עד שנפטרה בקיצור שנים. מזיווגו הראשון נולדה לו זקינה יהודית, זו' ר' אריה ליבוש קנר ב"ר אברהם אב"ד קורטשין. מהשלישית נולדו לו פרויידל ואסתר חיה שלא התקיימו שנתיים, אח"כ הרב יוסף פרידמן שמילא את מקומו ברימנוב, וביום ה' סיון תר"א רחל לאהלל(לי). נישאה לר' שלמה ברא"י מס"ג, ומשלא נפקדו עשר שנים גירשה. נישאה בשנית לגביר ר' חיים דב מזל בפרוסקורוב שברוסיה נכד רבי זושא מאניפולי, אח"כ בלבוב, ובתר"ס גרו במעראן שבטירול.

טעמי המצות לרבי מנחם רקנטי עם ספר באר המים.

כולל: א. באר מרים – פירוש על הספר. ב. באר משה – הלכות כל מצוה בדברי הרמב"ם. ג. באר לחי ראי – חדו"ת עה"ת והמועדים מרצ"ה מרימנוב, ודבריו פזורים בכל הספר. ד. באר עשק – פלפולי ר' וולף פרנקל מפשוורסק ורישא. נתקבלו מחתנו ר' העשי מו"ץ רישא. ה. באר רחובות – מהדו"ת בביאור הספר. ו. באר שטנה – הספר המו"ל ר' אברהם אבלי קנרפוגל מרישא על בתו וליקוטים. ז. באר מים חיים – סגולות ורפואות מצדיקים.

פשמישל, דפוס זופניק קנולר והמרשמיט, תרמ"ח, ו, ע; ו, כה ד'. המסכימים: מהרי"א איטינגא; ר"ב וייס מטשרנוביץ (מצא הרב המו"ל חן בעיני, גם הערותיו הנחמדות); ר' יצחק קונשטט אב"ד רדוביץ; רד"מ מצורטקוב ע"י רצ"ה ר"פ, בנו ר' ישראל ע"י ר' אהרן דאהל במרחץ פעסלוי; ר' יוסף כהן מרימנוב ע"י ר' משה טארם ב"ר נתן יהודה ז"ל (ד"ת של אביו הוטבו בעיניו); ר' מרדכי שרגא מהוסיאטין ע"י ר' דוד שוואגער, בנו ר' ישראל ע"י ר' ישעיה דוב פרידמן, חתנו ר' יצחק מאיר השל ע"י ר' ישראל מרדכי ט"ב; ר' יצחק מבויאן ע"י רצ"ה ליב ביליג, ובנו ר' נחום ע"י ר' ישראל מרגליות; ר' ישראל מס"ג ע"י ר' יחזקאל דב בר שפירא אב"ד נוביסליץ, ר' משה יהודה ליב ע"י ר' משה שמואל בראד, ר' שלום יוסף ע"י ר' דוד סג"ל, ור' יצחק מרדכי ע"י ר' מרדכי רוזמן; ר' ברוך מויזניצא ע"י ר' אפרים מאהלער, ובניו ר' ישראל, ר' חיים, ר' משה, ר' שמואל אברהם אבא, ר' יצחק, ר' פנחס, וחתנו ר' שמואל דב ב"ר יהושע אלעזר מקוסוב, ר' מרדכי חודרוב; ר' הלל ליכטנשטיין; ר' יהושע הורביץ מדזיקוב עם ד"ת (מכיר אנכי אותו כי מתאבק תמיד בעפר רגלי הצדיקים); ר"ל לנדא מסדיגורה (עוד יש בידו איזה שו"ת מרבי יצחק מפוזנא עם הגהות המג"א); חתנו ר' חיים דב מזל מפרוסקורוב; ר' אשר הורביץ אב"ד רימנוב. בהקדמת המו"ל מספר מתלאותיו, וכותב שאת דברי התורה מרצ"ה מרימנוב ליקט משומעיו, ובמיוחד מר' הירש איטשעס שהיה בן ביתו וממקורביו, ומחתנו ר' ליבוש קנר ז"ל. לספר זה ראוי לשלב ד"ת מרצ"ה מרימנוב, שכן התגלותו היא מעין זו של הריקנטי. בדף ו השני ע"ב מכתב מרצ"ה לרה"ק בזמיגרוד בתר"ג, בענין קמחא דפסחא. בסוף רשימת המנויים, ובהם כמה מקרובי המו"ל. ד"צ הוצאה זו בברוקלין, דפוס אופסט מוריה, תשל"ט. אחרי ההקדמה נוסף דף לדברי המגיה בדפוס אמ"ד. בסוף ז' עמ' לשמות התורמים, רובם תלמידי ישיבת לייקווד.

באר המים מהדו"ת, באר אחד מז' הבארות ונקרא באר לחי ראי, ע"י אותו המו"ל בתוספת ביאורים וד"ת, תרנ"ד, ב, לא ד'. בשער הסכמת ר' יוסף בן המחבר, ומעבר לו של ר"י שמלקיס (עוסק עתה להדפיס פעם שנית ספר הקדוש טעמי מצות), ור' אשר הורביץ אב"ד רימנוב (לפי עדות הגאונים והצדיקים שלפנינו נ"ע, וכפי ששמעתי מאבי היה חו"ז דומה למלאך ה'). אח"כ המכתב, סגולות והשמטות. מדף כג ע"א יקוו המים לליקוטים שונים, סגולות ורפואות. שנית בדפוס זופניק-קנולר-וולף, תרנ"ז, בהשמטת שני דפי הסגולות שבסוף. בשער מודה למסייעו ש"ב ר' שאול הרציג מפרמיסלא. בשלישית ע"י ר' חיים יצחק מליק, סאטמארנעמעטי, דפוס ר' מאיר ליב הירש, ת"ש, ב, ל ד', עם הסגולות. מעבר לשער שמות התורמים במקום ההסכמות. מהדורה מסודרת מחדש ע"י ר' גדליה שוורץ מוילימסבורג ב"ר יהודה אריה הלוי, לונדון, דפוס החינוך, תשי"ז, פ עמ', בלי ההסכמות ועם הסגולות. בדף האחרון תוספת שמועות, ושמות התורמים בערי כמה מדינות.

מבשר טוב לתולדותיו ותורותיו, פאדגורזע, דפוס רש"ח דייטשער, תר"ס, 8, 36, 40 עמ'. נתחבר ע"י ש"ב ר' גרשון קמלהר מטורנא שהסתופף בצילו, נערך ויצא לאור ע"י בנו ר' יקותיאל אריה, עם הסכמת ש"ב רבי יוסף פרידמן ברצ"ה ע"י רש"ז טורם. בהקדמת המחבר כותב שגדל בבית רצ"ה עשר שנים ולמד גפ"ת בבית מדרשו, אך לא טרח לרשום את הדברים.

דברי התורה שנאספו בבארות המים הם מפי השמועה, אבל כאן מציג אחרי התולדות רק את התורות ששמע בעצמו. מהדורה חדשה של התולדות בלבד, עם הוספות ותיקונים ע"י ר' ישראל בן המחבר והקדמתו, רישא, דפוס רייזיטן, תרצ"א, ד, מה עמ'. ד"צ מהדורת תר"ס, (ירושלים תשכ"ז). ר' מנחם מנדל משי זהב הדפיס בירושלים תשמ"ז: דאס לעבן או שאפן פון רבי צבי הירש פון רימאנאוו, רלב עמ'; וואונדערליכע ערציילונגען פון רבי הערשעלע רימאנאווער, רכד עמ'.