ר' מנחם נחום אריה ליבוש ב"ר שלמה נפתלי הרץ צוזמיר-רייכנברג

מזלישטשיק וקראקא (תקס"ו–תרמ"ו)

נולד בשנת תקס"ו (ולא תקס"ז) לאביו ר' שלמה נפתלי הרץ אב"ד צורטקוב. נודע כעילוי, ולמד אצל ראל"ה אב"ד סטניסלב. בגיל י"ב נסמך להוראה כבקי בש"ס.

בן עשרים למד קבלה מפי רצ"ה מזידיטשוב. נשא את חיה ריזל בת ר' דוד יעקב הלפרין אב"ד בוליחוב. דומ"ץ צורטקוב ובוליחוב. בתקצ"ב הומלץ ע"י הישועות יעקב לרבנות זלישטשיק על מקום ר' משה יוסף שרף, וכיוהן בה שלושים שנה. כשהטיל חרם על אחד מתקיפי העדה, הלשינו עליו לשלטונות, והיה צפוי לכמה שנות מאסר. למורת רוחם של רוב התושבים נאלץ לברוח, ושינה את שמו לרייכנברג.

נשא בזיוו"ש את המשכילה מעניא (מינדל) בת ר' שמואל הלר ראב"ד פרמישלא, אך לא נענה למלא שם את מקומו. נדד בכמה ערים בגליציה, עד שהשתקע בקראקא בעצתו של הדב"ח. הוא יעץ לו להיעשות מלמד, אך בזאת לא שמע לו, והפך להיות האדמו"ר מזלישטשיק. משום כך רדפוהו חסידי צאנז, ובזמן המחלוקת התיצב לצד סדיגורה. ראנ"ה ינר ושאר הרבנים שמחו על בואו.

נודע כאיש קדוש המסגף עצמו בפרישות. בסעודה השלישית דרש בענייני קבלה ומחקר, והצליח לעורר תקוה ואמונה בגאולה המתקרבת. בימים הנוראים שאג את התפילות מקיתונו הצר. לא ערך שולחנות, ולא הצליח ביותר. ריפא חולים בתרופות סגולות וקמיעות, ודבקו בו דלת העם ונשים. רבים שחרו לעצתו, אך בפדיונות הדלים התקשה לפרנס את משפחתו הגדולה. ראו בו פועל ישועות, כגון אצל חסידו ר' מרדכי שנקר שנולד לו בן אחרי ט' בנות, וה"המכשפה" לא הזיקה לו. שלושה דורות במשפחת בדר התפללו אצלו, והסבא כחסיד מובהק. הציג את מועמדותו לרבנות העיר, והיה ראוי לכך בלמדנות, אלא שראשי הקהל דחוהו בנימוק שאינו יודע שפות, ולא יוכל לייצגם לפני השלטונות. לשאלתם על ידיעתו לשונות, השיב שרעיתו שולטת בגרמנית צרפתית ועברית, ועל כך הגיבו שמחפשים רב ולא רבנית. נפטר בן שמונים ביום ו' אלול תרמ"ו. כאלפיים איש ליווהו למנוחות ליד רש"ס. ספדו לו בנו ור"ע קורניצר. הניח ברשות בנו חידושים ושו"ת בכל מקצועות התורה.

ילדיו מזיווגו הראשון: א. ר' מרדכי זיסר הבכור. אדמו"ר ורב ביכ"נ באושפיצין. רצה למלא את מקום אביו בקראקא, והסתבכסך בשל כך עם אחיו רי"ש. תשובה אליו: אבן יקרה, קמא, יו"ד, ג; ב. פערל זו' ר' יצחק אייזיק קופלר מבוצץ. בתם הינדא נישאה לדודה ר' יעקב שמעון. מזיווגו השני היו לו בקראקא ג' בנים ו' בנות; ג. ר' חיים נטע רייכנברג. פרק מעליו את בגדי החסידות, ואחרי נישואיו עסק במסחר, ויסד עתון כללי בגרמנית ובפולנית; ד. ר' יעקב שמעון חתן אחותו. חמיו העשיר פתח לו עסק, והוא ישב כל היום בביהמ"ד. כשהעסק התמוטט נעשה מלמד, מ"מ בביהמ"ד ר' מיכאל ציפרעס בקראקא, ונפטר צעיר. הוציא לאור את ספר אביו, וברשותו היו מכתבים רבים מצדיקים אל גדולי המשפחה; ה. ר' מאיר שלום. נפטר על פני אמו ביום ה' טבת תרנ"ז; ו. יוכבד ילידת תרכ"ז; ז-ט. בנות.

מעון ארי' ובראשי הדפים: חדושי מעון אריי, י דרושים בהלכה ובאגדה, קראקא, דפוס יוסף פישער, תרנ"ז, נח, ו ד'. ר"י שמלקיס כותב בהסכמתו: דרך ישר לו בלימוד ובדרוש, ובימי עלומיו החליף מכתבים עם הגאונים חת"ס וישועו"י כאשר שמעתי. בהקדמת בנו המו"ל רי"ש רושם את תולדות אביו, ומציג את יחוס המשפחה ומכתבים. את רוב הדרשות נשא כשנתקבל לזליש­טשיק, בסוף תקצ"ב ובתחילת תקצ"ג.

דרשה ט' נשא בגימטריאות לרגל יום הולדת הקיסר פרנץ יוסף ביום 18 לאוגוסט תר"ט, וקיוה שתתורגם לגרמנית. דרוש י': הספר שנשא על הישועו"י ביום י"ב אלול תקצ"ט.

מכתבי הצדיקים והגאונים שפירסם הבן: מר' זושא מאניפולי בתקנ"ח לר' שמחה מבוברקא; מרמי"ל מססוב; מר"ש מבוברקא למגיד מקוזניץ; ג' מכתבי רצ"ה מזידיטשוב; למחבר ממה' הישועו"י בתקצ"ב, כשהסיר את מועמדותו בבוליחוב למען בן הרב הקודם ז"ל, ומהמהרש"ק בתרט"ז; מהמחבר בקבלה לר' יעקב שרף ראב"ד אושפיצין.