ר' אוריה (לה) ב"ר פנחס קלוגהויפט

מסטרליסק (ת"ק׳ — תקפ"ו)

נולד בינוב שליד לבוב, לאביו ר' פנחס שהיה בעל עגלה ואח"כ חייט (החוו"ד שלא ידע על למדנות בנו קרא לו בן הטוחן), ולאמו המלומדת רבקה. רצתה להתגרש מבעלה הפשוט, אך כשנסעה אל המגיד ממזריטש מנעה מכך, הסיר מעליה עלילת חשד, ואמר לה שיוולד לה "בער", דהיינו אחד הדומה לו. לפי נוסח אחר קם המגיד לכבודה, באמרו שיוולד לה בן שיהיה אור המאיר לעולם, ולכן קראו לו אורי. אביו התקשה להשיג מנין בכפרו אפילו לברית של בנו. לימים אמר הבן, שאם היה אביו הולך למקוה, היה נקל לו יותר לעבוד את ה'. אמו חינכתו בקדושה ובטהרה. נסע אל הנו"א, רב ייבי, ר"פ מקוריץ, ר"מ מנשכיז, ור' זושא מאניפולי. לבסוף דבק ברבי שלמה מקרלין, וסיגל את אורחותיו. כמוהו בער בתפילה באש התלהבות, ולכן נקרא לדורות בשם השרף. הוסיפו לבאר, כי בעת התפילה השתנתה דמותו לארבע צורות כמלאך.

נשא את הצדקת פרײדא מהעיירה הסמוכה בה למד, בת ת"ח שעבר בינוב, ושיעורי ר"א לתלמידיו נשאו חן בעיניו. החליטו לגור בלבוב, ושכרו דירת מרתף דלה. הוא נסע לקרלין להיות אצל רבו, והיא העסקה לפרנסתה כמשרתת אצל הרב נפתלי הירץ סוכוסטובר (ולא רח"כ), ואכלה אצלו. כשבעלה שב בניסן, עשו את הפסח אצל הרב. ללידת בנו ר"ש כיבד בסנדקאות את הגביר ר' ליב מימלס, גיסו של החוזה. תחילת הנהגתו בלבוב בתקנ"ב, כשנפטר רבו מקרלין. משראה הגביר ר' צבי הרשלה שנבלום שזו וילדיו בוכים מרעב, נתן לו פדיון הגון שיברכו בבן זכר, ונולד לו הגביר רב"ז וואווטשע. דאג שמא התמיכות הקבועות שמעניק לו הגביר רל"מ מאז היה סנדק אצל בנו — יזיקו לבטחונו בה', ועל כן עבר להתישב בסטרליסק ועל שמה נקרא.

הסתיר את גדלותו בש"ס ופוסקים. את הרמב"ם ונושאי כליו ידע כמעט בעל־פה. למד הלכות מליחה והלכות נדה פעמים אלף. יסוד עיקרי בעבודתו, התפילה בהתלהבות שהחרידה את הנפש. מהשכם בבוקר החל לשאוג, וכשזעק ברוך חי לעד, היה זה סימן לרועי המקום הפולנים להוציא את צאנם השדה. לפני התפילה נפרד מאשתו וילדיו, מחשש שיסתלק מן העולם מרוב התלהבות. ר"נ מרופשיץ אמר עליו, שעובד את ה' כפויער (איכר) אמיתי. נפגש עם רצ"ה מרימנוב. התנגד ללימוד קבלה ברבים, והחזיק בשיטה של תורה ועבודה בפשיטות בלי מחקר וקבלה. אמר שיכול להתרכז אלף ימים במחשבה אחת, ואימרותיו הקצרות המחזיקות מרובה נפוצו בחוגים רחבים. הדגיש את ההרחקה משקר וממידות רעות. חינך את חסידיו למאוס בתאוות הכסף, וכל מעיניהם היו לעלות בתורה ויר"ש, ולהתפלל כמו רבם. כמעט כולם היו עניים מרודים, מלבד הגביר הנזכר רב"ז שנבלום מלבוב.

מחסידיו והנוסעים אליו: השר מבלז, ר' בריש פלם מאלסק, ר' מרדכי זאב לנדא ראב"ד סטרי, ר' גרשון אשכנזי אב"ד קולומיאה, הרב לנדא מטשרנוביץ, רבי אברהם הירש, ר' זליג, רצ"ה מפרציב ור' ברוך מסטוטשין. תלמידו המובהק מהרי"ץ ברנדויין מסטרטין, לו מסר ספר רפואות שקיבל מר"ש מקרלין ולא רצה להשתמש בו. לפני פטירתו אמר, שבנו יחידו ר' שלמה נדחה מהנהגת העדה מפני מהרי"ץ מסטרטין, וחתנו ר' יצחק (איציק, חמיו של רצ"ה לנדמן אב"ד סטרליסק וקיטוב) מפני השר מבלז. חתן זה נשא את בתו היחידה, ובטעות כתב נכדו אהרן וידרמן בספר חורוסטקוב, 202, שבתו דובריש נישאה לרבי יוסלה וידרמן מבילקמין אבי ר' בצלאל. ממשמשיו: ר' חיים ליב. מצאצאיו גם האדמורי"ם בלבוב: ר' אורי מסטרליסק, והאחים ר' ליבוש ור' יקותיאל אפרתי.

הצטיין באהבת ישראל שלו, והכניס בלבו אהבה אפילו לרשעים עד שחזרו בתשובה. נסע בישובי הסביבה, כדי לעקור את שרידי השבתאות. מסופר כי בנסיעתו לאודיסה אל גביר מחסידיו, השיב לו בן שנגנב בילדותו וחונך ככומר. כשהוזמן פעם לשבות עם חסידיו בזלוטשוב, עשה עמם את השבת בכפר סמוך, אחרי שגורש בערב שבת ע"י ראש הקהל המשכיל יהודה פונקנשטיין בכח השלטונות. מאז הלך אותו אדם כבלתי שפוי, ועל משפחתו רבצה קללה של שיתוק ומחלת עצבים (נ"מ גלבר, זלוצ'וב, 87).

כשנספטרה זו' בכה הרבה, והסביר שאם היה מגיע עמה לשבעים, היה עולה בסערה השמימה. עוד ענינים פליאים נמסרים על כך, בהקדמת שארית יהודה מסטרטין. נשא בזיווי"ש את בלומא בת ר' יעקב קופל חסיד מקולומיאה, אחות רמ"מ מקוסוב.

נפטר ביום כ"ג אלול תקפ"ו, ויש נוסח מצבתו.

אמרי קדוש, רובו ד"ת ומיעוטו סיפורים ממנו. נעתק מכתב יד תלמידו רב"ז שנבלום, שרשם בעצמו מה ששמע מרבו. למברג, רמ"מ זעגיל, דפוס ש.ל. קוגל לוין, תר"ל, יב ד'. מהדורה תליתאי עם הוספות רבות(!) שהיו עד עתה בכתובים (למעשה יש בה שינויים והשמטות), תרל"א, טז ד', תרל"ב, ותרל"ד, יג ד'. נדפס גם בתוך: אמרי קדוש זקוקין דנורין מהעקידה, החיד"א ועוד, דפוס ר' חיים רוהטין, תרנ"ד, וכן בוורשא תרנ"ה. מהדורה מטיפוס אחר לפי העתקה שונה שאצל רבי אורי מרוהטין, הובאה לדפוס ע"י ר' צבי שטילר. פרמישלא, דפוס זופניק, קנולר והמרשמיט, תר"ס לערך, יב ד', ובסופה הערת המגיה. סדר המאמרים שונה כאן, ויש שינויים בלי שום הוספות. דומה לה (אך מהטיפוס הראשון) הוצאת ר' ישכר דב בריש עקער מסוב, בן היחסנית חיה ע"ה בת מלכה שפירא מסקוליבקה. לבוב, דפוס ח. רוהטין, תרס"ב.

הרה"ק רבי אורי מ'סטרעליסק זצ"ל, זיין ביאוגראפיע (גם של בנו). חלק א-ב. נכדו לוי יצחק פרנקל מסטרי. פשעמישל, שמחה פרוינד, תרפ"ז, 32; 32 עמ'. בסוף רשימת החוברות המופיעות בסדרות בית ההוצאה. מעובד ולקוח ממנו אור עולם לתולדותיו, ביידיש. וארשא, בימ"ס ר' אברהם כהנא, תרפ"ח, 48 עמ'. באותה שנה לערך נדפס אמרי קדוש השלם, לבוב, בימ"ס מרגליות, נדפס בבילגוריי, כד ד', עם אור עולם בהתחלה. הוצאה מהודרת מטיפוס פרעמישלא, סעקעלהיד, דפוס אלמנת שבתי קאהן, ת"ש לערך, כ עמ'. בדף האחרון אזהרותהנהגות של ר' אהרן מקרלין. הוצאה משוכללת על פי זו של ר"ר מרגליות שעם אור עולם, עם תיקונים, הוספות והגהות, כספר חמישי בתוך ילקוט כתבי קודש, ירושלים, בימ"ס המאמין, דפוס התחיה, תשכ"ה, עמ' קעה-רל. ד"צ בתוך ספרים קדושים מתלמידי הבעש"ט, ברוקלין תשד"מ, כרך יב.

מהדורה מושלמת מסודרת מחדש של אמרי קדוש השלם, בתוספת מרובה עם מבוא הערות ומראי מקומות ע"י הרב שלום שוורצר. ירושלים, דפוס מ. ספרא, תשכ"ט, פ עמ'. במבוא המהדיר עומד על גלגולי הספר שנדפס יותר מתריסר פעמים. כעת השלים ותיקן לפי כל המהדורות, בתוך סוגריים וציון כוכב. אח"כ תולדות זקניו רב"ז וואוטשי שנבלום ור' שלום שוורצר. מודה לר"ר מרגליות שהרשהו להשתמש במהדורתו, ולר' ישכר דב הגר שעודדו להדפסה. בעמ' מה שער קונ' אור עולם. ד"צ אור עולם בסדרת אין ליקט פון תורה, 5, ברוקלין, אמונה תשכ"ט.

ר' חיים נח קליגהופט. אליו: אור המאיר, כא בתר"ף.

ר' יוסף ב"ר שלמה קליגהופט בנו של ר' שלמה האדמו"ר מסטרליסק בן השרף. נזכר כאב"ד סטרליסק. במנויי תורת הרא"ם תרנ"ח.