ר' מרדכי ב"ר דוד צבי רובינשטיין

מקראקא (תר"ד–תרע"ז)

נולד בזולקווא ביום ט"ז אדר תר"ד לאביו היחסן ר' דוד צבי מנכבדי העיר ועסקניה (חי בתרמ"ד), ולאמו פעסיל בת ר' יעקב יוקל הורביץ מבראד, ב"ר זאב וולף, ב"ר יהושע, ב"ר נתן אב"ד שדה לבן (וזו' שפרינצא אחות רא"ח מזלוטשוב ב"ר גדליהו ראב"ד זולקיב, ב"ר בנימין וולף), ב"ר איציקל מאה"ו (היתה בחיים בתר"ם). שמו נכתב גם: רבינשטיין. ברוך כשרונות. למד אצל האב"ד ר' שמואל ולדברג לו הדפיס אחד מספריו, ואצל הראב"ד ר' ישראל כהנא שהשיא לו את בתו. ממנה ילדיו: א. ר' גדליהו צבי אב"ד זברז; ב. ר' אברהם חיים מחסידי פלנטש במעליץ. גר במוגילניצה, והיה חמיו של ר' שמעון גוטוירט, בנו של ר' משה המתישב הראשון באנטורפן; ג. חיה זו' ר' יואל ערמן הי"ד מחסידי בלז ברווה. בנותיהם: שפרה זו' ר' יוסף יואל ליברמן ב"ר שלום ב"ר חיים אליהו מגזע אלסק; בת בבאר שבע; ד. שלמה הבכור. סופר עתון גרמני בברין שבאוסטריה. גר בפריז, והתחבר לאנרכיסטים. אביו לא הכניסו לביתו, ולא נתן לו פרוטה. נשלח בחורף רגלי ממאסר למאסר בזולקיב (מיינע זכרונות, 386/7). ציוני בסט. גלן שבשוייץ, ולו ילדים. אחיו יהודה מתעלם ממנו כליל.

עבר ללבוב, ופתח חנות ספרים. ש"ב רי"ש מיזלש־הורביץ נתן לו כתב־יד של ספר יקר מפו להמגיד מקוזניץ, והדפיסו בתר"ל ע"י רמ"מ זגיל. בעל כושר נאום, ולבקשת ראשי הקהל נשא בבתי הכנסת דרשות שמשכו קהל רב. ש"ב השו"מ קבלו להיות הקורא בביהמ"ד שבביתו. כשנפטרה זו' בתרל"ו, נשא את החכמנית רייזלע, נפטרה ביום ט' כסלו תרע"ה, בת ר' שלמה זאלי זילברפלד מקראקא, שחי בה בתר"ם אחרי פטירת זו' רבקהלי שיף בת ר' ישעיהו (ב"ר וולף בר) וזו' חיה בת הברוך טעם, בנם של הגביר רנ"ן נכד ר' עזריאל ראש הברזל מלובלין והמג"ע, וזו' שרה בת רצ"ה אייבשיץ מקראקא, ב"ר נתן נטע אב"ד פשדבורוז, ב"ר אהרן אב"ד פיורדא אחי רבי יהונתן. ממנה נולדו לו ה' בנים וב' בנות: ה. ר' יצחק אייזיק, רב בוינא; ו. ר' דוד צבי מנכבדי קרשצינקהשצבנייץ הי"ד. ילדיו: 1. רבקה זו' פרד גארעט. בעסקי קוסמטיקה באוסטרליה; 2. מרדכי בסידני; 3. ד"ר ברוך. מחנך בישראל. נפטר בתשל"ד. היו עוד שנספו; ז. ר' נפתלי. מורה בקראקא; ח. לאה זו' ר' קלמן בלום מחסידי דזיקוב. מוהל בקראקא; ט. פרופ' סטלה בסורבון בפריז זו' פרופ' ארנט ווייל, בלי ילדים; י. ר' ולף בר בקראקא. כמעט כולם נספו, ושרד רק: יא. הביבליוגרף ר' יהודה איש ירושלים בברוקלין.

בתרל"ח עבר לקראקא, וכיהן שלושים שנה כמגיד מישרים בעיר. עשה רושם באישיותו המלבבת העליזה, והופעתו האצילית בבגדים נקיים. נסע לצאנז אל הדב"ח, ש"ב של רעיתו. ביתו מרכז לחסד הכנסת אורחים. החל לחבר ספר דורש באגדה על אגדות חז"ל בעין יעקב, ורצה לסיימו בא"י. נמצא בידי בנו ר' יהודה. בתרס"ז הגשים את משאת נפשו, עלה לירושלים. התוודע לגדולי העיר, והתידד במיוחד עם רדצ"ש בידרמן מללוב. בסעודה ג' הסב אצל ש"ב רא"ש הרוביץ מברנוב. בתרס"ח חלה מאד, החלים בטיפולו של רבי משה שפירא ממוגילניצה ב"ר יעקב יצחק מבלנדוב, שהיה ידען ברפואה וביקר אז בארץ. כשעלה בתרע"א לירושלים ר' יצחק דנציג ומגיד פטרבורג — התידד עמו מאד, והשתעשע בחידושי אגדה. בתרע"ו שאל ממנו את ספרו שבכתובים, והחזירו עם הסכמה נלבבת. בפרוץ מלה"ע א' לא קיבל סכומים מבניו, וסבל מאד מרעב מחסור. מחלתו החמירה עד שנפטר ביום י' ניסן תרע"ז, מתוך פנים בוערות כאש ושפתים מרחשות תפילות, ונטמן במרומי הר הזיתים.

בעת שאול, הספד על השו"מ, לעמבערג תרל"ה, נרשם בחנ"ג, 1053. גויעת ארי, אבל כבד ומספד תמרורים על המלבי"ם, שערך בבימ"ד ר' מיכאל ציפערעס בקראקא ביום א' וישב תר"ם. קראקא, דפוס פישר עם ויינדלינג, תר"ם, לב עמ'. ה מזכיר מה שדרש בר"ה בברזן. מזכיר את הנעדרים: רי"ש מייזלש-הורביץ מזולקוא ור' ראובן ר"פ מטרנופול עמ' ו'), ר' נפתלי מאיר שרנציל והב' זלמן ב"ר יעקב הירשפלד מקראקא שנפטר בנסיעתו לבלז ושם נטמן עמ' י'). מעמ' כב: בית דוד, סדר יחוסו. מעמ' כט ר"ת מבנו הב' גדליהו. נועד למצוא לו שידוך עם בת אחד ממורי ההוראה.

מר דרור, חידושים וביאורים על ההגדה של פסח עם הפנים, ח"א מחיבורו שמן המור (ולא: למאור) – דרשות עה"ת ומועדים שנותר בכתובים. דפוס ר' יוסף פישער, תרמ"ב, לו ד'. המסכימים בשנים תרל"ג–תר"ם: ש"ב השו"מ (ראיתי כי לא כהמון הדרושים אשר ידרשו בפלפולים והויות, אמנם הוא מיוסד על עומק הפשט והמליצה... הוא נכד לגאוני וגדולי ישראל, ובעצמו צורבא מרבנן); ר' ישראל ר"פ מטורנא לשמן המור (ניכר בם כי מחשבות אדם יקר ויודע הרבה הנהם, כי שמר בה ארחות חכמים, ובנתיב החקירה האמיתית מתהלך); ר' יצחק שמשון מיזלש-הורביץ (מנכבדי קהלתנו, איש אפרתי); מהרש"ס (דברים מתוקים מדבש ונופת צופים); ר"י שמלקיס (זה כמה שמעתי להללו, אשר יש לו כח יד ושם להרוות רבים ממלקוש שפתיו, בדברי אגדה המשמחים לב); ר' יואל אשכנזי מזלוטשוב (ומרדכי יצא מגזע ישישים, מצא חן בעיני אלקים ואנשים); ר' מאיר ק"פ מבראד (המה טובים וישרים ומלאים ברכת ד'); ר' אברהם יהודה הכהן שוורץ מברגסז (דברים ערבים על אוזן שומעת); ר' שמואל ולדברג מירוסלב (ידידי ותלמידי המופלג החריף ושנון... עוד לפני עשר שנים בזולקווא ידעתי כי גדול חשקו... ויהי יוצא ובא בביתי... וראיתי כי גדיים שהנחתי נעשו תיישים... מכירו הייתי לשעבר ועכשיו ביותר); ר' שלמה גנצפריד מאונגוור (איקלע לאתרין... ומרדכי דורש טוב לעמו, דרש דרש בביהמ"ד הגדולה דפה, והלכתי לשמוע הדרשה לכבודו, ושמעתי דברים ערבים וברכתי ברכת הנהנין). הקדמתו המליצית מחורזת, ובה מקוה להדפיס את ספרו השלם. איה סופר, הספר על רש"ס, תרמ"ד, נרשם בח"ג, 1068.

סדר פרקי אבות עם פירוש דורש לפרקים בשולי הפנים. דפוס ר' יוסף פישער, תרמ"ט, א, פז ד'. מעבר לשער הסכמה חדשה מר' הלל ליכטנשטיין מקולומיאה, וישנות מהשו"מ ומרש"ס. דורש לפרקים על פרקי אבות, מהדורה חדשה ביזמת ר' יואל אשכנזי אב"ד יאס בברוקלין, ניו יארק, האחים שולזינגר, תשל"ב. בהקדמת בנו המהדיר כותב שהספר אזל סמוך להופעתו, ומצרף תולדות אביו, ספריו וההסכמות שקיבל, 24 עמ'. נוספת הסכמת ר' נפתלי הכהן שוורץ ממאד מתרנ"ד בספרו אילה שלוחה וכתבי הר"ן: ומרדכי יצא בלבוש מלכות... מכיר אנכי אותו היטב מאז הייתי שם בקראקא דכולא ביה אצל אחי ר' אהרן ור' מרדכי זאב, והשתעשעתי עמו הרבה.

אחרי ד"צ הספר: קונ' נחלת אבות, רשימה מפורטת מהפירושים והביאורים שנתחברו עמ"ס אבות כחמש מאות שנה, מאת בנו הרב יהודה, כג עמ'. בפתח דבר כותב שלא כלל אבות דרבי נתן. מדור מיוחד לתרגומים (נרשמו בלה"ק). בסוף הנצחות ותודות, במיוחד לר' ישראל ב"ר משה דוד מרגל מרוזלא.

נטעי נאמנה על סדר יחוסו. ירושלם, דפוס ר' ישראל דב פרומקין, תרס"ט, (לב) ד'. בהקדמתו באגדה משתפך בשבחי ירושלים, ומבאר מעלת כתיבת היחוס. מדף (ח) ע"ב מכתב ברכה מבנו ר' גדליה צבי בחידושי אגדה. מדף (טז) ע"א היחוס.