ר' חיים מרדכי ב"ר יצחק יהודה אייזיק ליב רולר

מניאמץ (תרכ"ח–תש"ז)

נולד בדימינשט ביום כ"ח אדר תרכ"ח, לאביו האב"ד ר' יצחק יהודה אייזיק ליב. מילדותו שקד בתורה, ואלפי לילות נידד שינה מעיניו. בן י"ז נשא בחורף תרמ"ה, את צפורה בת ר' אברהם חיים סארף מנאמני בית הרבי מבוהוש, נפטרה בתרפ"ב בת חמישים. סמך עשר שנים לשולחן חמיו בבוהוש, ורשם את מה שחידש. התידד שם עם האב"ד ר' שבתי סגל שנועץ אתו בהלכות עמומות, ועם חשובי הרבנים שבאו אל הרבי. ראה באדמו"ר מבוהוש את רבו המובהק, אף כי נסע גם לאדמורי"ם אחרים: צורטקוב, הוסיאטין, סדיגורה, ויזניץ, קוסוב, פשקן, בלז וסקווירא.

בתרנ"ד (או תרנ"ה) נבחר (בן כ"ח) כרבה של טרגו-ניאמץ במולדביה, על מקום הדיין רא"ל אתרוג. כיהן בה יובל שנים, ועל שמה נקרא. במקום גרו יראים וחסידים שלא איפשרו להקים בי"ס כללי, והיה יכול להתמיד בתורתו ובעבודתו. מהבוקר עסק עד הצהרים בשיעוריו הקבועים, נסע לבקר את חולי עירו, ורק אז נפנה לפת שחרית. אח"כ כתב את חידושיו ותשובותיו לפונים אליו. נח מעט, עסק בצורכי העיר, וקיבל קהל. בלילה בקע קול התורה מחדרו עד שעה מאוחרת. לא שינה גם בימי השרב בקיץ, ומעולם לא נסע לנופש. תפילותיו בחרדת קודש, ותמיד בציבור.

הרבה בתעניות, עסק בצדקה, ועינג ביותר שבתות ומועדים. הנהיג את קהילתו ביד רמה, ועמד על משמר קדשי היהדות. דרשן מעולה ממיס לבבות בנוסח הישן, ולא בנאומים ריטוריים. כשנזדמן לערים אחרות לבקר את קרוביו, נתכבד לדרוש ברוב עם.

נסע בתרס"ג לאסיפת הרבנים בקראקא, ונבחר כראש רבני רומניה. כשנוסדה אגו"י – הצטרף לשורותיה. מחשובי פוסקי הדור, ונודע במיוחד כוחו בהיתר עגונות. ר"מ ארק פנה אליו בתרע"ח לעיין בהיתר עגונות בתום, וגם בתום מלה"ע עמד בראש ב"ד שהתיר עגונות ברומניה ובהונגריה. בשנות השואה ניצל בנס, וכשיהודי עירו פונו בתש"ד לבוהוש – עבר לבוקרשט. בסוף תמוז תש"ו עלה לארץ, וגר במלון באב"ד בירושלים. גדולי התורה שמחו לקראתו, והפנו להכרעתו שאלות קשות. נפטר במיתת נשיקה בצאת השבת ט' חשון תש"ז, ונטמן בהר הזיתים. (זו' נפטרה אחריו ביום י"ז אדר). עולי רומניה שהגיעו לארץ, הקימו בתי כנסת באר חיים מרדכי על שמו.

ילדיו: א. ר' שלום נפתלי חתן ר' משה קופלר מפקשן. נפטר בתרפ"ב בן כ"ח; ב. ר' מנחם מנדל אב"ד וסלוי, אקרמן וסידני; ג. פרימה שיינדל הורביץ. לבנה ר' שלום נפתלי השיב: ח"ב, עא, ח"ג, סט. כשהתגרשה נישאה למרגליות, וכשהתאלמנה נישאה לר' לוי שטרנברג אב"ד דומברובני שבבסרביה (ח"ג, ג, יד, לד, סח); ד. רייזל זו' ר' ניסן גולדשטיין בקלויזנבורג וכיום בחיפה (ח"ב, יח, ח"ג, כ); ה. חנה זו' ר' יעקב חיים רוטר בקלויזנבורג (ח"א, עב, ח"ב, ד, יב, ח"ג, יב), ב"ר יחזקאל (ח"ב, נב). נספתה באושוויץ עם שני ילדיה, וניצלה זו' ר' דוד דב טירהויז בבני ברק; ו. חיה טויבא זו' ר' אברהם צויבל משאץ וב"ב (ח"ב, ס, ח"ג, נט). אצלם נותרו כתביו; ד. אסתר הגרושה.

נקרא על שם ספריו באר חיים מרדכי. כבר בתר"ס הדפיס בטשערנאוויץ חידושי בן יאיר על הש"ס, ונודע שמו בעולם התורה. ד"ץ בת"א, תש"ם לערך. שער נפתלי על הפטרות ז' דנחמתא ושבת שובה בתרפ"ב. קונ' באר חיים מרדכי בהיתר עגונות, קלוזש תרפ"ג, ודצ ברוקלין תש״י, ובשנים הבאות ג׳ חלקי תשובותיו. שירת דבורה בתרפ״ה, בח״מ על ברכי נפשי וט״ו שיר המעלות בתרפ״ח, בח״מ על י״ג העיקרים ועוד בתרצ״ט, ופירוש שכתב בשנות השואה על הגדש״פ — הדפיס חתנו הצעיר בירושלים תשכ״ט. בח״מ ספרי דאגדתא, ד״צ בת״א, מכון בוהוש, תשל״ח. הניח עוד כתבים רבים, וח״ד של השו״ת.

שו״ת באר חיים מרדכי, ד״צ שלושת החלקים מתרפ״ד, תרצ״ב ותרצ״ו (בכל אחד עב סי׳), עם קונ׳ עגונות, ת״א, מכון בוהוש, תשל״ז. המסכימים: הרבי מבוהוש; ראמ״מ שך; רי״י וייס (ידעתיו כי היה נחשב בין יחידי סגולה וגאוני הזמן אף בדור שלפנינו... חסידא ופרישא, ושמו הלך לפניו כאדם גדול בתורתו וקדושתו... פה מפיק מרגליות בדרוש ואגדה).

בהסכמה המודבקת של הרב מסקולען למו״ל הרב שמואל טוביאס אב״ד פיאטרא ניאמץ, מפליג בשבחי "הגדול שלא נמצא כמוהו בכמה ארצות", ובתיאור יראתו וחסידותו.

רבות מתשובותיו לחכמי רומניה, וגם לגדולים מחוצה לה. לבעל קרן לדוד מסטמר (ח״ב, ג), לירושלים לרי״ח זוננפלד (ח״ב, נג, ע), ר״פ עפשטיין (ח״ג, ס), ר׳ גרשון לפידות (ח״א, נה, ח״ב, יא), לר״מ קלירס מטבריה (ח״ב, מה), ולר׳ נחום אתרוג מצפת (ח״א, כג). כמו״כ לקרוביו: חמיו (ח״א, לד, לו, סד, סו, ח״ב, ז, סו, ח״ג, יא, סו), וגיסיו: רמ״מ סריף בפריז (ח״א, ע, ח״ג, ס), ור׳ מנשה ב״ר חיים רובין אב״ד באווילאר ורב ביאסי (ח״א, ד, ט, ח״ב, מט). לאחיו (חורגו?) ר׳ יצחק יעקב גוטליב בצפת (ח״ב, סג).