ר' מאיר בנו של ר' נחמן ליפשס, פרנס ומנהיג בלבוב. יש ונקרא ר' משה מאיר. מובא בספר זכר החיים של רחד"כ בן אחיו, דרוש ו, ובפתח השער לספר ברוך מבנים אשר עה"ת. נשא את לאה בת ר' שמואל זק"ק אב"ד אוסטרהא, נפטרה שם ביום ו' כסלו תס"ח (ולא תס"ט). נטע ארזים בישראל: א. ר' יצחק אב"ד ור"מ בקלויז אוסטרהא; ב. ר' משה אב"ד טרנופול (להלן); ג. ר' ברוך אברהם חריף אב"ד וילנא בתס"ט, פיורדא בתע"א, והורודנא. נחשב מגאוני הזמן. חתן ר' משה אב"ד הורודנא בעל תפארת למשה, נפטר ביום כ"ג (כ"ו) ניסן תק"ן, ונספד ביערות דבש. בנו: ר' אריה אב"ד הייצפילד באשכנז (על רב"א: כלילת יופי, ח"א, דף קב ע"ב-קג ע"א; דעת קדושים, 156–157; ענף עץ אבות, ח"ב, אות פג; מרגליות, א, 297); ד. ר' ישראל אב"ד ביחאווי זקנו של הרד"ל.
אנשי שם, 137.
ר' משה רבה הנערץ של טרנופול, בנו של ר' מאיר מלבוב. במצבתו נחקק: ומשה עלה אל האלוקים עש"ק ז' אדר (ולא אייר) תמ"ג, ולא כפי שנמסר: ממשה עד משה לא קם כמשה. קבלה בידי נכדיו שציוה קודם פטירתו, שמי מצאצאיו עד עשרה דורות שיהיה בצרה ויעורר רחמים ליד קברו, בודאי יוושע. מרחבי גליציה ופולין שלחו כספים לחלק שם לצדקה, וגם המנ"ח שלח את נכדי ר' משה לציונו ונענו (נכדו הרב אפרים זלמן היילפרין, צוואה, עמ' מ).
ר' מאיר בנו של ר' משה אב"ד טרנופול, מחכמי בראד. שקע בלימוד התורה, והתרחק משאון החיים. נפטר ביום ד' אייר תצ"ז, ויש נוסח מצבתו. בזקנותו נשא את פעריל בת ר' יקותיאל זלמן אב"ד באר, אשה גדולה וחכמה כבת חמישים, ונולד לה באורח פלאי ר' אברהם יקותיאל זלמן שנקרא פרלס על שמה (ראה ערכו). בזיווגה הראשון היתה זו ר' מנחם מאניש (וי"א משולם פייביש) מרגליות, ונולד לה ר' נפתלי מגדולי חכמי הקלויז בבראד. בשנים תקי"ט–תקנ"ב הסכים על הספרים: בית פרץ, הלכה פסוקה, תפארת ישראל, תיקוני זהב, נפש דוד, סידור התפילה עם פירוש האריז"ל, טל אורות. נקרא ג"כ על שם אמו פרילש, וילדיו נקראו ברנ"פ (ב"ר נפתלי פרעיל). בנו ר' מרדכי צבי נשא את באבא בילא בתו של ר"ש מנ"ש, ונולד להם ר' שמואל שמלקא מאומן אבי רבנים.
לתולדות, 97–98; ברודי, 63.
נודעו עוד מגאוני המשפחה, בלי לדעת בדיוק את הקשר. ר' דוד מצאצאי משפחת אשכנזי בלובלין שעלו לארץ. דומ"ץ ירושלים בב"ד של המג"ן (הרב משה גלנטי). נינו דור ששי ר' יעקב דוד יקותיאל הכהן, הדפיס את ספרו דעת קדושים שהוא מראי מקומות לספרי האחרונים על ד"ח השו"ע, ליוורנו תקס"ט. דרשותיו עה"ת, דרושים והספדים בשם בן הא הא, תקפ"א. השו"ת לא נדפס. ילדיו: א. ר' יעקב רב בצפת (מרגליות, ב, 386); ב. זו' ר' יהודה רפפורט. בשנת ת"ם לערך נולד להם בנם ר' יצחק תלמיד הפר"ח, וידיד ר' שלמה אלגזי. ראש חכמי ירושלים, וראשון לציון. בהיותו ש"ר נתקבל לאיזמיר בה כיהן ארבעים שנה. בשובו לירושלים ראשון לציון, עד לפטירתו בשנת תקט"ו לערך. ספריו: בתי כהונה א-ב, שו"ת חידושים ודרשות, איזמיר תצ"ו – שאלוניקי תקי"ד.
א"ע, לא, 298–299, עם ביבליוגרפיה; מרגליות, ג, 931-932.
ענף אחד של המשפחה מתיחס לש"ך, ע"י בנו ר' משה מפודהייץ (מו"ל נקודות הכסף ותקפו כהן). חתן ר' מאיר וואהל אב"ד בריסק. נפטר בשנת תמ"ו לערך), אבי ר' יצחק מוינא או מרישא (מו"ל גבורת אנשים). חתן ר' משה סג"ל אב"ד זברז (ולא מינסק), ב"ר למיל אייטינגר מוינא, אחיהם של ר' אברהם יועץ הקיסר בוינא, ר' אליהו פרנקפורט, ר' שמעון, ר' טבלי, ר' משה ממיץ, בני ר' מרדכי מאטיל הכהן סג"ל איטינגן, ב"ר אליהו חתן ר' שמעון גינצבורג מפוזנא, ב"ר אברהם, ב"ר יחיאל מפורטו שבאיטליה), אבי ר' משה דובריש אב"ד פינטשוב.
ר' משה דב בריש אב"ד פינטשוב (ולא אפטא), נקרא בזמנו "ר' בריש שפתי כהנ"ס" על היותו נין הש"ך. בחן את היעבץ, וראה שיפה כיון לדעת הש"ך, כי בידו היה כת"י ספר הארוך משו"ך. בהסכמת בנו נזכר שמו המלא, כולל משה. בכורו העיד, שכמה מתלמידיו נעשו גדולי הדור. נפטר בחצי ימיו, ונאמר אז שחידש ק"נ חילוקי דרבנן, ועוד חדו"ת לאין ספור שלא נרשמו. נשא את בתו של ר' אברהם אבלי, נכד ר' יחזקאל הלוי אב"ד קרוטושין, שהיה חתנו של ר' יצחק אב"ד פוזנא ובנו של ר' מאיר אב"ד ג' קהילות בזמושץ, חתן ר' שלמה לוריא רופא בלובלין, חתן ר' יצחק שפירא אב"ד לובלין, ב"ר נתן בעל מבוא שערים. בניו:
א. ר' יצחק הבכור, נולד בתק"ג. למד מתק"ח חמש שנים באה"ו, אצל ר' יהונתן אייבשיץ שאהבו מאד. כשנפרדו נתן לו את הפמוטות שלו, למען יזכרנו כל שבת. כשהשיא בזקנותו את בתו בברסלא, הפציר בו שיבוא לחתונה. ביום הבר מצוה נשא אשה, ונתקבל לרבנות סטבניץ (לא כיהן באפטא). נקרא ר' איציקל חריף. בן ל"א נתקבל לפינטשוב, אבל כעבור עשרה שבועות לכהונתו, נפטר שם במוצש"ק כ"ה שבט תקל"ד. חילוקא דרבנן שלו מתקל"ד, כתר כהונה, עב. ילדיו: 1. ר' דב זאב אב"ד שטקטשין ופינטשוב (להלן); 2. מאליה זו' ר' משה ב"ר צבי פיאסקר מקראקא, זקנו של רח"ד פרידברג. כשנתגרשה נישאה לר' יצחק מייזליש אב"ד קמניץ מח"ס חוסן ישועות, אבי ר' דב בריש אב"ד קראקא וורשא.
ב. ר' יצחק אברהם אבלי שנקרא ג"כ ר' איציקל חריף. יחוסו הגיע גם לר' פייביש אב"ד קראקא ולרמ"א. תלמיד אחיו הגדול, ואחרי פטירתו הוסיף לו בהתחלה את שמו. נקרא לברלין ע"י הנדיב ר' דניאל יפה, ולמד בבית מדרשו עם ר' דוברש היילפרין ראב"ד ומ"מ לובלין, ועם הפמ"ג. נשא את שרה מרים בת הגביר ר' איצק ר' אליעס מיוזפוף. אב"ד רקוב, אח"כ ביוזפוף בה הקים ישיבה ונעשה משיב לתלפיות, זמן מה בסטבניץ, ומתקמ"ח אב"ד פינטשוב על מקום הרב אברהם גבריאל. גם כאן תפס ישיבה, ובין תלמידיו בעל אור לשמים. הוציא לאור את ספרו שו"ת כתר כהנה, זאלקווא תקס"ה. נפטר ביום ב' תשרי תקס"ט, והניח הרבה מעות לצדקה.
תשובות אליו: בית אפרים, או"ח, ל-לב; גבעת פנחס, מד; עטרת חכמים, אה"ע, כח.
בניו: 1. ר' דובריש הבכור, יליד סטבניץ. אב"ד רקוב בה כיהן אביו, אח"כ בפאטשנוב בה הרביץ תורה ורשם את חידושיו בספר שהניח בכתובים, ובסוף ראב"ד רצ"ה הורביץ פינטשוב על מקום אביו. לדעת רצ"ה הורביץ כיהן בראקוב, מתקמ"ד בפינטשוב, ומתקס"ג בצוזמיר. כשפקדתו מחלה עזה, נסע לדרוש ברופאים בקראקא. נפטר שם ביום ג' ב' אד"ב תקע"ה, ונשתמר נוסח מצבתו. בפאטשנוב נולד לו בנו ר' דוד אב"ד חנטשין, אבי ר' צבי הירש, פישל ופיגא.
עיר הצדק, 189, מצבתו; לוחות זכרון, תרנ"ז, 67–64, תרס"ד, כתבי הגאונים, סח; 92-90.
2. ר' חיים מאיר זאב. נתקבל לרבנות טרלא בפולין לפני היותו בן עשרים. נשא שם את שרה לאה, בת הנגיד ר' שלמה וזו' יענטל בת ר' אלכסנדר סנדר הי"ד מזמושץ, ב"ר אברהם אבוש הכהן, בהג"ר משה הכהן גינצבורג אב"ד ראשניץ. בשריפת העיירה עלה באש כל רכושו, ונדד בצער ממקום למקום עד בואו להונגריה. נתקבל שם לרבנות רצפרט בה תפס ישיבה, והעמיד תלמידים מורי הוראה. כעבור שנים אחדות עבר לכהן כראב"ד ור"מ נאדאודוואר, ואח"כ לסוליש וקומידאט אנאטשא. חלה שם אנושות, וציוה להדפיס את ספרו. בנו ר' אלכסנדר (סנדר) יעקב שגר בשינאווא, קיים בזקנותו את צוואתו, כשנאלץ לשוב למולדתו הונגריה, והדפיס בפרסבורג תרי"ט את הספר שערי חיים עם הסכמות חשובות, ושיר שהציג בהתחלה.
בתו פיגא נזכרת בצוואת אביו הכתר כהונה; 3. בילא מירל זו' ר' עזריאל סג"ל, ובנם ר' איציק; 4. אסתר זו' ר' אלעזר אב"ד פילץ וטריטש; 5. יענטיל זו' ר' שאול מרדכי; ג. ר' משה.
ר' דב זאב (או להיפך) המכונה וולף בר, הוא בנו של ר' יצחק הבכור. רבים השתבשו בתולדות המשפחה, כי אין זה מצוי ששני אחים נקראים יצחק, ואב ובנו נקראים משה. גם בהקדמות הנכדים חזון נחום ודובב מישרים נאמר שהיה בנו של האח בעל כתר כהונה. יש וקראו לו בטעות דוד זאב. חתן ר' שאול אב"ד פילץ, הנזכר בנו"ב, אה"ע, פח. כיהן ברבנות שדה חדש, שטעקטשין, ומתקע"ג על מקום אביו כאב"ד ור"מ פינטשוב. נפטר שם ביום ג' ה' (או ח') תשרי תקצ"ג. ילדיו: א. ר' משה שנפטר בצעירותו. נשא את חנה רחל בת ר' שמואל אב"ד פודהייץ. בנו: ר' צבי הירש אב"ד זיכלין וראב"ד קראקא; ב. ר' אברהם אבלי אב"ד טרנוב; ג. ר' שלמה הכהן ברטרם אב"ד שטקטשין וראב"ד קראקא (ח"א, 578); ד. ר' ישראל אב"ד אלכסנדר שליד לודז. בספר קראקא השתבש שלא היה בן רק חתן, ונשא את בתו של ר' שלמה ברטרם. מתקצ"ט אב"ד פינטשוב על מקום אביו, עד לפטירתו ביום ד' י"ב ניסן תרי"ג. תשובותיו: ברכת כהן, י, מח. ילדיו: 1. ר' דוד אב"ד שטקטשין ואוסטרובצה בה נפטר בתרמ"ח. זו' נכדת הקיקיון. בנו: ר' טוביה גוטמן כ"ץ אב"ד קעלץ, מחבר שו"ת ברכת כהן בד"ח השו"ע. יצא לאור ע"י בנו ר' אברהם אבלי ראב"ד ואח"כ אב"ד קילץ, פיעטרקוב תרס"ח, ו, פד עמ'. חידושי הבן בסוף הספר, ואליו סי' ל. בהתחלה קונ' בית טוביה על יחוס המשפחה, מאת ש"ב רצ"י מיכלזון מפלונסק. מכתב רא"א מתר"ף לעזרת תורה, זכרון בספר, 25; 2. ר' שאול אב"ד סטבניץ, ומתרי"ג ממלא מקום אביו בפינטשוב, עד לפטירתו בעש"ק כ"ה ניסן תרנ"ה. בלויה ביום א' נמסר כתב הרבנות לבנו: 1. ר' שבתי שהיה גם בקי ביוחסין. אליו: בית יצחק, אה"ע, ח"ב, נז בתרנ"ח; לב"א, מהר"י הכהן, קמא, שער הענינים, יט, תנינא, או"ח, ד; בתו: II. שפרינצא זו' הנגיד ר' אברהם אבא ר"פ בבילייץ; 3. ר' דב זאב אב"ד קוצק. חתן רמ"מ מקוצק, ותשובתו מתרי"ג לחמיו: ברכת כהן, מט.
תשובות אליו וממנו: ברית אברהם, אה"ע, צג, חו"מ, ה; כתר כהנה, כט.
רח"ד פרידברג, כתר כהנה, 28–36; לתולדות, 401, 518; קראקא, 112 א; מכתבים ושיחות עם נכדם בנש"ק הרב שלמה יוסף אנגלרד מבר"ב, שהעמידני בקרן אורה בתולדות משפחה זו ואחרות.
רפפורט, רבה האחרון של מגרוב, טעות כנראה של פנקס, ח"ב, 306.
תמונות
