ר' יצחק (איצעלע) ב"ר שלום מרדכי שבדרון

מחתצמר וירושלים (תרט"זתר"ף)

נולד בשנת תרט"ז לאביו המהרש"ם, תקרא ע"ש דו"ז רבי יצחק מדרוהוביטש. מצעירותו נודע כעילוי, וכתב את חידושיו. נשא את חיה לאה בת ר' יעקב נטע וזו' שינדל ויינטרויב מטלומטש. חותנו היה בעל אחוזות בסביבת טלומטש וברודשין, ומסר לניהולו את אחוזת טרגוביצה בה נקרא הרב, ועל שמה נקרא. כעבור שש שנים נתקבל כרבה של חאצמער (חאצימירש, חצי עמר) ללא שכר. נתעשר מקנית שדות וכרמים. הגויים קראו לו הרב שאין הברד יורד על שדותיו. בתתר"ו גזלו את רכושו, ונותר חסר כל. זו' נפטרה ביום י"ט שבט תרנ"ח אחרי שגרו שם י"ז שנה, והניחה ו' בנים וג' בנות. אז עברו היתומים הקטנים לסבתם שינדל, ואילו הוא חזר עם בניו הגדולים אל אביו. בתרס"ג עלה לירושלים, כשאביו אחיו וגיסיו מחזיקים אותו שיוכל לעסוק בתורה. נשא בשנית את פריידא לאה ילידת תרמ"ה. בתרע"ח־ט חבר ב"ד החסידים של רא"צ שור, עם ר' שלמה אהרן ורטהיימר ור' אברהם חיים איפ. פסקיהם בשביבי אש, אה"ע, סי' ז, כא. נפטר ביום י"ט חשון תר"ף. אלמנתו הצעירה נותרה לגדל את ששת יתומיה ולטפל באחיה. נפטרה ביום י' שבט תשכ"ב.

מזיווגו הראשון: א. חנצע (תרל"ד–תרצ"ב) זו' ר' משה ישראל פלדמן אב"ד דרגמירשט; ב. דבורה (תרל"ט־כ"ד טבת תרמ"ט); ג. ר' יוסף בפרבוזנא; ד. ר' משה מאלסק דומ"ץ הליטש; ה. ר' מנחם מנדל. נולד ביום כ"ט חשון תרמ"ו. רב בארה"ב, ושד"ר למוסדות ירושלים. בסוף שנות התר"ף עברו אליו זו' חנה דליאון מירושלים וילדיו. אחרי תש"ח חזר לארץ, תפטר בז' אדר. כעבור יובל שנים שבו לירושלים גם ילדיו: פרופ' בנימין, רחל ובעלה המדפיס הנודע שמואל שולזינגר, וחיה לאה ליפמן. יתר הילדים בארה"ב; ו. יהודה (תרמ"ז, חצמר); ז. הב' אהרן (ט' טבת תרמ"ט־די"ב אייר תרס"ז). אחיו ר' משה ספר לו בקוני מצבת אהרן, וסיפר משקידתו ויראתו. מעזבונו נדפס פירוש אביו לתוספתא זרעים; ח. ר' אברהם יקיר (כ"ח אדר תרי"ן-כ"ג אייר תשל"ו) חוי שיינציא גוטפריד בירושלים. בנם שלום מרדכי (י"ז סיון תרע"א-כ"ג כסלו תשי"ז); ט. גד יליד ה' כסלו תרנ"ב. גר בצורטקוב אצל דודתו, שם נספה עם זוי יוכבד אוירבך; י. אסתר טאבא (י"ב אד"ב תרנ"ד-י"ח חשון) זוי ר' ליב ליברמן בירושלים. בתם היחידה ליבע-אהובה נקראה על שם אביה, ונישאה ליעקב שפירא בעל ביח"ר מגזן לשוקולד בת"א. יחידתם רחל זוי הסופר ר' ישראל ב"ר יעקב גליס ולהם צאצאים; יא. נחמה ילידת ה' נח תרנ"ו, זו' ר' אליהו סג"ל מדפיס בירושלים. מבניהם אחד בארה"ב, בנות וצאצאים. מזיווגו השני: יב. יעקב בניו יורק. נפטר בירושלים; יג. יהודית ינטע זו' ר' שמעון הכהן קליין למשפחת אגסי. נכדים להם מבנותיהם: שולמית זו' עודד שרמר בארץ, הדסה זו' אלחנן זוסמן בלונדון; יד. ר' חיים. נולד בתר"ע בירושלים. מלמד בעץ חיים עשרות שנים, והעמיד תלמידים חשובים. זו' יפה נפטרה בתשמ"ח. ילדיהם: ר' יוחנן יצחק ורח"ה מראשי מוסדות קרלין, וצפורה זו' ר' שמעון ליפא ז"ל; טו. אליהו. נולד בתר"ע. נפטר בירושלים; טז. חיה רחל. נפטרה בתשט"ו בירושלים; יז. ר' שלום מרדכי המגיד הירושלמי, מהדיר ספרי אביו וזקנו; יח. שרה זו' ר' משה ניימן. נולדה בתר"ף.

החל לחבר בחוצימר וסיים בירושלים: תוספתא סדר זרעים, כשמשני צידיה הפירושים מנחת יצחק בפשט, ושירי מנחה בפלפול. ירושלם, דפוס ר' שמואל צוקערמאן, תר"ע, ד, קג ד'. המסכימים: אביו (ראיתי כי הפליא לעשות... מצא מקורות לרמב"ם אשר כל נושאי כליו לא מצאו ידיהם ורגליהם); מהריל"ס בתרס"ו (ברכה בו, וידיו רב לו בפלפולא חריפתא... להאיר עיני חכמים בחילופי גירסאות); האדר"ת בד"ת. בפתח השער באגדה מביא ד"ת מאביו ומרש"ס, דעת קופרניקוס, ומתנה את הצרות שעברו עליו. כשמביא מכתב יד הכוונה לר' יצחק אייזיק דומ"ץ זלוטשוב מח"ס חיבת הקודש ושפת אמת, והמפרש הוא ר' יונה תלמיד הגר"א.

הספר סודר ע"י ש"ב נח זלץ. בעמוד האחרון לוח התיקון. כשבא להוציא גם סדר מועד, הספיק רק את מסכת שבת. זרעים יצא לאור מחדש ע"י בנו עם כל סדר מועד, ירושלים, דעת תורה, תשמ"א.

סדר נשים בפורמט מוקטן ע"י בנו שקרא לספר עטרת יצחק, ירושלים, דעת תורה, תשמ"ב, ד, דשמ עמ'. בהקדמתו מודה הבן לנדיב עלום השם, ומקוה להוציא גם את סדר נזיקין שבהכנתו מטפל, כמו"כ בהוצאה ב' של חלקי דעת תורה על יו"ד, הגהות על יו"ד וחו"מ, בבלי וירושלמי. על מסכתות ב"ב וב"ק נדפס בסוף חי' המהרש"ם למסכתות אלו. מתחת לתוספתא ציונים ומנחת יצחק באותיות מרובעות, ובשולים שירי מנחה באותיות רש"י. מעמ' רפו תוספתא חולין. מעמ' שלב תוספתא קרבנות, רק על ארבעה פרקים ממסכת זבחים, ושם נסתלק. בתרע"ג הוציא לאור לראשונה את ספר אביו תכלת מרדכי. הניח כתבים בהלכה, דרוש, מחקר וקבלה. בן עשרים חיבר ספר כללי הש"ס, ובו 530 ערכים. נדפס ע"י בנו יחד עם חיבור אביו עין הרועים.