ר' ברוך ב"ר חיים משה שור

מלבוב (תקפ"ג–תרס"ד)

נולד בפמורן (או לבוב) בשנת תקפ"ג (ולא תקפ"ו), לאביו הת"ח ר' חיים משה (נכד התבו"ש, חסיד רוזין, נפטר לפני תרל"ג). גדל בתורה, ובגלל דוחק הפרנסה נאלץ לעבוד (בשדה). ר' בצלאל אודיסר (שולזינגר) אבי חזנות הרגש גילה את קולו הערב, וניבא לו עתיד חזני מזהיר. סובב עמו כמשורר במקהלות שבקהילות גליציה ובוקובינה, ובהיותו בר מצוה עבר כבר לבדו לפני התיבה. שר גם אצל דודו של ניסי בלזור ירוחם הקטן. כששורר ביאסי בביהכ"נ הגדול נלהב ממנו הגבאי הראשון מעשירי העיר.

נתן לו את בתו לאשה, ושלחו לבוקרשט להשתלם במוסיקה מסודרת.

בן כ"ג נתקבל כחזן ראשי בחאטין בה חיבר את מיטב יצירותיו, ועל שמה נקרא חוטינר. עבר לקמניץ פודולסק, יאסי, היכל רומבן בבודפשט, ומתר"ל ש"ץ ביהכ"נ הגדול תוך העיר לבוב. נחשב גדול החזנים במאה הקודמת, מבלי לסטות כלשהו מדיני השולחן ערוך. מלחין בחסד עליון, והכניס בכל תנועה רגש ברוח היהדות המקורית. ניגוניו היו כפירוש לתפילות, והקהל התמוגג ביצירותיו כמו סדר העבודה ביו"כ, או אז בהלוך ירמיהו על קברי אבות. שר לפני הקיסר פרנץ יוסף בעת ביקורו בתרמ"ט. בתרס"א הוכתר בוינא כמלך החזנים. בן ס"ז חיבר לתיאטרון היהודי אופרטה שמשון הגבור, וכשאמרו שלחץ את ידי השחקנית פסלו הרב (רי"א איטינגא) מחזנות ד' שבועות. משום כך נסע לארה"ב, וכיהן בביכ"נ אנשי דוקלא באיסט סייד. לבוב לא מצאה לו מחליף, וכעבור זמן קצר (בתרס"ג) שלחה משלחת לפייסו שישוב. בן ע"ג חזר למשמרתו. כרע נפל באחרון של פסח תרס"ד, כשהתרגש במוסף בתפילת גלה כבוד מלכותך עלינו. ששת בניו חזנים נודעים: א. משה בהונגריה; ב. דוד; ג. ישראל שהדפיס את נגינותיו; ד. מאיר; ה. יעקב; ו. מרדכי, אבי דניאל בטבריה.

בכור שור עה"ת בדרך העבודה. לבוב, דפוס ר' ברל ליב נעבעליס, תרל"ג, ב, לד ד'. מעבר לשער הסכמת מהרי"א איטינגא (דברים ראויים להיאמר ולהעלות בדפוס, שרו חזניא למיהוי כחכימיא). בהקדמתו באגדה מצטדק מה ראה להדפיס, ומברך את אמו חיה יוטה. זהו חיבורו הראשון אותו מסר לידידו להתקין הלשון. נדפס רק על בראשית-שמות.

יתרון לחכמה על קהלת. למברג, ר' זיידע חיים ראהאטין, תרל"ד, מט ד', מבוא. בהסכמת רש"ס מתרל"ה כותב: כולו יראת שמים ושמץ דבר זר לא נמצא בו, כאשר העיד לפני בן אחי ר' שמעון סופר אב"ד פרשבורג אשר קרא את כולו (וחתם אף הוא). נגינות ברוך שור לימים נוראים, ע"י בנו ישראל, נוארק תרס"ו, 250 עמ'. נכללו כאן מבחר נעימותיו לתפילות.