ר' גדליה ב"ר אברהם הלוי שור

מניו יורק (תרע"א–תשל"ט)

נולד באיסטריק ביום כ"ה חשון תרע"א לאביו ר' אברהם חסיד רוזין. בתרפ"א היגרו לארה"ב, וכאן צמח ונתעלה בתורה ובחסידות. תחילת לימודו בישיבת רי"א שהיתה אז בשכונתו באיסט סייד. כשנפתחה מתיבתא תורה ודעת נמנה על ראשוני תלמידיה. הושפע עמוקות ממיסדה רש"פ מנדלוביץ, ורכש לו בקיאות בספרי המחשבה והחסידות. בן י"ב הצטרף ללומדי הדף היומי בנוסף לשיעוריו הרבים, ובן ט"ז כבר הגיד שיעור בדף. ר"מ שפירא העיד בביקורו בניו יורק, שזהו הראש הטוב ביותר שנזדמן לו לפגוש באמריקה. עם כל התמדתו מצא זמן לפעילות למען הכלל, וחיזוק חיי הדת בוויליאמסבורג. חבר בצעירי ופרחי אגו"י, ומוסר שם שיעורים בשבתות. בן עשרים נתמנה כמגיד שיעור בתורה ודעת, וטיפח בתלמידיו את הרצון לחדש. בתרצ"ז נסע לכנסיה הגדולה השלישית במרינבד כנציג צא"י.

נשא את שפרה בת ר' נחמיה איזבי מחסידי גור בדטרויט, שנלותה אליו בנסיעתו להשתלם בישיבת קלצק אצל ר"א קוטלר. למד שם רק שנה, כי הקונסול האמריקני הורה לו לשוב ערב פרוץ המלחמה. הספיק לצאת באניה האחרונה שהפליגה לארה"ב, ושיקע עצמו בפעולות הצלה. עמד מאחורי יסוד בית יעקב, ושאר מפעלים תורניים. אחותו סיפרה כי את שכר המורות הראשונות שילם ממשכורתו. כשחלה הרב מנדלוביץ בתש"ו מינה את ר"ג כמנהל רוחני של תורה ודעת, ואחרי פטירת ראש הישיבה ר' ראובן גרוזובסקי נעשה גם ראש הישיבה. בעשרות שנותיו במתיבתא העמיד מאות תלמידים גדולי תורה ויראה. כיהן גם כראש בימ"ד עליון לאברכים בספרינג-וולי. שרוי תמיד בשמחה, והדביק בה את תלמידיו לאהבת התורה. בשולחנות אדמו"רי רוזין נהג כחסיד מן השורה. משם נבעו עדינות מידותיו, קדושה והתרוממות, נקיות, ופרישות מהשתקעות באכילה ובשינה. חבר מועצת גדולי התורה, ומשתתף קבוע בכינוסיה. שימח אחד מתלמידיו שנכנס לחופה, ובצאתו נפטר פתאומית ביום ב' ז' תמוז תשל"ט. נטמן בהר הזיתים ליד רבי מרדכי שלמה פרידמן האדמו"ר מבויאן. רבים ספדו לו בניו-יורק, לוד וירושלים.

ילדיו: א. ר' יצחק מאיר בפלטברש, ר"מ בתורה ודעת, חתן ר"י לסר; ב. ר' רפאל במונסי; ג. ר' ישראל שמחה, ר"מ בישיבת אור שמח במונסי. חתן ר' מאיר מרגליות מלונדון; ד. ר' אברהם בבורו-פרק; ה. דבורה לאה זו' ר' משה שמעון זילברברג מפיטסבורג במונסי; ו. נעמי זו' רי"ה הרשברג ממקסיקו במונסי; ז. שולמית זו' ר' יעקב בלומין בבורו-פרק; ח. אביגיל זו' הנדיב ר' שלמה פרישווסר בלונדון.

אור גדליהו, שיחות ומאמרים לחנוכה, ברוקלין תש"ם, נט עמ'. שיחות ומאמרים שהשמיע על המועדים ונרשמו מקלטות. דפוס אופסט מוריה, ה, צה ד'. שתי מהדורות בתש"ם, וצילום השניה בתשמ"ו. בהקדמת בניו וחתניו משרטטים קוים לדמותו, וכותבים שרובי דבריו מיוסדים על השפת אמת. בהקדמת המסדר בנו ר' אברהם כותב, שנותרו קלטות רק משנתיים, ומבקש ממי שיש בידו עוד להמציא העתק, גם משיעוריו — לצורך ספר העומד להידפס. מדף פח הספדיו על ר"א קוטלר, רד"ב מטשבין והבית ישראל מגור.

אור גדליהו על בראשית. נרשמו משיחות שהשמיע. תשמ"ג, פ ד'. בהקדמת בניו וחתניו כותבים שהמאמרים הם משנותיו האחרונות בהם פירש לפי השגת המקבלים, ולא כבעבר עת העמיק עיון בדברי ר' צדוק הכהן ובית יעקב מאיזביצא. ערך בנו ר' אברהם עם הערותיו. בסוף הנצחות. מהד' ב בתשמ"ו, וכן ע"י קרן זכרון גדליהו. על שמות, דפוס ירושלים, תשמ"ה, ב, פב ד'. ד"צ בראשית-שמות לא"י בלבד, ירושלים, מאור הגליל, תשמ"ו.