בנו של ר' שלמה שנפטר לפני תצ"ב, נכד התרי"ח אבי אביו של התבו"ש. מחכמי בראד, דיין ומרביץ תורה. בתצ"א נדד במדינות מערב אירופה להדפסת ספרו. בנו: ר' מאיר אבי ר' יצחק אלישע אב"ד טלומטש, קומפלונג וקיטוב.
בית לוי, חי' הלכות על סדר הש"ס לתרץ קושיות ברש"י ותוס' עם ביאורי אגדות. זאלקווי, דפוס האחים ר' אהרן ור' גרשן ב"ר חיים דוד סג"ל ז"ל נכדי ר' אורי פייבש, תצ"ב (שפתי ישנים ובן יעקב רושמים בטעות גם מהדורת תקכ"ב), ב, ס ד'. המסכימים בתצ"א–תצ"ב: ר' יצחק סג"ל לנדא מזולקווא (צורבא מרבנן דמורה ומסיק שמעתתא ואגדתא...ביודעו ומכירו קאמינא); ר' אלעזר מקראקא אב"ד בראד (כל דבר סתום מברר ומלבן כשלג...קריתי באיזה מקומן של שבחים, וראיתי שהמה ערבים כעולת מחים); ר' יצחק זליג קרא מגלוגא אב"ד קליש וכעת בברסלא (האדם הגדול בענקים חכם הרזים...בשכלו הזך אפיק זך ומעייל צת בים התלמוד, ובא במשפט על כל נעלם); ש"ב ר' נפתלי ב"ר יהודה ליווא ממזבח (ואשתומם על המראה הנמצא כזה); ר' יחזקאל ק"ב מאה"ו (דברים הקרובים אל האמת ליישב דברים חמורים וסתומים, גם פלפלתי עמו בפלפלת כלשהו בדברי יושר וכושר); ר' משה חגיז (הדיין המצוין...בהיותו פה קרוב אלינו, מפיו שמענו ואותו ראינו מלא על כל גדותיו...מסרתי לו דבר שנתחדש לי בתחילת ברכות); ר' נפתלי כהן מפרג אב"ד גלוגא (המה מעשה חידודים...מתוק לחיך ונתנו ריח); ר' בנדט ויזל מברסלא (נהירין ליה שבילין דים התלמוד כשבילי דרקיע לשמואל, אגור חכמה כאיתיאל, ובנה בית לאל מזהב מופז חזב סגור). בהקדמתו כותב שגדל כל ימיו בין חכמים. המהרש"א התחרט על שהפריד בין הלכות ואגדות, ולכן מצרפם כאן יחדיו. לא הדפיס רק מה שצורף בכור הבחינה של חריפי העיר. מקוה להדפיס גם את חיבורו על מדרשים תמוהים, פירש"י לחומש, ותרגום יונתן בדרך קצרה. מודה לנדיבי וינא שתמכוהו ובראשם ר' מרדכי פייזונג, וכן לר' אהרן מהמבורג. ד"צ, ברוקלין, אחים גאלדענבערג, תשנ"ד.
בספר ד"ת מהרז ורבו הג"ר גבריאל ז"ל אב"ד רוהטין, ר' יצחק אב"ד פחנא, סמיכת חכמים, ר' יצחק בהרב מבוליחוב, ר' יונתן מח"ס ישועה בישראל, ר' גבריאל אב"ד נ"ש, רבי השל, ר' יוסף ב"ד אהרן מבראד, ר' אברהם ברודא, מח"ס נפתלי שבע רצון, ר' בריש אב"ד מעדרין והגר. בסוף מביא מכתבי האריז"ל.