ר' מנחם מנדל (מנלי) ב"ר לוי יצחק דב שור

מברודי (תקצ"א–תרס"ג)

נולד בשנת תקצ"א לאביו ר' לוי יצחק דב אב"ד פודקמין ורווה. דומ"ץ וראב"ד ברודי ל"ו שנה מתרכ"ז (ולא מתרל"ז, תרמ"ו). ניחן בחוש להבחין בדין תורה מי דובר שקר. בעל הוראה צנוע ועניו, ומוקיר רבנן. התפלל בבימ"ד ר' יוסף נתנזון. במבחר שנותיו קם בעוד לילה ללמד חינם בחורים מופלגי תורה. בשנתו האחרונה אזלו כוחותיו, רגליו לא נשאוהו, ונבצר ממנו להשיב לשואליו. נפטר בן ע"ב ביום ד' כ"א שבט תרס"ג, וציוה שלא להספידו. מצבתו בברודי ליד הרב יצחק חיות. ילדיו: א. ר' אריה הבכור. נפטר ביום כ"ד אלול תרנ"ד; ב. מלכה זו' ר' יהושע השל הרמלין מבראד; ג. זו' ר' יוסף. חתם עם חמיו בקלויז סטרליסק על חומר בקודש תרל"ו; ד. ר' אפרים בבראד שהוציא לאור את ספרי אביו חקנו. נולד בחורף תרכ"ח, ובהיותו בן חצי שנה נפטרה אמו לאה בת ר' צבי הכהן, ביום ו' (ר"ן?) סיון. נפטר ביום כ"א טבת תרצ"ט, ומצבתו בסוף בית העלמין בבראד.

תורת מנחם, קובץ דינים וחידושי הוראה בהלכות פסח, מלוקט מספרי האחרונים בעיקר. מונקאטש, דפוס קאהן עט פריעד, תרס"ג, ח, מ ד', שני שערים. הובא לדפוס ע"י בנו ר' אפרים מבראד, ומעבר לשער מודה לקהילת ברודי שהכפילה את שכר אביו בעת זקנתו. מהכנסות הספר יפריש עשרה אחוז לצדקה, מחצית לת"ת, ומחצית לישיבת עץ חיים שיסד רש"ק בבראד בשנת תרי"א. המסכימים בתרס"ג בחיי האב שנפטר אותה שנה לפני ההדפסה: המהרש"ם (יפה עשה בעטו); ראל"ה מסטרי (סידרם בסדר נכון וישר). לבן: רא"מ שטיינברג (אתמחי גברא, ושמענו שמעו הטוב לת"ח מופלג ומובהק בהוראה); ר' אלעזר לנדא מבראד (ידי"נ עת, מעדו שנה ופירש באר היטב... מצא חן בעיני). בהקדמת הבן המו"ל מבכה את אביו, ומוסר מתולדותיו. מציג חדו"ת מוקט רל"י; מכתב תנחומין ואגרת יוחסין מש"ב ידיד נעוריו מבראד ר' אברהם סג"ל איטינגא בדוקלא, בעודו טרוד בהדפסת שה"ג השלישי בלבוב; מפתח שהוא תוכן שלושים השורשים; לוח התיקון.