ר' משה יעקב ב"ר דוד טבל שורדשרף

מקולומיאה (תרי"ח–תרפ"ב)

נולד בבילגוריי ביום ב' טבת תרי"ח כבכור לאביו ר' דוד טבל, במשפחה נגידית מיוחסת. שם המשפחה גם ש"ש. עילוי ברוך כשרונות, ובעל חוש לציור ולהמצאות. בן עשרים נשא את שרה הירש בת הנגיד ר' שאלתיאל אייזיק מקולומיאה, ועבר אליו. עסק במסחר, ואיבד את הונו. נדד רבות, וחי בדחקות. בשנים תרנ"ה–תרנ"ז עבד פיזית קשה בבודפשט, ובלילות כתב במלון את ספרו דעת לנבונים, אחרי ששכניו הסוחרים נפנו לישון. החל כאן בפעילות שנמשכה עד סוף ימיו, להקמת דת יראת ה' בה יחזיקו גם הגויים. בתרנ"ח שב לקולומיאה. בתרפ"א הגיע לוורשא, זקן חולה ומלא תוכניות. בלכתו ברחוב במלבושי כבוד כשבכיסיו פתיתי לחם, נפל ונפטר ביום א' שבט תרפ"ב, והרופא קבע שנפטר מרעב (היינט, גל' 28, ג' שבט, 4). נטמן בבית העלמין בפראגא.

ילדיו נולדו בקולומיאה, ועד לשואה חיו עם הנכדים שם, בבילגוריי ובוורשא: א. שאלתיאל אייזיק. נולד ביום כ"ב אלול תרמ"א. נספה עם משפחתו; ב. חוה רייצא. נולדה ביום ג' תמוז תרמ"ג. נישאה לר' דוד טבל פוקס בבילגוריי. שרדה בתה הינדה לייטר הנשואה בארץ; ג. רבקה חנה. נולדה ביום ב' ניסן תרמ"ז, וגרה עם אמה בקולומיאה. לא נותקה מוסיף בטעות את תרצה (רגינה) ילידת תרמ"ד. נישאה בתרס"ח ליצחק הלרינג יליד תרמ"ב. נספו עם ילדיהם: 1. ישראל; 2. הילדה; 3. גיזלה. התאומים: 4-5. גיזלה(!) ואדוארד בתר"ע. נשא בתש"ז בישראל את רחל פיקסלר, וגרים בקליבלנד. ילדיהם: I מרגרט ילידת תש"ח. נישאה למרק ב. ארמין, ולהם בן; II. רות ילידת תש"י. נישאה לברי א. רוזנטל, ולהם בת.

דעת לנבונים. כולל ד' מאמרים על אבות: אמרים צרופים, יוסיף לקח, ארחות חיים ועמודי העולם. מונקאטש, דפוס קאהן עט קליין, תחילת תרנ"ט, כג, ד ד', 26 עמ'. מעבר לשער הראשון תיקוני טעויות, וד"ת שאמר לו אביו בשם זקנו רד"ב מלובלין. בהקדמתו כותב, שלא ראה בין מפרשי אבות מי שמשלב מאמרי התנאים כביאור והרחבה למי שקדמם. בסוף ד"ת ששמע מגיסו רצ"י מיכלזון מפלונסק, בשם זקניהם רד"ב שוורדשרף המגיד מלובלין ורצ"ה לוין מברלין. נספחו: מאמר תעודת היהודים על הד"א, ומגילת יוחסין הקצר שכתב להוריו — עד לסידורה של הארוכה שעמו. בסוף הוספות ותיקונים.

בשורת ספרים הפיץ את רעיונו המקורי, שהגויים יקבלו עליהם את שבע מצוות בני נח כמאמינים בהשם, וממילא יוקל ליהודים מרדיפותיהם, וייטב לישוב א"י. תורת העמים, מונקאטש, דפוס ר' צבי יעקב קאהן חתן ר' פנחס בלייער ז"ל ושותפו ר' מנחם קליין, תרנ"ט, 16 עמ'. בשער מבקש שיתרגמו את הספר לשפות, ויפרסמוהו בעתונות. בשבעה פרקים מגולל את עיקרי המצוות שגם על הגויים לקבל. שנית בהקטנה, קאלאמעא, דפוס אביגדור טייכער (מ. בילוס), תר"ס, 32 עמ'. בהקדמתו מרשה לכל אחד להדפיסו גם בעברית, ובלבד שיהיה המקור ובלי טעויות. מבקש מהמדפיסים בלעוזית שגם הם ירשו לכל אחד לחזור ולהדפיס, שכן הכוונה לפרסם את אחדות הבורא ולהרבות שלום בעולם. מעמ' 25 תוספת מכתב א-ב לקונגרס הדתי בפריז לדון בהצעתו. שלח אליהם מאה עותקים של ספרו בגרמנית. מגיב על הביקורת נגדו בעתונות. מהד' ג' בתיקוני לשון ובתוספת פרקים, מונקאטש, השותפים, תרס"ה, 32 עמ'. למכתב א-ב יש הוספה שלישית והבהרות נוספות. שתים מהמהדורות נרשמו ע"י חיים ליברמן במאמרו: הדפוס העברי במונקאטש, ק"ס, כו, תשי"א, 264, 266, ובו מתקן את שיבושי י.ל. וואהלמאן במאמרו על המחבר, אידישער קעמפער, ניו יורק, 643, תש"ו.

כמו"כ פיענח רח"ל את רמזי שם המחבר בסיום פרקי הספר. בתר"ע לערך הדפיס אצל ר"א קיפמאן בסיגעט מכתב לדורשי טובת ישראל ושלום ירושלים, 4 עמ', ובו מסביר את נחיצות ספרו תורת העמים שהדפיס גם בהונגרית בעילום שם. מבקש שיתרגמו את ספרו לשאר שפות אירופה, וימסרום לפילוסופי כל ארץ, למען יאמצו את הרעיונות שבו. קורא למוסדות יהודיים לתמוך בהפצת ספרו, וירמזו את שמו מבלי להזכירו במפורש. הראה את ספרו לכמה רבנים, והם שחקו עליו: הכיצד יתקבל רעיון זה ממי שאינו יודע כלל שפות? במכתב נוסף הדומה לקדמו יותר פירוט, ובו שמות הרבנים שתמכו בידיו: ר' ישעיה זילברשטיין, ר' יצחק וייס, רחא"ל הורביץ מקראקא, ר' אורי לנדמן מפודילאי ור' צבי גויטיין. המכתב נוסף לספרו עם פאר התפלה, ועמד לקרוא לספר הבא ברית שלום. הדפיס בסיגט גם מכתב גלוי לחכמי האונגליסטים מבקרי האמונה. למהדורה נוספת של תורת העמים קרא אמונה הקדומה, ורשא תר"ף, 21 עמ'. השער נדפס בשש שפות. בפרק השמיני רשם וידוי אישי ופרטים ביוגרפיים. בסוף צירף עמוד תיקונים.

תקון עולם, לקט תקנות קדומות של גאוני פולין בוד"א שלא לקנות הרבנות בכסף. מעמ' יג סיפור הריגת האחים ריצס בלבוב בערב שבועות תפ"ח, מועתק מפנקסים. קאלאמעא, דפוס אביגדור טייבער (מ. בילוס), תרס"א, טז עמ'. בהתחלה מכתב עידוד מגיסו ר' יעקב שור אב"ד קיטוב חתן חותנו.

נחלת ישרים, לקט אימרות תורה ומוסר מאבותיו, עם הערות שני גיסיו. מ. סיגעט, דפוס ר' אברהם קיפמאן, תחילת תרס"ד, טז עמ', עם הסכמת גיסו מקיטוב, ומכתב ר' אברהם איטינגא מדוקלא.

גזע תרשישים, יחוסם של ר"ח מקוסוב, ר"י מרוזין ורנ"צ מרופשיץ. למברג, דפוס א. סלט, תרס"ה, טז עמ'. מעבר לשער הסכמת ר' ישראל מויזניצא ע"י ר' הירש שטרנברג. כמו"כ מר' אשר הורביץ מרימנוב בקראקא ע"י ר' ישעיה הרליק, ומכתב ר' אברהם איטינגא. בהקדמתו כותב ששהה כמה חודשים בתרנ"ח אצל רבו האהבת ישראל בויזניץ, ולא הרשהו לרשום את תורותיו רק את יחוסו. נדפס מחדש בקובץ נחלת צבי, א. כתר מלוכה, דרוש ותפילה ליובל הששים של הקיסר פרנץ יוזף, קולומיה תרס"ט, טז עמ'.

הדרת צבי, זכר לחותנו הנגיד ר' שאלתיאל המכונה אייזיק הלוי הירש מקולומיאה וסדר יחוסו. מארמאראשסיגעט, דפוס ר"א קיפמן, תרס"ט, לב עמ'. בהסכמת ר"א איטינגא כותב שמצרף תשובה לשאלותיו בעניני יוחסין. מציג ג"ב את מגילת היוחסין של הגביר ר' אפרים פישל הלוי אברדם ז"ל מסמבור־ישן, והקדמה קצרה. בראשי העמודים ד"ת מבני המשפחה, ובשוליים סדר היחוס. ברכת המזון הקצרה על סדר הלכות תפילה להרמב"ם, קראקא תרע"ט.

שורנשטין ראה לפי: שורשטין