מזוולוב ופודהייץ (תרי"ט–תשי"ג)
נולד בשנת תרי"ט (או תר"ך) לאביו ר' אהרן ומ' הענא גולדא, ונקרא על שם ר"מ מפרימישלן. קדוש ופרוש מרחם, ומימיו לא ביטל תיקון חצות וטבילה לפניו, גם כשהיה לו חום גבוה. מילדותו עסק בנגלה ובנסתר, והסתופף בצל מהרי"א מזידיטשוב, והאמרי יוסף מספינקא שהסמיכו בכתב כאדמו"ר. גר שנים אחדות בזוולוב, ומשום כך נקרא על שמה רמ"ז או הרבי מזוולוב. רב ואדמו"ר בפודהייץ, ונודע כגאון קדוש בעל מופת. עלה לארץ בתרפ"ז עם זו' חנה רייזל, וגר בירושלים העתיקה. התפרנס בדוחק מתמיכת קרוביו בארה"ב. התפלל עם חסידי קרלין, והתקשר לאדמו"ריהם. לימד זוה"ק לזקני ביהמ"ד, והרצה שיעורי קבלה בישיבת המקובלים בית אל. במאורעות תרצ"ו–תרצ"ט גר בשכונת בית ישראל. בנפול הרובע היהודי בתש"ח אבדו חיבוריו הרבים בקבלה, ורק מעט מתוכם הספיק להדפיס בקונטרסים. עבר באותה שנה לגור בקטמון, בה נפטר ביום כ' אייר תשי"ג.
רמ"ז. חידושים עה"ת בדרך פרד"ס. ירושלים, דפוס יהודה עמרם איתאח, ת"ש, ב, מב עמ'. בהקדמתו כותב שחיברו בזוולוב. באותה שנה הדפיס נפש חיה הוא שמו, רמזי השמות בסדר א"ב, ב, יא עמ' ועמוד תיקונים. צורפה לו: צוואה לבניו ותלמידיו, ב, טז עמ'. מתוק מדבש, רמזי קבלה עה"ת, תש"א, ב, כט עמ', הקדמה. באותה שנה: גימטריאות פרפראות לחכמה, טז עמ'. מספר הקדמי, ביאור חשבונות סבוכים בקבלה, תשי"ד, יח עמ', הקדמה. בסוף (קונ' כסא אליהו) בו מעורר לקחת לסנדק כסא נוסף על זה של אליהו הנביא, ולומר פרשת הקטורת לפני מנחה. חותם אמת, להוכיח שחישובי כל תיבה וכל אות מעלים ט' שמספרה עולה בגימ' אמת. דפוס בית יתומים דיסקין, תשי"ז, טז עמ', הקדמה.
הערות וציונים שרשם בשולי ספר בית אהרן מקרלין, נדפסו עם תולדותיו, קובץ בית אהרן וישראל, יט, תשמ"ט, לא-לד. פודהייץ, 295; ר' אהרן הויזמן, חסידי קרלין בירושלים, נה, יפרח מטה אהרן, בסוף; הרב א. אברהם שורץ, אור הגנוז (קרלין-ללוב). ג, אייר — תמוז תשמ"ז, 36-37.