ר' משה ב"ר שמעיה שטינברג
אב"ד ברודי, רב בקראקא ובניו יורק
מברודי (תרס"ג–תשמ"ז)
נולד בשנת תרס"ג לאביו ר' שמעיה אב"ד פרימישלן. למד בברודי אצל זקנו המחזה אברהם, ואחרי פטירתו בתרפ"ח הוצע לרבנות העיר על מקומו. מולו התמודד הרב יוסף פופרש שבתרפ"ט זכה בהגרלה אחרי שהקולות היו שקולים. מצדדי ר"מ פעלו אצל השלטונות לפסול את הבחירה. החל לכהן בתר"ץ, וקנה לו את הספרדיק היצוגי. לבסוף נבחר בתרצ"ד כאב"ד, ור' יוסף כראב"ד. דרשן בחסד עליון גם בשפת המדינה. רבה האחרון של העיר.
כשנכנסו הנאצים חיפשו תחילה את הרב, אבל ראשי הקהל שידעו את מחבואו לא הסגירוהו. הסתתר ז' חדשים בבונקר עם ר' פייביש רובין מיברוב ובנו ר' אשר ישעיה מרדיחוב. בעת האקציות הוברח עם זו' רחל לאה בת ר' יעקב פ"ת אב"ד פודגורזע לכפר הסמוך פניקווא, ע"י הסוחר ר' מרדכי ברוין שעלה אח"כ לארץ עם משפחתו. התחבאו שם י"א חודש אצל איכר אוקראיני שסיכן עצמו, בבור תפוחי אדמה, ביער ובמחצבת אבנים, וניצלו מסכנות יומיומיות. שוחרר ביום י' ניסן תש"ד כולו חולה ונפוח, וגר בדובנא.
הרוסים העבירוהו לקרמניץ שבווהלין (דוניה בן ששון, למען תספר, 73). נסע לערי הסביבה לעידוד הניצולים, והקמת מצבות לנספים בגיא ההריגה. בתמוז נכבשה ברודי, וראה בחורבן עירו. שרד בפולין כרב יחיד, ונקרא לכהן בלבוב. בשבט תש"ה עבר לרבנות קראקא, ותיקן את עניני העיר. בתחילת תש"ז עקר לפרג, ובתחילת תש"ח הגיע לארה"ב.
רב קהל מחזה אברהם ברחוב ברודווי, ורבו של מערב מנהטן. ראב"ד הסתדרות הרבנים, ומקובל על כל הזרמים. צנוע וידידותי, ולא התערב במחלוקות ובהכשרים. שונא בצע, ומתפרנס רק ממשכורתו. נקרא תכופות ע"י הרבי מבאבוב להיות הדובר בפגישות עם נציגי ממשלת פולין להשתדלות בענינים יהודיים כגון גידור בתי העלמין. בשואה אבדו חיבוריו על הל' מקואות, סוגיות הש"ס, דרשות על הפרשיות, המועדים ולהזדמנויות. הכין לדפוס את ספר תשובותיו עין משה, והוציא לאור ח"ב של תשובות זקנו מחזה אברהם עם הערותיו עין משה. נפטר בחטף בן ס"ו בלא ילדים ביום ג' אב (ולא כ"ג תמוז) תשמ"ז, ואלמנתו סמוך לאחר מכן. כיד ימינו בבית הדין כיהן קרובו הרב שלמה בן ציון הרבסט רב קהל פרימישלן בפלטבוש. לפי הצוואה הוא היורש, והשלים את הוצאת מחזה אברהם ח"ג.
תשובה אליו: תפארת צבי (קורנמל), לת בתשכ"ד (על מחז"א). ממנו: מחזה אברהם, ח"ב, או"ח, יד, טו בתשי"ז–תשי"ח; מנחת סולת, ח"ב, א בסוף; גליוני ישרון, סט-עא (מכתביו מתשכ"ז–תשכ"ט); סיומי הרמב"ם, תשמ"ט. י. שמולעוויטש, פארווערטס, 3,2.6.78 ; אחרי המבול, 14, 43–44, 106 ; פנקס, ח"א, 130 ; המאור, רצט, תשמ"ז, 23 ; הפרדס, תשרי תשמ"ח, 27 ; מאיר וונדר, יום הששי, י"ז מנ"א תשמ"ט, 51.