מזמושץ וקראקא (תקכ"ח–תר"ב)
נולד בזמושץ ביום ג' א' טבת תקכ"ח (ולא תקכ"א) לאביו הגביר הצדיק רצ"ה היילפרין (בנה בית חולים בזמושץ. אפוטרופוס ליתומי העיר, והשיאם גם בעת זקנותו. בנו אמר תמיד שהוא כחלא לגבי חמרא. חתן הגה"ק ר' אלכסנדר סנדר ב"ר אברהם אבלי גינצבורג אשכנזי שנהרג עקד"ה ביום ו' סיון תק"ב), ב"ר ישעיהו (חתן הרב אברהם מייזליש נכד חתן הרמ"א), ב"ר יואל בעל שם הלפרין מח"ס מפעלות אלקים (חתן-הג"ר אהרן צבי בנו של-ר' שמשון הכהן חתן הרבי ר' השל), ב"ר אורי, בן המקובל ר' יואל בעש"ט הזקן מזמושץ. בכתבי רח"ד נאמר שיחוסו כמו של סה"ד ומהרש"ל. לשום סיבה הוצרך להחליף את שם משפחתו לשיף.
מילדותו ניכרו כשרונותיו המגוונים. למד בעירו עד גיל עשרים אצל הגאונים מרכבת המשנה ופרי תבואה. ביום הבר מצוה בתקמ"א נשא את לאה, בת ר' אברהם ב"ר אליעזר ב"ר משה חיים אב"ד לבוב (אבי ר' יעקב יצחק אב"ד זמושץ, אבי ר' יוסף הוכגלרנטר אבי הזכרון יצחק), ב"ר מנדל ר' ליזרש, חתן ר' משה חריף אב"ד לבוב, נכד המהרש"ל, רא"ל הגבוה מקראקא ומהר"ם, ב"ר אליעזר אב"ד קומרנא חלוטשוב, ב"ר זכריה מנדל בה"ט אב"ד בלז. ביתר דיוק ראה: אלף מרגליות, 468, 477. כשהתאלמן נשא בתקס"ז את שינדל אחות אשתו של ראז"מ.
תורה וגדולה במקום אחד. נכנס לעסקי בשמים לכל המחת, ונסע ג"פ בשנה לוינא, לייפציג ובראד. בדרכו סר לבקר את גדולי הדור, להשתעשע עמם בפלפולי אורייתא. הקדיש את לילותיו לתורה, פיזר לצדקה, ותמך חודשית ברבני עיירות הסביבה. דוגמא אחת מני רבות היא מסירותו לרצ"ה הלר מח"ס טיב גיטין שנתגדל אצלו, ונחשב כתלמידו. כשראה את דוחקו נסע עמו לוישניצה אל מח' הברוך טעם, ושלושתם נסעו להושיבו ברבנות בריגל, אחרי שעוד תרם 400 רובל לצורכי הקהילה. אח"כ השתדל למענו שיתקבל כמ"ץ ור"מ בבראד באמצעות גיסו ראז"מ.
התרושש במצור השבדים בתקס"ט, כשזמושץ נלכדה ונשללה. נדד לוינא בה התפרנס כמגיה בדפוס של אנטון שמיד. כנראה משם עבר ללבוב, והיה חמש שנים מנהל חשבונות בבית המסחר של הגביר ר' יצחק רפפורט. לבסוף התישב בקראקא כמנהל חשבונות בבנק (ביהמ"ס) של רד"ב מייזלש (והורביץ). פירנס את ביתו בכבוד, והמשיך לפזר כאחד הנגידים. נדע בעיר בשם טוב כמופלג בתורה, חכם במדעים, ירא שמים, שפל ברך במלבושים פשוטים, איש אמת, אוהב הבריות ומכבד ת"ח. פירסם בעיר את טבעו של מהרש"ק ידידו מימי זמושץ, ואליו נשלח בתקפ"ה ספר החיים שהיה יחיד בעיר ועבר מיד ליד (כלילת יופי, ח"ב, לו). החליף עמו מכתבי תורה, ועם רנ"ק מכתבי פילוסופיה ומדע. פניתו שיבקש מהישעיר' להסיר את החרם לא נשאה פרי (אשכול, ב, 13).
בשנת ת"ר פרש לעסק התורה וסידור חידושיו, ולא יצא רק לתפילה. נפטר ביום י"ב שבט תר"ב. נוסח מצבתו בעיר הצדק, 90. צוואתו מתקצ"ח לנכדו בה מזהיר שלא להתחבר ליכת', בספר גיעת ארי (רובינשטיין), כד-כה, עם יחוסו. המחבר מספר ששמע מפי ר' יצחק שמשון מייזלש-הורביץ אב"ד זולקיב נכד רמצ"ה מייזלש מזולקיב, שהוא שלישי בשלישי עם האב רצ"ה הלפרין, ושניהם נקראו על שם סב אחד.
ילדיו: א. אבי ר' צבי (הירשלי) שחי בתר"ם בקראקא ובידו היו חלק מכתבי זקנו; ב. ר' ישעיה. נשא את חיה בת הברוך טעם. מח' השיב לו בתקס"ד: עטרת חכמים, או"ח, ט-יב, חו"מ, ג. ילדיהם: 1. רצ"ה תלמיד זקנו הברוך טעם (מליץ יושר, 61); 2. ריקלי זו' ר' אהרן נתן אב"ד קרשיב ופרמפול; 3. זו' ר' שלמה זלמן זאלע זילברפלד בקראקא; ג. גיטל זו' המדפיס ר' שלמה רובינשטיין בזולקיב, אבי ר' דוד צבי, אבי הדרשן ר' מרדכי בקראקא ובירושלים שנשא את בת דודו רש"ז זילברפלד (נטעי נאמנה).
הניח כשלושים חיבורים על רוב הש"ס שנותרו בידי בן בנו, וקצת אצל נכדו המ"מ ר' מרדכי רובינשטיין מזולקווא, שלחלקו נפל ספרו הגדול על קידוש החודש. הוא הביא לדפוס רק עמ"ס עירובין, בו נראות ידיעותיו הרחבות של זקנו בהנדסה ובאסטרונומיה: מנחת זכרון, קראקא, המו"ס אהרן פריסט, דפוס יוסף פישער, תרנ"ד, ד, סו ד'. ד"צ בישראל תשכ"ח.
הסכימו למהדיר: ר"י שמלקיס (נודע לגדול בתורה בימי הגאונים הצדיקים האבד"ק לייפניק ואבדק"ק ניקלשבורג); ש"ב ראליה מסטרי (מלאכת אומן פרי תנובת לב נבון ורחב...יבאר כל דבר הקשה על פי חכמת המדידה והתשבורת); רד"כ (יש בו דברים ישרים למביני מדע, והיה ספון אצל גדולי דורו); רב"א וייס (עוד בימי עלומי שמעתי עילת תהילת...המפורסם בתורה וחכמה השכל וידע...ישרים ונבוחים המעידים כי טרח ויגע בתורת ה' בשקידה יתרה, חיבת הקודש ומיטב הגיון); רבני קראקא ר' מאיר ר"פ ור' יוסף יהודה צוקר (מחשובי וחכמי עירנו בדור שלפנינו, ועד היום יסופר תהילתו משקידתו על דלתי התורה ביראת אלקים טהורה); המהרש"ם עם ד"ת (בדור ההוא כולם שבו והודו לשמו ושמחו בחידושיו...חיבור הלז הבנוי על אדני האמת); האב"ד רחא"ל הורביץ (לכל בני עירנו זכר האיש הנכבד דגל מרבבה...יספרו גודל צדקתו וענותנותו חכמתו ויראתו. הוא היה מהשרידים אשר ה' קורא, בו היו התורה והחכמה נצמדות, הדעת והיראה אחוות. לא נהנה מכבוד תורתו... ובימי גדולת עושרו וגם אחרי דללו מעינות אוצרו, הוא רק בעמל כפיהו החיה את נפשו וכל מותרות זרה הלאה, כי הקדיש ימיו לתורה ולתעודה וליראת ה'); ר"ש ולדברג מירוסלב עם ד"ת גם בחכמת התשבורת; רא"ב קלוגר (שמעתי מפה קדוש אאמו"ר שלמד בימי ילדותו בזמושטץ, לשבח ולפאר את הרב ורוב שקידתו בתורה. לא לבו הלך אחרי פלפולים, כי אם בתורת אמת היה חפצו); ר' גדליה צבי מזברז בן המהדיר, עם חלק מהד"ת שלו והיתר נדחה למהדו"ת. בהקדמת המהדיר מפליג בשבחי קהילת קראקא ששמרה על צביונה הישן, ומסביר מדוע פתח במסכת זו. מסדר את תולדות המחבר ויחוסו. הקדמת המחבר מתקס"ז בהיותו בן ל"ט, היא מופת של יראה ותשובה. בהקדמתו השניה מתר"ב מספר כיצד נתחבר הספר. לפני יותר מיובל שנים למד את המסכת חמש פעמים, כל פעם ביתר עיון, ובעיקר עם המהרש"א. כשנכבשה זמושץ בשבת ערב שבועות תקס"ט, שללו האויבים ואיבדו את כל חידושיו. בעת בזקנותו לומד שוב להיזכר במה שחידש, ואינו מוציא מה שנאמר לו שנמצא באיזה ספר. הציע את חידושיו לגאוני עולם במסעותיו לוינא למסחריו, ואמרו שעל אדני האמת הטבעו: ראס"מ, הברוך טעם, ור' מרדכי בנט. כמו"כ כשהתארח בבית קרובו רמ"מ מייזלש שהיה אז לפני ל"ג שנה אב"ד נמירוב, או כשהתארח בביתו ר' מאיר אב"ד גלינא בבראד, והוטבו בעיניהם מאד.
מליץ יושר (מה' גולדשטוף), 23–21; לחות זכרון, תרנ"ז, 74–73, תרס"ד, 109; שה"ג השלם, א, 206; אשל הגדולים, קצב; קראקא, 78, 101; לתולדות, 279; לא נתקה, ח"א, 554.