ר' יעקב (יעקלה) ב"ר בן ציון שליטא

מטרנופול (תרנ"ו–תש"ב)

נולד בזבורוב בשנת תרנ"ו לאביו האב"ד ר' בן ציון. מגיל צעיר נודע כעילוי, ובן עשרים נסמך להוראה. נשא בתרע"ו את העניא בת ר' יהושע השל באב"ד אב"ד טרנופול, וסמך לשולחנו. כשנפטר חמיו בתרע"ט מילא את מקומו. בתרפ"א קבעה ממשלת פולין שבכל קהילה יכהן רק רב אחד, ואז פרצה מחלוקת עזה בעיר מי בראש. הוא טען שקיבל את הרבנות בנדוניה ובירושה, ותמכו בו קרוביו בעלי ההשפעה בקהילה ופשוטי העם. מולו ניצב גיסו ר' דוד מנחם מוניש באב"ד בעל החבצלת שהיה קשיש ממנו, למדן מגאוני הזמן, וסביבו התלכדו הלמדנים והחסידים. לבסוף כיהנו שניהם זה בצד זה, והיה די לשניהם לפעול בעיר הגדולה.

התפלל בבית כנסת משלו ברחוב יוסף באב"ד. בעל מזג נוח, וחזיר בכבוד עמיתו הרב. ניחן בתפיסה חריפה, בקי בהווית העולם, למדן פיקח, מקורב לחסידי הוסיאטין, מתון ולא קנאי ביחס למזרחי. פעיל בהכנות לועידת רבני גליציה בלבוב תרפ"ח, ובמכתביו לר' משולם ראטה מתריע כי המארגנים חסידי בלז אינם קוראים לרבנים שאינם תחת השפעתם, ומזמינים אדמורי"ם שאינם רבנים. מזכיר את דודו (ריח"ל מייזלש) אב"ד מנוסטרישץ שיבוא. השתתף בועידה השניה של אגו"י בגליציה המזרחית בתרצ"א, ונבחר בה לנשיאות. בכניסת הנאצים התחבא במרתפים. נספה בתש"ב עם משפחתו, אך י"א שנשלח לבלזיץ בפברואר תש"ג. בנו יחידו שמעון נהרג בתש"א ע"י האוקראינים בן כ"ד.