מאורי גליציהאנציקלופדיה לחכמי גליציה
שליפר (Schleifer)

ר' שלמה יהודה ליב ב"ר ברוך שליפר

אדמו"ר בלנטשנא, רב בבוקובסק

מבוקובסק ולנטשנא (תקל"ח–תר"ג)

נולד ברישא בשנת תקל"ח לאביו הצדיק נסתר ר' ברוך. נתיתם ממנו בילדותו, ולימים אמר עליו שאילו האריך ימים היו שניהם כרבי חייא ובניו. מילדותו קידש וטיהר עצמו, וכשגר בבית חייט אחד — גדר עצמו במסירות נפש משמיעת דברים בטלים. בהגיעו למצוות קיבץ פרוטה לפרוטה, להשיג פרשיות שכתבן רבי משה סופר מפשוורסק. כשבא אליו ראה שכבר הכין לו תפילין, ואת מחירן דינר זהב נתן לו כדורון דרשה.

הסתופף בצל צדיקי פולין: החוזה מלובלין, היהודי מפשיסחא (אמר עליו שמקננת בו נשמת משיח בן יוסף, ומקפיד תמיד על נקיון בגדיו וכליו. עוד העיד עליו שדוא מליו הצדיקים, ויש לו צלם אלוקים בשלימות גמורה), ורבי שמחה בונם מפשיסחה (העיד שהרגיש קדושה בכל פעם שרש"ל נכנס לחדרו). גם חביריו ר' יצחק מוורקה ורמ"מ מקוצק הגדירוהו שהוא כמלאך. דרכו השכלתנית לא היתה מקובלת בגליציה, ומשכה עליה התנגדות חריפה מרבי נפתלי מרופשיץ וסיעתו. יחיד היה רצ"א מדינוב שהסתופף עמו בצל רמ"מ מרימנוב, ונשאר בחברתו בעת המחלוקת עליו, בהעידו שרבי יהושע מדינוב היה קם מפניו, כי אליהו הנביא נכנס עמו. גם הוא עצמו אמר, שמאז שנפטרו רבותיו אליהו הוא רבו. עוד אמר עליו ר"י מדינוב, שבתורתו ובעבודתו הוא מאיר את כל העולמות, והרבי מרופשיץ חולק עליו לטובתו להצילו ממלאכים ושרפים שמקנאים בו.

רבנותו הראשונה בבוקובסק. לא מצא נחת בעיירה שאוירתה חסידות גליצאית, ונאלץ לעזוב. לימים כשכיהן שם הרב שלמה הי"ש מבאבוב, קרא לבעלי מלאכה לחזק את הבית בו גר. עבר לרחוודוב, ולבסוף התישב בלנטשנא שבפולין ועל שמה נקרא. נפלאות סיפרו על עבודתו ופרישותו, צניעותו וקדושתו. הפליג בחיבוב המצוות, בעונג שבת, ובאהבת ישראל. סבל רדיפות, בזיונות ונסיונות לרוב, אך גם יריביו כבדוהו. תלמידו המובהק: ר' שמואל משינאווא מח"ס רמתים צופים. מתלמידיו גם: ר' יעקב דוד מוישיגרוד מחבר הגהות מהרי"ד על תו"כ, ר' מוטל מניישטט, ר' מתתיהו מקוסוב, ומח' ר' נח מלנטשנא. בר"ה האחרון לחייו אמר לתלמידו רבי אשר מקרשניק בעת גזירת חובת הצבא על יהודים, שמשיח בן יוסף לא ייהרג רק ימות מצרות ישראל. בימיו האחרונים היה רגיל לומר נצח, ונפטר בספירת נצח שבחסד, ביום י"ט ניסן תר"ג. נספד ע"י ר' אליקים גצל אב"ד לאמאז ואוסטרובה בספרו מי נח. י"א שהיה לו אח אדמו"ר בטושין.

ילדיו: א. רבי יהושע הגדול, אדמו"ר לחסידי לנטשנא בסוסנוביץ ואח"כ באוסטרובה, מח"ס תולדות אדם. נולד בשנת תקע"ט, נפטר ביום כ"ח ניסן תרל"ג, ונטמן בוורשא. בתו רחל לביאה נישאה לרבי יעקב יצחק רבינוביץ מביאלא (תר"ז — וורשא, כ"ג אד"ב תרס"ה); ב. ר' אברהם חמיו של רבי שמואל וייגנברג מסלונים; ג. אסתר זו' ר' משה ליב קליגסברג ב"ר נח מלנטשנא. נפטרה בירושלים ביום ה' אדר תרנ"ט; ד. ליבע זו' ר' ליביש מלנטשנע.

תפארת אבות, אמרות ותולדות רש"ל, בנו מאוסטרובה ונכדו מביאלא. ירושלים, דפוס מגן בת"א, תשכ"א, דש עמ'. הקדמות מהאדמו"ר מביאלא שממנו צורפו מכתבי הדרכות והנהגות, ומבנו המהדיר הרב דוד מתתיהו רבינוביץ. בסוף מגי' זכרון קדושים. התורות נערכו ע"י רש"ח פרוש, והתולדות ע"י ר"ב לנדוי.

סנוק, 582; רש"ח פרוש, המחנה החרדי, כ"ד ניסן תשד"מ, 10.

מקור: מאורי גליציה, חלק ה׳, טורים 319–321 · הטקסט הועתק בזיהוי אוטומטי מסריקת הספר וייתכנו בו טעויות

אילן יוחסין וקשרים

מסגרת זהב = יש לו ערך · מסגרת מקווקות = מוזכר בערך בלבד · ריחוף או הקשה על שם מציגים פרטים; לחיצה פותחת את הערך