מלבוב (תרי"ח–תרפ"ח)
נולד ברישא בשנת תרי"ח לאביו ר' שמואל רה"ק. מנעוריו נודע כעילוי, ומילא כרסו בש"ס ופוסקים. ידען ובקי בחכמות, ושלט בשש שפות. בגיל כ"ב נשא את מלכה בת הגביר ר' יעקב (שלום) כגן מקמניץ־פודולסק, נכד הגאון מדינוביץ ונין למהרש"א ולר"פ מקוריץ, עבר אל חמיו לאודיסה, אלא שבהיותו נתין אוסטרי נאלץ כעבור שנה לשוב לרישא. נכנס לעסקי בנקאות, אחוזות וכרית נפט, והקים בית מפואר לתורה ולחסד. בכורו העילוי ר' שלום תלמיד רי"א קמלהר וחתן ר' יעקב יצחק תאומים נפטר בן כ"ה. אז עבר ללבוב עם זו', בנו ר' יצחק, וחתנו ר' נח פפירנה מרוסיה אבי ר' שאול. פתח בנק בעיר, פיזר לצדקה, תמך במוסדות תורה ואי", תעסק בצורכי ציבור. העריכוהו גם בגלל נועם הליכותיו ודמותו האצילית. ציר לועידת היסוד של אגו"י בקטוביץ. בתרע"ג איבד כשני מיליון כתרים בגלל שהמשיך לתת אשראי לסוחרים, שעה שבנקים אחרים גבו את חובותיהם. מתרע"ד נשיא אגו"י בעיר, יו"ר בית הזקנים, ומסור לשכלול בית החולים ע"ש לזרוס. בישיבות תיבל את דבריו בד"ת, והיה לו טעם זקנים. אולי בנו הוא רז"ו מח"ס חוקי האישות.
בסוד ישרים ועדה, רעג־רעה; רישא, 277.