מאורי גליציהאנציקלופדיה לחכמי גליציה
רבי חיים אלעזר שפירא ממונקטש
רבי חיים אלעזר שפירא ממונקטש
שַפִּירָא (Schapira, spiro)

ר' חיים אלעזר ב"ר צבי הירש שפירא

אדמו"ר ואב"ד מונקטש

ממונקטש (תרל"ב–תרצ"ז)

נולד בסטריזוב ביום ה' (ולא י"ח) טבת תרל"ב (ולא תרל"א) בברכת הדב"ח לאביו האב"ד רצ"ה, אחרי ששבע שנים לא היו לו בני קיימא. נקרא אלעזר על שם זקנו מלנצוט. רמז פעם לידיד, כי שורש נשמתו מהתנא רבי אלעזר בן רשב"י. בן שנתיים-שלוש נתגלה כילד פלא חריף חכם, והדב"ח אמר עליו שאחד כזה יורד לעולם פעם בכמה דורות. הורה להוסיף לו שם חיים, בעת מחלתו שלדעת אביו נגרמה מעין הרע. מגיל ארבע החל בלימוד נמרץ, ורשם את חידושיו.

כרטיס ברכה עם תמונות בעל מנחת אלעזר, אביו בעל דרכי תשובה, חתנו הרב ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ
כרטיס ברכה עם תמונות בעל מנחת אלעזר, אביו בעל דרכי תשובה, חתנו הרב ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ

בן שמונה אירס בוורשא את חיה חאשא (חסיא) בת רבי שרגא יאיר רבינוביץ מביאליבזיג, נכד היהודי הקדוש מפשיסחה, וגיס זקנו — כי אף הוא היה חתנו של רבי יקותיאל שמלקא מססוב. נשאה בתרמ"ז בטשבין, ובשבתו אצל חמיו הכיר את צדיקי פולין. משלא נפקדה שנים רבות שילחה בצער בתרס"ו, ונישאה לרבי חיים הגר מאטיניא. בחשון תרס"ז נשא בשנית את רחל פרל בת רבי יעקב משה ספרין מקומרנא. נלקחה מגיטו נירדהאז לאושוויץ, ונספתה ביום ט"ו סיון תש"ד. ממנה נולדה לו ביום ד' ניסן תרע"ה יחידתו חיה פרימא רבקה. השיאה בי"ז אדר תרצ"ג להרב ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ ב"ר נתן דוד מפרציבה, יליד תרע"ג או תרע"ה. מתרצ"ז מילא את מקום חמיו, והוציא לאור את ספרו שער יששכר. בדרכם לארץ נפטרה באיסטנבול ביום כ"ו ניסן תש"ה, ונטמנה בהר הזיתים. נישא שנית, לא נתקבל לרבנות תל אביב, וירד לברזיל. כששב לארץ כיהן כאב"ד חולון. כעת בפתח תקוה במרכז החסידי שיסד. בניו: א. ר' צבי נתן דוד (כ"ט שבט תרצ"ד); ב. ר' משה יהודה ליב. הוכתר בבורו-פרק כאדמו"ר ממונקטש ע"י ר' חיים בער ור' שלמה גולדשטיין ששימשו את זקניו. יסד ישיבת מנחת אלעזר, כולל, תלמוד תורה, ומוסדות בערים רבות בעולם ובארץ ישראל; ג. ר' יצחק יעקב מיסד ישיבת דרכי תשובה בברוקלין, וכולל בב"ב. האדמו"ר מדינוב בברוקלין.

מגיל ט"ז החליף שו"ת עם גדולי ישראל. ידע את הצדיקים מהדור הקודם, ונסע אל הדב"ח מצאנז ובניו. קיבל הרבה מהרבי משינאווא, שנתן לו בתרנ"ו להעתקה את סידור חמדת ישראל מר"ש ויטל. בתרס"ד נבחר לרבנות טשנידיוב (סט. מיקלוש) שליד מונקטש, ברם אביו רצה שישמש לידו. מגיל ל"ב ראב"ד במונקטש, על מקום המהרש"ג שנבחר לסעמיהאלי. כשנפטר אביו בתחילת תרע"ד, הוכתר על מקומו כאב"ד ואדמו"ר. כעת נתגלו כוחות ההנהגה שבו בכל עוז, והם בלטו בעת המלחמה. נשא על שכמו את משא העיר והמדינה. עצר את הבורחים מחרב האויב בהבטחה שלא יאונה לתושבים כל רע, ואכן הרוסים נעצרו פעמיים בשערי העיר. היו בה כשלושים בתי מדרש שוקקים לומדים, וארגוני חסד רבים. עם כל טירדותיו היה שקוע בהלכה, וכתב את ספריו הרבים. תפילותיו בשלהבת קודש, וחיבוב המצוות אצלו עד להפליא. בעל ספריה גדולה שהכילה גם מספרי גדולי הספרדים, ורכש תשמישי קדושה בדמים יקרים. בקולו החזק שפך שיח תחנונים לפני התיבה. לבו רגיש לקשי יום ומרי נפש. את דרשותיו אמר בניגון מיוחד מרעיד לב, כשדמעות זולגות מעיניו. איש שיחה ידידותי עם כל אדם. מוהל מומחה ומקרב גרים. ראו אצלו עניני חלומות פליאים וישועה לנזקקים.

האדמו"ר רמ"ל רבינוביץ ממונקטש (במרכז). לשמאל: חתנו הרב יוסף הורביץ ואביו גאב"ד קהל וינא בניו-יורק. עומדים מימין: הרב אהרן ברנשטיין מירושלים חותן הרבי ור"מ כהנא דומ"ץ מונקטש
האדמו"ר רמ"ל רבינוביץ ממונקטש (במרכז). לשמאל: חתנו הרב יוסף הורביץ ואביו גאב"ד קהל וינא בניו-יורק. עומדים מימין: הרב אהרן ברנשטיין מירושלים חותן הרבי ור"מ כהנא דומ"ץ מונקטש

את ידידותו עם הגרף ההונגרי שינבורן ניצל לטובת אחיו. נסע תכופות ללשכה בבודפשט, ואח"כ אירגן כמוה בסלובקיה. קנאי ורודף את כל המפלגות: חילוניות, ציוניות ואגודת ישראל. נשיא כולל מונקטש תפארת צבי, ויסד שכונה בירושלים על שם אביו. בתר"ץ ביקר י"ג ימים בארץ, להתראות עם ידידו רש"א אלפנדרי לפני פטירתו. יסד בתרפ"ב את ישיבת דרכי תשובה בה למדו 250 תלמידים מכמה ארצות, והרצה בה שיעורי עיון מלבד הבחינות. חיבב את התלמידים כבניו. הם השתתפו בשבתות בשולחנותיו. כל ימיו סבל יסורים, ובשנותיו האחרונות נסע להתרפא בפרג, וינא, איטליה, ובעיקר בבודפשט. נפטר בשתים אחרי חצות ליל ב' סיון תרצ"ז, ויש תיאור מפורט של סדר מחלתו ופטירתו.

הוציא לאור את ספרי אביו, וחיבר גם קונטרסים רבים בנגלה ובנסתר. ספריו זכו למהדורות רבות. השלים מתרנ"ג את ספר דרכי תשובה של אביו על הלכות נדה, והדפיס במונקטש תרצ"ד על הלכות מקואות. נודע על שם חיבורו העיקרי: שו"ת מנחת אלעזר. ח"א, מונקאטש, דפוס רש"ז כהנא ור"ע פריעד, תרס"ב, ח, פז ד'. המסכימים: ר"י שמלקיס (להרב המחבר דרך ישר בפלפולא דאורייתא, חציו שנונים מימיו נאמנים, לוחם מלחמתה של תורה כגבור מלומד); ר' יוסף מסלונים (ראיתי אשר סכינו חריפה בפלפול וסברה ישרה, ושמחתי במנחתו הטהורה); רמ"ד טברסקי מהורנוסטייפל (הולך בדרך פלפול וסברות ישרות); השדה חמד (ראיתי בהם מראות נגהי"ם טובים ונכוחים בריח ניחוחים אור בהיר בשחקים); ר' משה הרש פוקס מגרוו"ד (ענותו תרבני לשאול ממני הסכמה על ספרו היקר, חלילה, אין זה כבודו דמר אשר אין צריך לי ולמטלעתי, וכבר נודע למשגב טבעו במדינתנו כי רב גובריה, דין רפש מדבית אבות העולם); ערוגת הבושם מחוסט (נפשי יודעת מאד כי כשמן תורק שמו, עד כי מבלעדי תמוך ידי עליו, יבואו ויגידו תהילתו בשערים המצוינים בהלכה, אך בענות צדקו מחזיק עצמו לגבר אשר דרכו נסתרה). בהתחלה מפתחות עם הערות, והקדמת אגדה. בראשה מצטדק על השמטת שמות השואלים כי הוא רב הנזק ומיעוט התועלת, ומתנצל אם פגע ברבנים שכתב נגדם בהלכה.

ח"ב בתרס"ז, ו, עג ד', עם הסכמת אביו והקדמה. ח"ג, בראטיסלאווא תרפ"ב, ה, סט ד', תודה לתורם ר' משה יצחק פוקס וזו' שרה, הקדמה. ח"ד, מונקאטש תר"ץ, ו, נב ד'. לפני ההקדמה הסכמת רש"א אלפנדרי, עם ד"ת שכתב בצלילות יומיים לפני פטירתו. הכין עוד ג' חלקים, ובהם יותר מר"ל תשובות. בחורף האחרון כתב בבית החולים בבודפשט, הקדמה לחלקים ה-ו שהיו מסודרים לדפוס עם המפתחות. גם ח"ז היה בהכנה, והכל אבד בשואה. ח"ה, לקוטי תשובות מספרים ומירחונים שחלקם היה אמור להיות בחלקים האבודים, ד"צ מוקטן של כל החלקים א-ה, ברוקלין, דפוס האחים גרויס, תשל"ד, ע"י נכדו האדמו"ר ממונקטש עם הקדמתו, ב, יח ד', לז סי'. בכל חלק קבע עה תשובות, ובס"ה שמט. סי' א לרש"א מרצפרט. סי' יז לרח"ש דויק מירושלים בתרצ"ב. סי' כב-כה מזקנו ר' שלמה. בסוף קונ' שירי מנחה, הגהותיו מגליונות ומכתב ידו לכל החלקים ומפתחות, ח, ה ד', כולל הנצחות.

במאמר זכרון צדיקים הספד על רבי אברהם ישכר רבינוביץ מרדומסק, ועל זקנו ר' שלמה ממונקטש, דפוס קאהן עט פריעד, תרס"ה. בעילום שם נדפס משמיע ישועה, קובץ דברי חז"ל ומקראות על המשיח. סילאדי שאמלוי, דפוס ש' היימליך, תרע"ט. תלו בטעות שסידרו תלמידו הרב שלמה צוקר. אות חיים ושלום על הל' תפילין ומילה, בערעגסאס, דפוס רש"ש קליין, תרפ"א, תב עמ'. דברי תורה ט' מהדורות, ברטיסלבה תרפ"ב, ומונקאטש תרפ"ט, תרצ"ג ותרצ"ו. מהד' י' היתה בהכנה. חמשה מאמרות — חסידות, בערעגסאס, דפוס רש"ש קליין, תרפ"ב. שם גם מאמר מילי דהספידא על חמיו הראשון ובנו רת"ד, דודו רמי"ל מסטריזוב ור' אליעזר צוקר מברגסז. נימוקי אורח חיים — הלכות הגהות ונימוקים על שו"ע או"ח, טארנא, דפוס רי"י גלאנץ, תר"ץ. במלחמה אבדו נימוקי יתר ג' חלקי השו"ע. נאמן ביתו ר' משה גולדשטיין תיאר את הנסיעה לא"י בספרו מסעות ירושלים, מונקאטש, דפוס גרפיא, תרצ"א. תורגם ליודיש ע"י רמ"מ משי זהב: די רייזע קיין ירושלים, תשד"מ, שסב, ו עמ', תמונות. מאמר אדון כל על חרוזי קל אדון בשבת, תרצ"ו.

אחרי פטירתו: צוואה, אראדעא, דפוס רב"ז רובינשטיין, תרצ"ז, וגם במונקאטש. שער יששכר על מועדים וזמנים א-ג ברוך הבני"ש, דפוס גראפיא, תרח"ץ–ת"ש, ומתרח"ץ גם הגרש"פ עם פירושיו.

חיים ושלום עה"ת א-ב, סיגעט-מארמארעש, דפוס ר"א קויפמאן ובנו, תרח"ץ–ת"ש. הרב יחיאל מיכל גולד רשם את מנהגיו, פסקיו, ונסחי תפילתו בספר דרכי חיים ושלום, ת"ש. תלמידו רד"ב שפיצר הדפיס ממנו בתש"ב לקוטי דברי תורה מהבעש"ט ותלמידיו. ר' צבי מאשקאוויטש ליקט מספריו: ימות המשיח, ירושלים תש"ל. רח"צ שורץ הוציא לאור תהילים עם פירושו תפילות חיים ושלום המלוקט מספריו, ב"ב תשל"ד. הגהות הירושלמי נדפסו מכתב ידו ע"י ר' יצחק אייזיק הכהן האנדלער, ניו יורק תשמ"א. קונ' על הצדיקים, ציונים והארות בפרקי תנאים ואמוראים, הגהות והוספות לספר סדר הדורות. נלקטו מספריו ע"י הרב שלמה אליעזר מרגליות, ירושלים, אורייתא, תשמ"ה. נותרו ברעיונו ולא הספיק לחבר: ספר יד אלעזר — פירוש על ספר מאה קשיטה לרמ"ע מפאנו; פירוש על הרמב"ן לתורה.

תולדות רבינו. ר' דוד הכהן גלב (שו"ב בריד ומונקטש, נכד קונ' הספקות, תלמיד רח"צ מנהיימר, מח"ס בית שלמה, נספה באושוויץ ביום כ"ז אייר תשד"ע עם משפחתו) בסיוע ר' משה גולדשטיין, ובהסכמת חתן הרב ובית דינו. מונקאטש, דפוס גרפיא, תרח"ץ, קטו עמ', הקדמה. הוא חיבר גם: סדר שנה האחרונה, ה' חוברות, ר' יצחק אדלער, דפוס רא"י קאלליש, תרצ"ז–ת"ש. ד"צ של שניהם ע"י הנכד ר' צבי נתן דוד רבינוביץ, ניו יורק תשכ"ח.

אגרות שפירין, אגרות, מכתבים וכרוזים מאדמו"רי שושלת מונקטש, עם הערות והגהות המלקט והמו"ל ר' בריש וינברגר תלמיד המנח"א ומהדיר ספריו. ברוקלין, דפוס תפארת, תשמ"ג, תצו עמ'. במכתב רמי"ל רבינוביטש האדמו"ר ממונקטש כותב: אוצר מכתבים זה אשר באורו נראה אור בדרכי התורה ועבודת השי"ת...ובפרט אחרי החורבן הנורא, הרי כל מכתב וכתב שנמצא הוא כאוד מוצל מאש. בהקדמת המהדיר מבאר דרך עבודתו, ומנציח את בני משפחתו. הספר מחולק לחמש מערכות לפי הדורות מהבני"ש, ובראש כל מערכת קיצור התולדות. המערכת של רח"א: סי' קלו-שלה, עמ' ריב-תעו. מעמ' תעז פקסימילים והנצחות.

מהתשובות אליו: מהרש"ג, ח"ג, עה בתר"ע; מחזה אברהם, ח"ב, יו"ד, כס בתרע"ז; משנה שכיר, או"ח, ח"ב, ו, נו, רלב, יו"ד, קצב-קצו וממנו בתרפ"ה–תר"ץ; לתלמידו, נט"ש, יז בתרפ"ג; פרי השדה, ח"ב, יז בתרס"ב; קול יהודה, ו. תשובתו לש"ב, בנין צבי, ח"א, נה, נו בתרצ"ה.

ד"ת ומכתבים ממנו: אחיאסף, תרפ"ט, חו' א, סי' ד, חו' ב, סי' ז (העתיקם הנט"ש); דמשק אליעזר (ברוקלין), א, תשנ"ג, ל-לא (מכתבו לר' יקותיאל יהודה ט"ב אב"ד סיגט בתרצ"ו ופקסימיל); בירחון החיים ובעשר חוברות הכוכב שיצאו לאור במונקטש; כר"ש, תמוז תשמ"ב, נח (קונ' על מפקיעי שערים בתרע"ט), ניסן תשמ"ה, יח-כב (לר' ראובן חיים קליין אב"ד סגנא); מדות רשב"י מהדורת תשל"ט בסוף (פקסימיל מכתבו לריא"ז מרגליות); מליצי אש, א, תמוז, עב (מכתבו על תלמידי הדב"ח); מרא דארעא דישראל, ח"ג, סו (פקסימיל מכתבו); עטרת חיים, ח"ב, רמד (אליו מרש"א מרצפרט נגד אגו"י בתרצ"ו).

מההספדים עליו: רש"ז עהרנרייך, יקרא דחיים, שאמלוי, דפוס ר"ש הלוי היימליך, תרצ"ו; ר"ש צוקר, זכר צדיק לברכה, קליינוארדיין, דפוס רא"י קליין, תרח"ץ.

ר' משה גולדשטיין, אוצרות ירושלים, מד, תרצא-תרצג, מה, תשז-תשח (סדר הסתלקותו); עולמו של אבא, ריז-רכח; תולדות אהרן, ח"ב, קלא-קלב; מרביצי תורה מעולם החסידות, ח"ד, קמא-קסז; שמואל הכהן וינגרטן, שנה בשנה, תש"ם, 440–449; ישיבות הונגריה, 497–507; ראשי גלות אריאל, ח"א, קלט-קמט.

מקור: מאורי גליציה, חלק ה׳, טורים 465–471; חלק ו׳, טורים 1221–1222 · הטקסט הועתק בזיהוי אוטומטי מסריקת הספר וייתכנו בו טעויות

אילן יוחסין וקשרים

מסגרת זהב = יש לו ערך · מסגרת מקווקות = מוזכר בערך בלבד · ריחוף או הקשה על שם מציגים פרטים; לחיצה פותחת את הערך

לאילן המורחב ←